1

1.                  נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: חוק העונשין]) והחזקת סכין (לפי סעיף 186 לחוק העונשין).

2.                  מתיאור העובדות שבכתב האישום נלמד כי בין המשיב לבין המתלונן הכירות מוקדמת. כחודש לפני האירועים נושא כתב האישום, שהו שניהם בגן ציבור, ודחפו האחד את השני. כתוצאה מכך נקרעו מכנסיו של המשיב, ובעקבות זאת הוא כעס על המתלונן ואמר לו: "זה לא יעבור ככה". ביום 7.1.2022 בסמוך לשעה 22:00 פגש המשיב במתלונן וביקש לשוחח עמו כדי ליישב את ההדורים. באותו שלב שלף המשיב גז פלפל וריסס את המתלונן בפניו. השניים החלו להיאבק, ובמסגרת המאבק נשך המתלונן את המשיב בגופו. בסמוך לכך שלף המשיב סכין ודקר את המתלונן ארבע דקירות בחזה ושתי דקירות בירך. למתלונן נגרמו ארבעה פצעי דקירה בחזה, והוא נזקק לנקז ולסיכות, וכן חתכים ושטפי דם תת עוריים בירך ובעכוז, שגם בגינם נדרש לסיכות.

3.                  לצד כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. לטענת המבקשת יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב ובהן הודעות המתלונן ומסמכים רפואיים. אשר לעילת המעצר נטען כי העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות. נוסף על כך נטען כי לחובת המשיב עבר פלילי בעבירות אלימות, רכוש ומין.

2

4.                  בא כוח המשיב טען להיעדרן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום. לטענתו המדובר בתגרה בין המשיב לבין המתלונן, והמתלונן אף נחקר באזהרה בשל חלקו בתגרה, ובשל כך שהכה את המשיב עם אבן. הוא טען כי השניים נפגשו "הלכו מכות, הוא דחף אותו. הוא מכחיש שהייתה דקירה". לדבריו הסכין לא נתפסה וגם התיעוד הרפואי אינו מלמד על ממצא אובייקטיבי של דקירה. לטענת המשיב המתלונן "נפל על זכוכיות" ומכאן החתכים.

5.                  המבקשת נסמכת על הודעותיו של המתלונן התומכות באמור בכתב האישום. לטענתה גרסת המתלונן היא ברורה ולפיה המשיב דקר את המתלונן בסכין. נוסף על כך היא נסמכה על הודעת אחיו של המתלונן, צילומי מסך ממכשיר הטלפון שמהם ניתן ללמוד על תקשורת בין המשיב לאחיו, שבה סיפר על כך שנדקר, התיעוד הרפואי, והתמונות.

6.                  שני הצדדים הפנו לסרטון שבו רואים את המתלונן צועד אחר האירוע ומגיע אל ביתו של המשיב. המבקשת רוצה ללמוד על סמיכות הזמנים בעוד בא כוח המשיב טוען כי הדבר מראה שהמתלונן לא נפגע באופן חמור כפי שטען.

7.                  הצדדים נחלקו גם בהתייחסם לעילת המעצר - המבקשת טוענת כי קמה חזקת מסוכנות ומפנה לכך שהמשיב הורשע בעבר וכן כי ניסה לאיים על המתלונן סמוך לאחר האירוע. לטענת המשיב העבר בו מדובר הוא ישן, ונוכח הנסיבות אין מניעה להסתפק בחלופת מעצר, שכוללת מעצר בית בבית חנינה בבית אחותו של המשיב ובפיקוח שלוש בנות משפחה.

8.                  לאחר שעיינתי בתיק החקירה וחומר הראיות מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב וקמה עילת מעצר של מסוכנות.

