1

1.     בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996 [להלן: "החוק"].

2.     כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גידול סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיפים 6 ו- 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 ועבירה של ונטילת חשמל במרמה, עבירה בניגוד סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

3.     על פי עובדות כתב האישום המשיב שכר דירה בבניין מגורים באשקלון ובמשך 5.5 חודשים הקים בה מעבדת סמים וגידל שתילים רבים של סם מסוכן מסוג קנביס. לצורך הגידול השתמש בחומרי גידול שונים, אדניות, מצע, חומרי דישון, בלוני גז, ומכשירי חשמל רבים (29 שנאים, 29 נורות, מאווררים, מזגן, ולוח חשמל עם מפסקים) אותם הביא לדירה. ביום 28.4.19 נמצאו בדירה שתילי קנביס במשקל כולל של 72.32 ק"ג.

2

לצורך תפעול המעבדה ומכשירי החשמל הרבים שבה, יצר המשיב חיבור פיראטי של חשמל, והתחבר באופן לא חוקי ומסוכן לכבל הראשי של חברת החשמל המזין את כל הבניין. באופן זה נטל חשמל במרמה בשווי 29,648.97 ₪. לצורך ניתוק החיבור, נותק הבניין כולו מחשמל. עלות התיקון הייתה 4000 ₪.

4.     בדיון שהתקיים ביום 2.5.19 הסכים ב"כ לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקש כי יתקבל תסקיר בעניינו של המשיב. ב"כ המבקשת לא התנגדה לקבלת תסקיר הגם שהודיעה כי עמדתה למעצר עד לתום ההליכים.

5.     בתסקיר מיום 19.6.19 סקר שירות המבחן את מאפייניו של המשיב, את גורמי הסיכון בעניינו ואת החלופה שהוצעה. שירות המבחן ציין כי המשיב החל להתנסות בסמים מגיל צעיר, לאחר פטירת אמו. המשיב שרוי בלחץ ומתח נפשי עקב חובות כספיים, מתמודד עם קשיים רגשיים, מתקשה להפעיל שיקול דעת בעניינים כלכליים ולפעול באופן מושכל תחת לחץ, מגמיש גבולות פנימיים במצבי לחץ. שירות המבחן התרשם כי למשיב קשרים עם העולם העברייני, אך לא קשרים מושרשים, כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום הסמים וכי שילובו של המשיב במסגרת טיפולית יאפשר לו לרכוש כלים להתמודדות מטיבה עם מציאות חייו.

שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהוצגה בפניו בדמות אשת המשיב אחותה ואמה. כולן נעדרות עבר פלילי, מגנות התנהגות עוברת חוק,מעוניינות להירתם כדי לסייע למשיב. שירות המבחן התרשם כי המפקחות הנ"ל מהוות גורם סמכותי כלפי המשיב, על אף שהתקשה לשתפן בעולמו הפנימי.

שירות המבחן התרשם כי יש במתווה שהוצע כדי לתת מענה לרמת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעניינו. על כן המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב בחלופה שהוצעה ולהעמיד את המשיב בפיקוח מעצרים לצורך שילובו בהליך טיפולי.

6.     בדיון שהתקיים ביום 19.6.19 ביקשה ב"כ המבקשת שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, זאת לאור חומרת העבירות בנסיבות תיק זה, ועל רקע מאפייניו של המשיב, החובות אליהן נקלע, הניתוק מבני המשפחה. ב"כ המבקשת הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה.

ב"כ המשיב מנגד, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו של המשיב בחלופה שהוצעה.

3

7.     ככלל, עבירת גידול סמים מסוכנים מקימה עילת מעצר סטטוטורית, ומחייבת מעצר עד לתום ההליכים למעט במקרים חריגים. הטעמים לכך הם המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב והחשש שיבצע עבירות דומות גם כאשר ימצא בחלופת מעצר.

8.     פסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי במקרים של גידול סמים בכמות גדולה, בתנאי מעבדה, גם כאשר מדובר באדם נעדר עבר פלילי, וגם כאשר שירות המבחן ממליץ על שחרור בחלופה, אין מקום לסטות מן הכלל המורה על מעצר אדם עד תום ההליכים.

