1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה סתם, היזק לרכוש במזיד והטרדה באמצעות מתקן בזק.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ועילת מעצר.

במהלך הדיון שנערך בפני כב' השופטת חביב ביום 4.8.2015 נחקרו המפקחים שאמורים לשמש כחלופת מעצר עבור המשיב, מדובר באחותו של המשיב, גב' א' ל', וכן גיסו של המשיב, מר ח' ל'. בסופו של דיון זה, לאחר שבית המשפט שמע את הערבים ועל מנת שחלופה זו תיבדק באופן מדוקדק, התבקש שירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

תסקיר שכזה מונח היום בפני בית המשפט, ובסופו לא בא בהמלצה לשחרורו של המשיב נוכח כך שאין בחלופה המוצעת כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת ממנו.

2

ב"כ המשיב סבור כי קצינת המבחן החמירה שלא לצורך עם המשיב, הן בקביעות הנוגעות למסוכנות הנשקפת ממנו והן ביחס למסקנה האופרטיבית. לדבריו מדובר במשיב שהינו צעיר וחרף כך לחובתו הרשעה אחת מלפני 10 שנים, ללא תיק מב"ד נוסף. החלופה עצמה נמצאת בריחוק גאוגרפי משמעותי ממקום מגורי המתלוננת. המשיב מצוי במעצר מזה כ-3 חודשים, דבר אשר יש בו כדי להוות גורם ממתן, וזאת בהתווסף לכך שממילא העונש לו הוא צפוי, היה ויורשע בתיק זה, לא אמור להיות ארוך משמעותית מתקופת מעצרו. עוד התייחס ב"כ המשיב לעובדה שכנותו של המשיב עת שיתף את קצינת המבחן כי עושה שימוש בנייס גאי נזקפת לחובתו שלא לצורך, בפרט כאשר אמירות אלה מפיו אין כל אינדיקציה בחומר החקירה שאותן עבירות לכאוריות בוצעו תחת השפעת נייס גאי. גם אם למשיב בעיית התמכרות, אין פירוש הדבר שהאופציה היחידה הינה קהילה טיפולית סגורה. התסקיר אינו פוסל את החלופה ולא ניתן למצוא כל מילה רעה לגבי המפקחים.

ב"כ המבקשת סבור כי התסקיר ומאפייני המשיב מחייבים את מעצרו עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי את חומר החקירה והתסקיר, מצאתי לנכון להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ראשית ובפתח דבר, מעשיו של המשיב מקימים עילת מעצר סטטוטורית. עילה זו מתחזקת נוכח נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיב. כפי שעולה, המשיב לכאורה פועל באופן אלים פיזית ומילולית כלפי המתלוננת במס' מועדים, החל משנה עובר למעצרו, 3 חודשים לפני מעצרו, שבועיים לפני מעצרו וכן כאמור ביום 13.6.2015-14.6.2015. אירועים אלו עולים בקנה אחד עם האמור בתסקיר, לפיהם אין המדובר במעידה חד פעמית בעידנא דריתחא, אלא דבר המאפיין את התנהלותו של המשיב מול המתלוננת.

אכן, אין המדובר במעשי אלימות אשר מצויים במדרג הגבוה בעבירות כגון דא, אולם כידוע בעבירות אלמ"ב עצמת האלימות אינה האינדיקציה היחידה ואף לא המכריעה בבואו של בית המשפט לבחון את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

בענייננו, מעבר למתואר בכתב האישום, שירות המבחן נפגש עם המשיב ובסופם של דברים מצביע על "רמת סיכון גבוהה מאוד" הנשקפת מן המשיב. כידוע, שימוש ברטוריקה שכזו אינה מופיעה בכל אחד מהתסקירים מאת שירות המבחן. שירות המבחן מציין בין היתר כי מדובר במשיב שמתנהג באימפולסיביות ובתוקפנות במיוחד במצבים בהם היה זקוק למנת סם. המתלוננת עצמה מביעה את חששה מן המשיב.

3

אכן, עצם היותו של אדם מכור לחומרים משני תודעה היא לכשעצמה אינה מלמדת בהכרח על מסוכנות או מקימה עילת מעצר, אולם כידוע לחומרים אלו ישנו אפקט מתיר רסנים בין אם עסקינן באלכוהול ובין אם עסקינן בסמים. גם אם השימוש בנייס גאי מקורו בדברים שמסר המשיב, אין בכך באופן מהותי למנוע משירות המבחן להשתמש בנתון זה מבחינת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

שירות המבחן מציין כי המשיב מבטא הכחשה והעדר כוחות להתגייס לשינוי מהותי בחייו וכי זקוק לטיפול משמעותי בתחום הגמילה מסמים. הערכת שירות המבחן כי המשיב יתקשה לעמוד בגבולות חיצוניים (היינו מפקחים) היא לכשעצמה מעמידה בספק את התאמתו לחלופה.

למעלה מן הצורך, גם החלופה עצמה, כפי שעולה, מורכבת מאחותו, אשר הינה אם לבת צעירה ועתידה ללדת בת נוספת, דבר אשר באופן אובייקטיבי יכול להקשות עליה להפנות את התשומות הנדרשות ממי שמשמש כמפקח, לא כל שכן בעניינו של המשיב שבפניי.

סופה של החלטה זו, אחזור על ההלכה הידועה לפיה סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן מן הראוי שתיעשה בשל נימוקים מיוחדים. בעניינו של משיב זה לא מצאתי כל נימוק מיוחד שיצדיק סטייה, בפרט על רקע התרשמותו החד משמעית של שירות המבחן.

סוף דבר, הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.