1

הבקשה

1.         בקשה לעיון חוזר, שעניינה ביטול מעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני, כפי שנקבע בהחלטת בית-המשפט העליון (כב' השופט י' עמית) מיום 18.6.2018 (בש"פ 4551/18).

רקע

2

2.         עניינוֹ של המבקש נדון פעמים רבות בערכאות שונות, וּבכללן בית-המשפט העליון ואף בית-משפט זה. לפיכך, לא מצאתי להרחיב בתיאור הרקע העובדתי ואני מפנה להחלטת בית-המשפט העליון (כב' השופט ע' פוגלמן) מיום 24.4.2018 ב-בש"פ 2987/18.

3.         יצוין כי בהמשך, לאור חלוף הזמן, נפתחו למבקש 'חלונות' התאווררות, שהורחבו מעת לעת. כיום זכאי המבקש ל'חלונות' התאווררות מִדי יום, בין השעות 09:00 ל‑10:30 (בש"פ 6161/18) וּבין השעות 16:00 ל-17:30 (בש"פ 1075/19).

4.         לאחרונה, ביום 6.5.2019 (בש"פ 2921/19), קיבל בית-המשפט העליון (כב' השופט ע' פוגלמן) את בקשתה - השמינית במספר - של המדינה, והורה על הארכת מעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני ב-150 ימים, החל מיום 9.5.2019 או עד למתן פסק-דין בתיק העיקרי. זאת, לאחר שנקבע כי ההליך בתיק העיקרי מתנהל כסִדרוֹ.

נימוקי הבקשה

5.         באת-כוח המבקש, עוה"ד מירי פרידמן, ביססה את הבקשה לביטול הפיקוח האלקטרוני על הטעמים הבאים: חלוֹף הזמן; עמידת המבקש בתנאים בדווקנות; הרעה במצבו הכלכלי, לאחר שהיה עצור במשך כשנתיים מאחורי סוֹרג וּבריח, וּלאחר כשנה בה הוא עצור בפיקוח אלקטרוני; התמשכותו הצפויה של ההליך בתיק העיקרי עוד "שנים ארוכות", בשׂים לב לכך שעַד כּה העידו שני עדֵי תביעה בלבד ועֵד תביעה שלישי החל עדותו, וזאת מתוך רשימה של כ-400 עדי תביעה; העדר מסוּכּנוּת מהמבקש. בהקשר זה נטען, כי המידע המודיעיני עליו ניסתה באת-כוח המשיבה לבסס את מסוּכּנוּת המבקש, אינו עדכני, וּלפיכך אינו רלוונטי, מעבר לכך שלאור חלוֹף הזמן ועמידת המבקש בתנאים - הוּכח כי המידע אינו אמין.

6.         למעשה, עתירת המבקש היא לביטול מעצרו, ושחרורו לחלופת מעצר הכוללת פיקוח אנושי, תוך הוֹתרת יתר הערבויות על כּנן.

עמדת המשיבה

3

7.         המשיבה התנגדה נחרצוֹת לבקשה. לטענתה, מאז החלטת בית-המשפט העליון (כב' השופט ע' פוגלמן) ביום 6.5.2019 (בש"פ 2921/19) - לפיה, באותה עת, לא השתכנע כי "אויין החשש להימלטות במידה המצדיקה ביטול הפיקוח האלקטרוני, ובהינתן קצב ההתנהלות" בתיק העיקרי - לא חל שינוי של ממש בנסיבות, באופן המצדיק שינוי ההחלטה.

8.         לשאלת בית-המשפט, מסרה באת-כוח המשיבה כי קצב שמיעת הדיונים בתיק העיקרי הוגבר, וכי לשנת המשפט העומדת בפתח נקבעו 2 דיוני הוכחות בשבוע.

9.         לטענת באת-כוח המשיבה, לא חל שינוי במסוּכּנוּת המבקש, כפי שהיא משתקפת במידע המודיעיני שהוגש לעיון בית-המשפט, וּלטענתה, המידע עדיין תקף בעניינוֹ של המבקש.

תסקיר שירות-המבחן

10.       שירות-המבחן ציין כי המבקש העלה בפניו את הקשיים הרבים הכּרוּכים בהמשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני, כי אינו רוצה לבלות את המשך חייו במאבקים עם רשויות החוק וכי אף לאור הקשר המשמעותי עם ילדיו, אימו וּבת-זוגו, אינו מעוניין, ואינו מסוגל, להימלט מאימת הדין.

השירות ציין כי אין ביכולתו להעריך האם בכוונת המבקש, או ביכולתו, להימלט מהדין. עם זאת, לאור הימשכות ההליכים, וּבשׂים לב לדברי המבקש ביחס למצבו הגופני, המליץ, כי אם ייעתר בית-המשפט לבקשה, יש להרחיב את שעות האיוורור באופן שתתאפשר למבקש פעילות גופנית אף בשעות הערב.

ביחס לבקשת המבקש לשלבוֹ בקבוצה טיפולית המיועדת לעוברי חוק בתחום המירמה, לאור קשייו להתייחס בהרחבה לתחום זה, לא ראה השירות לנכון לשלבו בהליך טיפולי זה, "הדורש התייחסות ישירה לעבריינות והתבוננות בה ובמניעים לביצועה".

11.       באת-כוח המבקש עתרה כי למרות התרשמות השירות, יורה לו בית-המשפט לשלב את המבקש בהליך טיפולי.

דיון והכרעה

4

12.       לאחר שבחנתי בקפידה את נימוקי הבקשה, את טיעוני באות-כוח הצדדים, את תסקיר שירות-המבחן, את החומר המודיעיני ואת הפּסיקה שהוגשה לעיוני, נחה דעתי כי טרם בּשלו, בָּעֵת הזו, התנאים, להסטת נקודת האיזון בָּאופן המבוקש.

            בשׂים לב למסוּכּנוּת המבקש וּלעוצמתו הבלתי-מבוטלת של החשש להימלטוּת מאֵימת הדין, וּלאור הגבּרת קצב התנהלות הדיונים בתיק העיקרי, סבורני כי הבקשה לביטול המעצר בפיקוח אלקטרוני - וּלמעשה שחרור המבקש לחלופת מעצר "אוורירית" - אינה מידתית ואינה מוצדקת.

13.       שירות-המבחן הוא גוף מקצועי וּמיומן. בשׂים לב לנימוקי שירות-המבחן, כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר, אינני סבור שיש מקום לכפות על השירות מתן טיפול, מקום שהוא אינו רואה בסיס מקצועי הולם לכך.

סוף דבר

14.       לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ט, 02 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.