ראו למשל דברי כב' השופט סולברג בבש"פ 3383/13 עמוס נ' מדינת ישראל (5.6.13):

" הכמות היא המהות... מי שעיקר עיסוקו הוא לטפל ב- 100 ק"ג של סמים מקומו בבית המעצר. אין בנסיבותיו של העותר כדי להצדיק חריגה מן הכלל הנקוט בעבירות סמים כגון דא, להורות על מעצר עד תום ההליכים".

ראו גם בש"פ 595/19 מרדכי בוחבוט נ' מדינת ישראל (30.1.19); בש"פ 8003/18 איברהים אבו כף נ' מדינת ישראל (12.12.18); בש"פ 8262/18 מחמד אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (4.12.18); בש"פ 7902/18 עמר נ' מדינת ישראל, (14.11.2018); בש"פ 4457/18 ‏אלסייד נ' מדינת ישראל, (14.6.2018); בש"פ 3147/18 ‏חמיאס נ' מדינת ישראל, (9.5.2018); בש"פ 2962/18 לוק נ' מדינת ישראל (26.4.2018); בש"פ 8585/15 בן לולו נ' מדינת ישראל (23.12.2015); בש"פ 3702/15 ברק נ' מדינת ישראל (3.6.2015); בש"פ 3341/15 טמיר אוזנה נ' מדינת ישראל (20.5.15).

9.     לצד הכלל האמור הכיר בית המשפט העליון במקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להורות על חלופת מעצר בעבירות אלה, אולם זאת, על פי רוב, כאשר גילו של המשיב צעיר, עברו הפלילי נקי ומעורבותו בעבירות היא מצומצמת בלבד (ראו למשל: בש"פ 6103/18 עודד יהודה נ' מדינת ישראל (23.8.18) בש"פ 7283/16 ‏אלמגור נ' מדינת ישראל (27.9.2016); בש"פ 8155/15 ‏קלר נ' מדינת ישראל, (9.12.2015)).

10.שקלתי את טיעוני הצדדים, שקלתי את המלצת שירות המבחן ואף התרשמתי בעצמי מהמפקחות, על אף שנבחנו על ידי שירות המבחן.

4

11.לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, לא מצאתי כי עניינו של המשיב נכנס לגדרם של המקרים החריגים המצדיקים שחרור בחלופת מעצר.

המשיב שבפני אינו אדם צעיר ואף לא קרוב לגיל הקטינות. המשיב בן 40.

המשיב שבפני עברו אינו נקי, אלא לחובתו רישום קודם ללא הרשעה משנת 2018 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

חלקו של המשיב בפרשה שבפני הוא החלק העיקרי. למשיב מעורבות ישירה ובלעדית בהקמת המעבדה ובגידול הסמים. מעיון בתיק החקירה ניתן להתרשם מחומרת הנסיבות. המשיב גידל 109 שתילים, בדירה ששכר לשם כך, בטבורה של עיר. משקל השתילים במועד מעצרו הגיע לכדי למעלה מ- 72 ק"ג. על מנת להפעיל את כל מכשירי החשמל במעבדה שהקים, נטל המשיב במרמה חשמל בסכום של עשרות אלפי שקלים, תוך התחברות פיראטית לכבל החשמל הראשי של הבניין באופן מסוכן.

12.החלופה שהוצגה, הגם שמבוססת על מפקחות נורמטיביות הינה חלופה "חלשה" בכל מובן אפשרי:

מדובר במפקחות שלא ידעו דבר וחצי דבר על עיסוקיו של המשיב. התנהלותו של המשיב אשר נמשכה חודשים ארוכים נעשתה תוך הסתרה מוחלטת ומאחורי גבן של המפקחות המוצעות, על אף שכדי להגיע מכתובת מגוריו בבת-ים לכתובת גידול הסם - באשקלון, נעזר ברכב ששכרה אשתו ואשר הוחזק על ידה. המפקחות המוצעות לא היוו כתובת למשיב והוא לא מצא לשתפן בקשייו.

