1

מ"ת 45132-05-20

מ"ת 45145-05-20

מ"ת 45153-05-20

1.     בפני בקשה למעצר המשיבים 1 עד 3 עד תום ההליכים כנגדם לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים], תשנ"ו -1996.

2.     למשיבים מיוחסות עבירות של סחיטה בכוח, פציעה בנסיבות מחמירות ולמשיב 2 מיוחסת בנוסף גם עבירת גניבה.

2

3.     על פי כתב האישום, שלושת המשיבים מתגוררים במושב תלמים ובמועד 12.5.20 בסמוך לשעה 02:00 בלילה על רקע חשד כי ניסו לגנוב רכב החל מרדף אחר מי שחשדו בו כי ניסה לגנוב את הרכב. באותן נסיבות המתלונן שנהג ברכב הדומה לרכב בו נמלט החשוד בגניבה, נחסם על ידי רכב בו נהג משיב 1 ולאחר ששלח הודעה לחברי הקבוצה במושב המנהלים קבוצה הנקראת "שמירה תלמים" הגיעו למקום גם משיבים 2 ו-3 וכן נוספים.

4.     באתן נסיבות הותקף המתלונן על ידי הנוכחים שהגיעו למקום או חלקם באופן שנגרם נזק למכוניתו, הותקף במכות אגרוף לפניו ולחזה. באותן נסיבות נדרש המתלונן למסור את שמות השותפים איתו לניסיון גניבת הרכב כאשר המתלונן מסביר כי מדובר בטעות בזיהוי והוא מתגורר ביחידת דיור במושב.

5.     באותן נסיבות, משיב 1 דקר את המתלונן באמצעות סכין בראשו ובקרסולו השמאלי תוך כדי שאמר לו כי הוא היה שוטר 4 שנים. בסמוך לכך, משיב 2 דקר את המתלונן באמצעות סכין אחרת, שלוש דקירות בירך שמאל. באותן נסיבות, משיב 3 היכה את המתלונן בראשו ובגבו באמצעות מקל שאחז בידו ובהמשך חנק את המתלונן באמצעות המקל.

6.     משיב 2 ביצע חיפוש בבגדיו של המתלונן והוציא מתוך כיסי הקפוצ'ון שלבש המתלונן שטרות בסך של 4,200 ₪. משיב 1 מצא ברכב המתלונן מסיכת סקי ושאל אותו אם הוא מבצע גניבות באמצעות המסיכה תוך כדי שהיכה את המתלונן באגרוף בגבו. בהמשך, משיב 2 גרר את המתלונן כשהוא פצוע לעבר רכבו תוך כדי שצועק לאחרים שיסייעו לו להכניס את המתלונן לתוך תא המטען. המתלונן התנגד לכך בגופו והמשיך לדרוש כי יבדקו את טענותיו מול המשכיר.

7.     בהמשך, לאחר שבוצעה הבדיקה והתברר כי טעו בזיהוי הגנב וכי המתלונן אינו מעורב באירוע הגניבה, עזבו אותו המשיבים 2 ו-3 ואחרים לנפשו ואילו משיב 1 ואחיו זיו נשארו עם המתלונן וניסו להרגיעו. כתוצאה ממעשי המשיבים נגרמו למתלונן חתכים שהצריכו תפירות וכן נפיחות בראשו.

3

8.     הצדדים חלוקים לגבי קיומן של ראיות לכאורה בנוגע לזיהוי המשיבים וחלקו של כל אחד מהמשיבים באירוע. המשיבים אינם חולקים כי הגיעו למקום האירוע אולם שוללים כי תקפו את המתלונן, כי דקרו אותו וכן משיב 2 מכחיש כי נטל ממנו כספו במהלך חיפוש בבגדיו.

