1

לפניי בקשה לאשר למבקש לשוב ולשרת בשירות הצבאי אותו הפסיק, מכורח הנסיבות ועל רק מעצרו במסגרת הליך זה.

אזכיר, בקצרה, כי כנגד המבקש וכנגד 4 נאשמים נוספים הוגש, בתאריך 19.2.15, כתב אישום שייחס להם שני אישומים, כל אחד בגין שוד ועבירות נלוות אחרות.

בתאריך 2.3.15 הוריתי על שחרור המבקש לתנאי מעצר בית בבית הוריו בקרית אתא.

תסקיר שירות המבחן שהתקבל לאחר שחרורו העריך את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו כבינונית. מהתסקיר שנערך בתאריך 10.9.15 עולה (על סמך המפגשים במסגרת פיקוח המעצרים) כי המבקש מתקשה לערוך התבוננות פנימית אודות מצבו. יחד עם זאת, צוין כי ההליך המשפטי ושהייתו הממושכת בתנאים מגבילים הובילה להפחתת רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.

לדיון שהתקיים בתאריך 16.9.15 התייצב רס"ן יעקב הרשקו, מפקד ביסס הדלק בנשר שם שירת המבקש עד למעצרו. מר הרשקו מסר אודות מוכנותו לקלוט בשנית של המבקש (אשר נמצא בדחיית שירות בימים אלה), אך הדגיש שהוא אינו הגורם המוסמך להחליט על כך.

2

בהקשר האחרון הגישה המשיבה מסמך של מפקדת הפצ"ר (מסמך מתאריך 27.7.15) ואשר מתייחס הן לרמה העקרונית והן לעניינו של המבקש. בקצרה, צוין כי המסגרת הצבאית אינה יכולה לשמש כחלופת מעצר.

בנקודת הזמן הנוכחית, לאור האישומים המיוחסים למבקש ולאור המסוכנות שעדיין נשקפת ממנו (הגם שפחתה), איני רואה מקום לאשר למבקש לשוב למסגרת צבאית ללא כל יכולת פיקוח אמיתית של בית המשפט.

משכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

במידה ותוגש בקשה ליציאה לעבודה, כפי שהותר לחלק משאר הנאשמים, היא תישקל לגופה.

ניתנה היום, י' תשרי תשע"ו, 23 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.