החלופה המוצעת הינה בכתובת מגוריו של המשיב, הכתובת בה התגורר בעת ביצוע העבירות. אמנם את גידול הסם ביצע בעיר אחרת, אך ספק אם יש בהחזרתו לכתובת מגוריו כדי להרחיקו מהקשרים העבריינים שקשר.

החלופה המוצעת מבוססת על אשתו, אמה ואחותה.

5

אשתו של המשיב אינה בקו הבריאות הינה מוכרת כנכה 100%, צפויה לעבור ניתוח בתקופה הקרובה. מגדלת 5 ילדים כולל תינוקת, תלויה במשיב כמפרנס יחיד במשפחה.

אני סבורה כי לאור נסיבותיה האישיות ותלותה במשיב, אשת המשיב אינה מתאימה לשמש כמפקחת.

האחות היא אישה צעירה, בת 25 , אם חד הורית, מצויה בחופשת לידה. אני סבורה כי לאור נתונים אלה אינה מתאימה למלאכת הפיקוח.

13.כב' השופט שטיין, בבש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' חסן מיעראי (7.12.18) מצא להעיר כי אין זה רצוי, ככל שמדובר בעבירות סמים, למנות מפקח אשר מכח החוק פסול מלהעיד כנגד המפוקח, באופן שלא יוכל להעיד נגדו במקרה ויבצע עבירה בעודו בפיקוחו.

הערה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות שבפני.

עיון בדוח הפעולה של השוטר בוריס ברדין מיום 29.4.19, מעורר ספק אם הנ"ל מתאימות למלאכת הפיקוח ואם ניתן לסמוך עליהם שידווחו במידה והמשיב יפר תנאים.

על פי הדוח הנ"ל עולה כי בשלב החקירה חיפשו השוטרים את אשת המשיב כדי לחקור אותה אך זו לא הגיעה לחקירה והפסיקה לענות לטלפונים. בעת שהגיעה לבית המשפט לדיון בשאלת הארכת המעצר, ומשהודיע לה השוטר כי היא מעוכבת לחקירה וביקש ממנה את מכשיר הטלפון, סירבה אשת המשיב לתת את המכשיר, היא ביקשה להתקשר לאמה כדי למצוא סידור לילד, ובמהלך השיחה עם אמה, אמרה לה אמה שתשתוק בחקירה. בשלב זה השוטר ניתק את השיחה.

לאור הדברים האמורים, אני סבורה כי בנסיבות שבפניי גם אמה של אשת המשיב אינה מתאימה למלאכת הפיקוח. נתונים אלה אף מחזקים את אי התאמתה של אשת המשיב לשמש כמפקחת.

14.כאמור, עסקינן במשיב אשר בהודעתו הראשונה שמר על זכות השתיקה, ובהודעתו השניה, הגם שהשיב לשאלות רבות עדיין נמנע מלהשיב לשאלות רבות אחרות, דבר המלמד על מסוכנותו.

6

15.אכן, שירות המבחן המליץ לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת, אך כידוע, תסקיר המעצר משמש אך ככלי עזר לבית המשפט והמלצת שירות המבחן אינה מחייבת (ראו למשל: בש"פ 740/17 סיבג נ' מדינת ישראל (26.1.2017); בש"פ 9433/16 אלאטרש נ' מדינת ישראל (18.12.2016)).

16.בענייננו, בשים לב לאמור לעיל, להתרשמותי מחולשת החלופה שהוצעה, ובשים לב שבתסקיר עצמו צוין כי קיימת רמת סיכון מצד המשיב להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום עבירות הסמים, אני סבורה כי יש מקום לסטות מהמלצת שירות המבחן.

17.נוכח האמור, לאור המסוכנות הנשקפת מן המשיב, ולאור התרשמותי כי אין בחלופה שהוצעה כדי לאיין את המסוכנות, וכי עניינו של המשיב אינו נכלל בגדר אותם החריגים המצדיקים שחרור בחלופה, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

18.זכות ערר כחוק

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט 24.6.19 במעמד הצדדים.