דיון והכרעה:

9.     בפתח הדברים אציין כי אני מתקשה לראות קיומן של ראיות לכאורה לעבירה של סחיטה בכוח כלפי מי מהמשיבים. הגם שעולה מהודעות המתלונן כי המשיבים ביקשו לדעת את שמות שותפיו לביצוע הגניבה, לא מצאתי כי יש בדרישת מידע זה כדי להקים עבירה של סחיטה בכוח, מדובר בדין ודברים במהלך האירוע ולא בדרישה בלעדית לקבלת מידע זה או בדרישה שעומד מאחוריה מעשה מסוים, שהיווה לכאורה הבסיס והרקע לנקיטת האלימות כלפי המתלונן. לציין, כי המשיבים כלל לא נחקרו באזהרה בגין עבירה זו והיא כלל לא מופיעה במהלך חקירת התיק ו/או במסגרת החשדות שנחקרו בהליך מעצר הימים.

10.ביחס לעבירת הפציעה בנסיבות מחמירות, שהיא העבירה העיקרית בתיק - אני סבור כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית כלפי שלושת המשיבים, אולם עוצמתה שונה ביחס לכל אחד מהמשיבים.

11.ביחס למשיב 1 - במהלך הדיון בפני אישר ב"כ משיב 1 כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה אולם טען לכרסום מסוים ביחס להגעת כלי הרכב וכי לדבריו, המתלונן נתפס לטעות בשל זיהוי רכב הסילברדו. עוד טען כי המתלונן טעה בנוגע לזיהוי המשיב 1 לעומת משיב 2 וכי התבלבל בנוגע לאחיו של משיב 1 (זיו וירין) הדומים למשיב 1.

4

12.נגבו הודעות רבות מהמתלונן, בוצעו לו מסדרי זיהוי (תמונות) וכן עימותים בינו לבין חלק מהמשיבים (משיבים 1 ו -3). כידוע, מהימנות נקבעת במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב ראייתי לכאורי, אולם אציין כי למקרא הודעות המתלונן נראה כי מדייק בפרטים ככל יכולתו, מבצע אבחנה בין חלקו של כל אחד מהפוגעים בו ויודע לאבחן את המעשים והעושים.

13.בהודעתו הראשונה של המתלונן, שנגבתה עוד בבית החולים מסר גרסה ראשונה, אותה הבהיר בהמשך בחקירותיו. לא מצאתי כי יש בסתירות הנטענות בין גרסתו הראשונה להודעות האחרות כדי לכרסם בגרסת המתלונן. מפנה להודעתו השנייה מיום 12.5.20 שעה 12:07 לגבי רכב הטויוטה, אותו תיאר כטנדר לבן , ג'נטים גדולים שחורים וזה הרכב שהגיע לאחר הגעת רכב הסילברדו או הדומה לו. ציין כי מרכב הסילברדו ירדו בחורים שנתנו לו מכות, אגרופים בפנים ובחזה. לאחר מכן הגיע רכב הטויוטה הלבן ורק אז הרגיש שדקרו אותו (שורה 54). מציין כי הבחור שירד מהטויוטה דקר אותו בראש וברגל שמאל, הדוקר לבש חולצה צווארון, בעל מבנה גוף מלא (שורות 60-61), הדוקר אמר לו שהיה במשטרה 4 שנים. מפרט בהודעה כי הבחור שדקר אותו בראש התקשר לאסף (שורות 96-99), אותו בחור שדקר אותו בראש וברגל, נשאר איתו ואמר לו שהוא אחראי וידאג להחזיר לו את הכסף (שורות 100-107), עוד ציין כי אותו בחור צילם אותו בטלפון שלו ואחריו צילמו גם אחרים (שורות 140-141).

