1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד סיון אטיה

ב"כ המשיבה  :          עו"ד דינה בן מנחם

המשיבה הובאה ע"י השב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כמצוות המחוקק בתיקון 8 לחוק לטיפול בחולי נפש, בחנתי קיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות לכאורה לעבירת איומים המבוססות על הודעתה של הגב' א ק.

2

הצדדים מסכימים בעניין הפסקת ההליכים ואשפוזה של המשיבה. המחלוקת היחידה הנוגעת ל משך האשפוז. מקובלת עליי הגישה הכללית הקובעת, כי לביהמ"ש שיקול דעת לקביעת משך האשפוז המריבי. עם זאת, יש לעשות שימוש בשיקול דעת זה לצורך קביעת משך אשפוז קצר מזה הנקוב לצד העבירה, מקום שקיים חוסר הלימה בין העבירה והנסיבות, לבין משך האשפוז. במקרה שבפניי לא קיימת חוסר התאמה מסוג זה. מדובר בעבירת איומים ובמשך מרבי של אשפוז לתקופה של 3 שנים. למותר לציין, כי משך האשפוז המרבי אינו מגביל את הפסיכיאטר וככל שזה ימצא כי מצבה הנפשי של המשיבה מאפשר שחרור קודם לתקופת המקסימום, בוודאי שיוכל לעשות כן בהתאם להוראות הדין.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיבה אינה כשירה כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשמת תאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבה מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 192 לחוק העונשין, מדובר בפרק זמן מירבי של 3 שנים.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

תשומת לב הפסיכיאטר המחוזי לכך שהנאשמת טופלה בעבר בבי"ח תה"ש ומבקשת להיות מאושפזת שם גם בעיתוי הנוכחי.

3

ניתנה והודעה היום י"ט חשוון תשע"ו, 01/11/2015 במעמד הנוכחים.