9.                  אשר לראיות - מצאתי כי הראיות הבאות עונות על הנדרש כדי לבסס את דרישת הראיות לכאורה:

א.    הודעות של המתלונן שבהן תיאר את האירועים לרבות מה שקדם לדקירה, ואת חלקו בתקיפת המשיב. באשר לדקירות הוא פרט לגבי מספר הדקירות ומיקומן (הודעה מיום 9.1.2022, הודעה מיום 14.1.2022, ש' 78-79). המתלונן ידע לתאר את הסכין (כסכין גילוח שחורה מתקפלת, הודעה מיום 14.1.2022, ש' 88)

3

ב.      הודעת אחיו של המתלונן, וסאם טויל, המתאר שיחת טלפון עם המתלונן מיד לאחר המקרה ולפיה המתלונן אמר לו שהמשיב "ריסס אותו בגז ודקר אותו עם סכין".

ג.       דו"ח רפואי של מד"א המתאר תלונה על דקירה בחזה וכן כי המשי נדקר בחזה שמאל ובירך.

ד.      דו"ח פעולה המתעד את הדיווח הראשוני שנמסר למשטרה - ובו מתוארת הודעה של מד"א על מטופל בן 24 ש"הגיע למקום דקור בחזה וברגל".

ה.     בדיקה רפואית שנערכה במרכז הרפואי שערי צדק המתארת את הטיפולים שנעשו במשיב בשל הדקירה בחזה ובירך.

ו.       התמונות שבהן צולמו החבלות במתלונן מלמדות אף הן על פצעי חדירה שהצדיקו שימוש בנקז ותפירה באמצעות סיכות, וגם בכך יש תמיכה לגרסתו כי נדקר.

ז.       מסרונים ובהם מסרים מאיימים.

10.              מכאן לעילת המעצר. דקירת אדם בסכין, תוך הותרת חבלות מקימה כשלעצמה את עילת המסוכנות. לכך יש להוסיף כי לחובת המשיב הרשעה בהליך שהסתיים ביום 20.10.2012 בבית המשפט לנוער בגדרו הורשע בעבירות של שוד, תקיפה סתם, תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, חבלה במזיד ברכב, גניבה, מעשה מגונה באדם. הרשעה זו הייתה בשלושה כתבי אישום שונים בגין תשעה תיקים שנפתחו בין השנים 2009-2010. המשיב נדון למעון נעול למשך 8 חודשים. לא נעלם מעיני כי גם המתלונן תקף לכאורה את המשיב ואף נשך אותו ואולם איני סבור כי הדבר מקהה את עוצמת המסוכנות המשקפת מהמשיב, מקום בו במסגרת סכסוך, נשלפת סכין ונעשה בה שימוש לדקירת הקורבן.

4

11.              לאחר שמצאתי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, נותר לדון בשאלת החלופה. בשים לב למהותם של המעשים, לעוצמתה של עילת המעצר, לקיומו של עבר פלילי, גם אם מלפני כעשור, אך בעבירות אלימות, נדרשת בחינה מקצועית של שירות המבחן באשר לאפשרות להסתפק בחלופה למעצרו של המשיב. אני ער לכך שבעת האחרונה פרק הזמן להכנת תסקיר אורך מספר שבועות ואולם איני סבור כי ניתן לאפשר את שחרור המשיב לחלופה בלעדי תסקיר.

12.              נוכח כל האמור, יוותר המשיב במעצר. המשך הדיון נקבע ליום 22.2.2022 בשעה 12:00. הדיון הקבוע ליום 27.1.2022 - מבוטל. יש לזמן המשיב למועד הנדחה באמצעות שב"ס ולבטל הזימון ליום 27.1.2022.

המזכירות: תעביר את ההחלטה לפרקליטות, לבא כוח המשיב, לשב"ס ולשירות המבחן. כמו כן תזמן מתורגמן לערבית לדיון לדיון שנקבע ותבטל זימון מתורגמן לדיון המבוטל.

שב"ס - ידאג לאפשר למשיב תקשורת טלפונית עם בא כוחו כדי שיובהר לו תוכן ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ב, 24 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.