5

14.בוצע מסדר זיהוי תמונות, המתלונן זיהה את משיב 1 ואומר כי הוא זה שדקר אותו בראש וברגל ואמר לו שהוא שוטר. מפנה להודעת מתלונן מיום 13.5.20 שעה 09:08 מזהה את משיב 1 ברמת וודאות של 100%, התעודה הרפואית מפרטת פצעי חתך בקרסול שמאל וכן בראשו של המתלונן. משיב 1 קושר עצמו לאירוע, מאשר כי נשאר אחרון עם המתלונן (הודעת משיב 1 מיום 17.5.20 שורות 15-16), מאשר שאמר למתלונן כי הוא שוטר וכי התקשר לאסף במהלך האירוע. למרות העובדה כי משיב 1 מכחיש את ביצוע הדקירות, יש לדעתי ראיות לכאורה בעוצמה גבוהה הקושרות את משיב 1 לאירוע לרבות לביצוע הדקירות במתלונן בקרסול רגל שמאל ובראשו.

15.ביחס למשיב 2 - לא זוהה על ידי המתלונן במסגרת מסדרי הזיהוי שבוצעו לו. עם זאת, בהודעת מתלונן מיום 12.5.20 שעה 12:07 מפרט כי הבחין בבחור לבוש חולצה שחורה, בעל זקן, חבש כובע שחור, גוון עור שחור שדקר אותו 3 פעמים ברגל שמאל מאחור למעלה (שורות 67-69) בהמשך מציין כי אותו בחור היה לו זקן קטן, הכניס לו ידיים לכיסים, הוציא את הכסף שהיה לו ונעלם עם הכסף (שורות 76-81). עוד ציין המתלונן כי אותו בחור שדקר אותו 3 פעמים ברגל, גם ניסה לקשור אותו ולדחוף אותו לתא המטען של הרכב (שורות 86-89). המתלונן ציין כי שוחח עם אסף (המשכיר) לאחר האירוע וזה מסר לו את שמות הבחורים ששוחחו עם אסף ואחד מהם הוא משיב 2.

16.בהודעת המתלונן מיום 13.5.20 שעה 09:08 מבצע את האבחנה בין המעשים שביצע משיב 1 למעשים שביצע האחר (משיב 2) וטוען כי הדוקר השני לקח לו את הכסף וניסה להכניס אותו לתא המטען ברכב. בהודעת המתלונן מיום 13.5.20 בשעה 17:19 חוזר ומפרט כי הדוקר השני הוא זה שלקח לו את הכסף והוא גם זה שניסה לקשור אותו, לא ראה את הדוקר השני בתמונות ו/או במסדרי הזיהוי אבל הוא היה דומיננטי כמו גם משיב 1.

17.משיב 2 בחקירתו מיום 15.5.20 מאשר שהיגע למקום עם יוסי אדרי ועם עודד כהן, מציין כי שוחח עם המתלונן ואף התקשר לאסף זגורי, אולם מכחיש שדקר את המתלונן ומכחיש כי נטל ממנו כסף, טען כי המתלונן נראה מסומם. כאשר הוצגה לו התמונה שסומנה ר.פ. 4 טוען שזה לא הוא בתמונה.

6

18.משיב 2 בהודעתו מיום 15.5.20 מאשר שהתגלח יום לפני מתן העדות, עם סיום ספירת העומר, מכאן שמחזק את גרסת המתלונן כי במועד האירוע היה עם זקן. משיב 1 בהודעתו מיום 17.5.20 טוען כי מי ששדד את המתלונן הוא משיב 2 (שורה 40). רותם כהן בהודעתו מיום 17.5.20 מזהה את משיב 2 בסמוך למתלונן כשהוא לבוש עם כובע וחולצה ארוכה, בגבו למצלמה (שורות 25-26). ירין טל בהודעתו מיום 15.5.20 מפרט כי משיב 2 היה עם כובע קסקט, לא ציין צבע וכאשר הוצגה לו התמונה ר.פ.5 מאשר שמזהה את משיב 2 לפי מבנה הגוף והכובע. בתמונה נראה משיב 2 חובש כובע לבן וחולצה שחורה. המתלונן מסר בהודעתו מיום 15.5.20 כאשר הוצגה לו התמונה ר.פ.5 "יכול להיות שזה שדד אותי" וודאות של 50% לפי מבנה גוף.

19.עימות בין משיב 1 למשיב 2 מיום 15.5.20 בשעה 01:20, מטיח משיב 1 במשיב 2 את גניבת הכסף, משיב 2 שותק ולא מגיב להאשמות של משיב 1. ירין טל בעדותו השנייה מיום 15.5.20 מפרט כי משיב 2 נוגע בבגדים של המתלונן ונראה מחזיק חפץ, מקופל קטן, שאינו יודע את טיבו. זיו טל בהודעתו מיום 16.5.20 מפרט כי ראה את משיב 2 מבצע חיפוש על המתלונן ולוקח את הכסף. מפנה לתעודה הרפואית ממנה עולים שני חתכים בירך אחורי שמאל וכן לתמונת מכנסיו של המתלונן ולסימני החתכים בחלק עליון של רגל שמאל.

20.ב"כ משיב 2 מפנה לסתירות בין הודעות ראשונות של משיב 1 ואחיו (זיו וירין) לבין ההודעות הנוספות. לסתירה בין גרסתם כי נטל את הכסף מכיס הג'קט של המתלונן כאשר לגרסת המתלונן הכסף נלקח מכיס מכנסיו. כמו כן, מפנה לסתירה לעניין צבע הכובע הנטען שחבש משיב 2, חבש כובע לבן ואילו המתלונן טוען לבחור שחבש כובע שחור. עוד טען כי אין ראיה לכך שמשיב 2 דקר את המתלונן.

7

21.ניתוח הנתונים דלעיל מביא אותי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה ברף מספק בנוגע לאישום המייחס למשיב 2 את גניבת הכסף בשים לב להודעות משיב 1 ואחיו זיו וירין, כמו גם הודעות עדי ראיה נוספים שהבחינו בהימצאותו של משיב 2 בסמוך למתלונן. לא מצאתי כי הסתירה לגבי החיפוש בכיס הג'קט אל מול החיפוש בכיס המכנסיים מכרסמת באופן משמעותי וכי נקודה זו תתברר במסגרת התיק העיקרי. לעניין מהימנות הודעות משפחת טל, זו כבר מלאכתו של המותב הדן בתיק העיקרי הקובע ממצאי מהימנות ולא בשלב ראייתי לכאורי זה.

22.ביחס לעבירת הפציעה בנסיבות מחמירות - המתלונן אמנם קושר את הבחור שנטל את כספו לאותו בחור שדקר אותו ברגל שמאל 3 דקירות ולזה שגרר אותו לכיוון תא המטען ברכבו, אולם סבורני כי קיים כרסום ביחס לראיות לכאורה בנוגע לאישום זה. צבע הכובע מהווה נתון שיש בו כדי לכרסם בגרסת המתלונן, מה גם שציין בהודעה מיום 12.5.20 שעה 12:07 כי היה בחור רזה עם כובע לבן ושורט שחור, פניו לבנות בהיר, ששבר את שמשת הרכב ואת מראות הצד ברכבו (שורות 45-46) ורק לאחר מכן הגיע רכב הטויוטה. לא ברור לי האם המתלונן מזהה נכוחה את משיב 2. לכך יש להוסיף את העובדה כי משיב 2 לא זוהה במסדר זיהוי או בתמונות, וודאות של 50% אינה מספקת להליך הפלילי ולפיכך אני סבור כי קיים כרסום בעוצמת הראיות הלכאוריות ביחס למשיב 2 בעבירת הפציעה ועוצמת הראיות חלשה.

8

23.בנוגע למשיב 3 - קיימות ראיות לכאורה ברף מספק ביחס לחלקו באירוע כי תקף את המתלונן באמצעות מקל. המתלונן מציין זאת בהודעתו מיום 12.5.20 בשעה 12:07 (שורות 108-111) וכן בהודעתו מיום 17.5.20 מתאר בחור גדול, לבש חולצה ירוקה, היה לו קצת זקן, יכול להיות משקפיים ותיאר את המקל כמקל של מטאטא. משיב 1 מוסר בהודעתו כי משיב 3 תקף את המתלונן באמצעות מקל, ירין טל מסר בהודעתו מיום 15.5.20 שראה את משיב 3 מחזיק במקל ומאיים באמצעותו על המתלונן. זיו טל מסר בהודעתו מיום 16.5.20 כי ראה את משיב 3 מכה בראשו של המתלונן באמצעות מקל וכי הוא היה היחיד עם מקל. המתלונן מזהה את משיב 3 במסדר זיהוי תמונות מיום 17.5.20 שעה 14:08 ולאחר מכן במהלך העימות ביניהם בשעה 14:43 המתלונן מזהה את משיב 3 כמי שאחז במקל והרביץ לו עם המקל ואף חנק אותו באמצעות המקל, מציין כי הזיהוי בוודאות של 100% ,המתלונן מציין כי משיב 3 הלך לאט לאט עם המקל. גם בהודעתו מיום 17.5.20 שעה 14:31 מפרט המתלונן כי מי שהיה עם המקל היה קצת מוגבל והיה קשה לו ללכת, עובדה המתיישבת עם מוגבלותו הרפואית של משיב 3. כמו כן, בעימות בין משיב 1 למשיב 3 מיום 17.5.20 שעה 15:20 מטיח בו כי הוא תקף את המתלונן באמצעות מקל. בתעודה רפואית מפורט נפיחות בראש, מה שמתיישב לכאורה עם מכה כתוצאה ממקל.

24.ב"כ משיב 3 סבור כי אין מקום לייחס למשיב 3 את עבירת הפציעה הואיל ומחומר הראיות עולה כי הגיע לאחר הדקירות ומכאן שיש לאבחן את חלקו של משיב 3 ואין מקום לשייך אותו לעבירת הפציעה, הפנה לשעה בה הגיע משיב 3 בסמוך לשעה 02:30 כאשר האירוע החל בסמוך לשעה 02:00.

25.אינני שותף לאבחנה שמבקש לבצע ב"כ משיב 3. מעיון בהודעות הטקסט בתיק החקירה המפרטות השתלשלות האירוע עולה כי רק בסמוך לשעה 02:30 נשלחה הודעה בדבר תפיסת הגנב. מחומר החקירה עולה כי הבחינו במשיב 3 בסמוך למשיב 2 ומדובר בהימצאותו בזירה בעיצומו של האירוע. אין מחלוקת כי המתלונן לא מייחס למשיב 3 כי דקר אותו, יתר על כן בהודעת המתלונן מיום 17.5.20 שעה 14:31 אומר כי התקיפה באמצעות המקל היתה לאחר הדקירות והשוד (שורה 20), אולם לטעמי לא מצאתי כי ניתן לבצע האבחנה הנטענת ולנתק את הגעתו של משיב 3 כאירוע נוסף ונפרד מאירוע האלימות המתואר. מדובר באירוע אלימות אחד, בפרק זמן לא ארוך במהלכו הותקף המתלונן במכות ואגרופים על ידי אחרים, הותקף באמצעות מקל על ידי משיב 3 ונדקר באמצעות סכינים על ידי משיב 1 ו-2 בכפוף להערות דלעיל. לפיכך, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה ביחס למעורבותו של משיב 3 באירוע לרבות בעבירת הפציעה בנסיבות מחמירות.

9

26.עילת המעצר הינה סטטוטורית, שכן מדובר בעבירת אלימות שבוצעה בנשק קר ובחבורה. המשיבים נעדרי עבר פלילי, העבירה בוצעה על רקע תחושת העדר ביטחון במושב בו גרים והחלטתם לשמש ככוח מגן מפני פורצים עתידיים. במעשים המיוחסים למשיבים עולה מסוכנות, שכן לא רק שחרגו מסמכות ונטלו לעצמם סמכויות שיטור, אלא נקטו באלימות קשה הכוללת שימוש בסכינים ובמקל כלפי המתלונן , שלכאורה נקלע למקום שלא בזמן הנכון.

27.יחד עם זאת, לא נעלמו מעיני נסיבות מיוחדות ביחס לכל אחד מהמשיבים. משיב 1 שהינו המעורב העיקרי, עתיד להינשא ביום 16.6.20 וביום 2.6.20 עתיד להתקיים טקס החינה. משיב 1 לאחר שעמד על טעותו, נשאר עם המתלונן וניסה להרגיעו ואף מסר לו כי ידאג להשבת כספו. יש בנתונים אלו כדי להצביע על לקיחת אחריות מסוימת, על אף שמכחיש את ביצוע הדקירות, ומכאן ללמד כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר.

28.למשיב 2 מיוחסים מספר עבודות, שלכאורה מעמידים את מסוכנותו ברף הגבוה, אולם בשים לב לקביעה דלעיל לעניין הכרסום בעוצמת הראיות ביחס לעבירת הפציעה ומכאן גם ביחס לעובדה לפיה גרר את המתלונן לעבר תא המטען, אני סבור כי במקבילית הכוחות לפיה קבעתי כי עוצמת הראיות חלשה בעבירה המקימה עילת מעצר סטטוטורית, יש מקום לבחון חלופת מעצר.

29.ביחס למשיב 3 הוצגו בפני מסמכים רפואיים לגבי מוגבלות רפואית ממנה סובל כאשר נמצא עדיין בבירור רפואי . בהתחשב בחלקו של משיב 3 אשר אין חולק כי לא החזיק בסכין ולא דקר באופן פיזי את המתלונן ומבלי להמעיט בחומרת חלקו באירוע בכללותו ובאופן נקודתי בכך שתקף באמצעות מקל את המתלונן, מצאתי כי ניתן לבחון גם בעניינו חלופת מעצר.

10

30.ב"כ המבקשת בטיעוניו ציין כי ככל ובית המשפט סבור שיש מקום לבחון חלופת מעצר, יש לעשות זאת באמצעות שירות המבחן. אני סבור כי תסקיר מעצר של שירות המבחן נדרש ביחס לכל אחד מהמשיבים לצורך קבלת עמדתו המקצועית של שירות המבחן בנוגע לטיב החלופה והתרשמות מהערכת המסוכנות בעניינו של כל אחד מהמשיבים, אולם בנסיבות האירוע והמשיבים סבורני כי ניתן לקבל התסקיר שעה שהמשיבים משוחררים לחלופת מעצר. היתרון בקבלת התסקיר ברור ויש בו לקבל תמונה מלאה ביחס לכל אחד מהמשיבים. עם זאת, לא ניתן להתעלם ממשבר הקורונה, ומתקופה של כחודש ימים עד קבלת התסקיר. לפיכך, נוכח התרשמותי מהערבים שהוצגו, קיימת בהם היכולת לאיין מסוכנות עתידית של המשיבים, אני סבור כי באיזון הנדרש, ניתן להורות על שחרור לחלופה טרם קבלת תסקיר.

31.לציין, כי כלל הערבים שהוצגו בפני נעדרי עבר פלילי, מכירים היטב את המשיבים, בני משפחה גרעינית ומורחבת ומדובר בחלופות הנותנות מענה הרמטי ביחס לכל אחד מהמשיבים. בשלב זה לא ברור לי האם המתלונן נותר להתגורר ביחידת הדיור במושב או שמא כדבריו בהודעותיו החליט לעזוב את המקום בשל האירוע בו מצא עצמו נפגע מהמשיבים. החלטה לעניין תנאי השחרור תינתן במועד הדיון הקבוע ליום 31.5.20 לאחר הקראת החלטתי זו.

ניתנה היום, ח' סיוון תש"פ, 31 מאי 2020, בהעדר הצדדים.