1

בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית משפט זה (כב' השופט ע' שחם) מ- 13.8.14, בגדרה הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

רקע עובדתי

1.         נגד המבקשים ושניים נוספים הוגש ב- 23.7.14 כתב אישום, המייחס להם שני אישומים של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וייצור נשק. האירועים בגינם הוגש כתב האישום אירעו ב- 4.7.14 וב- 5.7.14. על פי המתואר בכתב האישום, קשרו הארבעה קשר ביחד עם אחרים (קטינים) לפגוע ביהודים על ידי יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב נוסעים בדרך משה ברעם ובכביש דב יוסף, המצויים בסמוך לשכונת מגוריהם, בית צפפה. מבקש 1 הביא עימו בקבוקים וחומר דליק, והאחרים הכינו ביחד עימו בקבוקי תבערה, אותם השליכו לעבר מכוניות נוסעות ואף יידו אבנים.

2.         המשיבה ביקשה את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם.

2

התקיימו מספר דיונים מקדמיים בעניינם, עד שהוגשו תסקירי מעצר. שירות המבחן לא המליץ על שחרורם של המבקשים ושל נאשם נוסף (נאשם 3).

3.         ב- 13.8.14 הסכים ב"כ מבקש 1 כי קיימות ראיות לכאורה כנגד מרשו וכן הסכים למעצרו לנוכח המלצתו השלילית של שירות המבחן, תוך שמירת האפשרות לפנות בבקשה לעיון חוזר ככל שיחול שינוי באווירה הכללית ותצטייר דעיכה בהפרות הסדר. ב"כ מבקש 2 חלק על דיות הראיות, ובית המשפט מצא כי בכל הנוגע לאישום הראשון יש ראיות לכאורה ברמה הנדרשת, בעוד שבנוגע לאישום השני אין לומר כי הראיות הקיימות הן במשקל הנדרש. עם זאת, לנוכח המסוכנות הנובעת מן האירוע הראשון, בהינתן המלצתו השלילית של שירות המבחן ובשים לב למצב השברירי העכשווי, הורה גם על מעצרו של מבקש 2 עד לתום ההליכים נגדו. בין היתר ציין כי שירות המבחן לא ראה בחלופה שהוצעה חלופה מספקת, הן משום שהמדובר בחלופה הקרובה למקום העבירה, והן בשל סימני שאלה שהתעוררו בעקבות הראיונות שנערכו להורי המבקש.

כך קבע בית המשפט באותו יום גם ביחס לנאשם 3. נאשם 4 שוחרר מן המעצר בתנאים מגבילים, הן לנוכח הערכת המסוכנות הנמוכה על פי תסקיר המעצר, הן משום שהוצעה חלופה שהרחיקה את נאשם 4 מסביבת מגוריו.

4.         משהיה בידו להציע חלופה אחרת, הגיש ב"כ נאשם 3 בקשה לעיון חוזר וזו נדונה בפני כב' השופט י' מרזל ב- 28.8.14. כב' השופט מרזל קיבל את הבקשה והורה על שחרורו של נאשם 3 בתנאים (תוך שהוא מציין כי עשה זאת לא בלי היסוס), מן הטעם שהוצעה חלופה ביישוב עין נקובא, המצוי בריחוק גיאוגרפי ממקום ביצוע העבירות, ואשר שירות המבחן חיווה דעתו לגביה כי היא "הולמת את רמת הסיכון".

3

הבקשה שלפניי וטענות הצדדים

5.         ב- 3.9.14 פנה ב"כ מבקש 1 לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, בנימוק שבידיו להציע חלופת מעצר מרוחקת ממקום האירוע, בבית הסב והסבתא באום טובא.

ב- 14.9.14 פנה ב"כ מבקש 2 בבקשה זהה. בקשתו מנומקת בכך שחל שינוי בנסיבות הן משום שלטענתו חלה דעיכה באירועי הפרות הסדר בירושלים, והן בעובדה שסבו של המבקש הביע נכונות להצטרף למעגל המפקחים, ובעבור הזמן נכון יהיה גם להעריך מחדש את מידת התאמתם של ההורים לשמש כמפקחים. ב"כ מבקש 2 הוסיף כי אין בידו להציע חלופה מרוחקת מבית המשפחה בבית צפפה, וזאת מן הטעם שאחד מאחיו של המבקש סובל מנכות קשה המחייבת נוכחות תמידית של ההורים. עוד טען בבקשה כי מרשו כופר במיוחס לו, המדובר במשפט שיימשך פרק זמן רב, ובית המשפט כבר קבע כי קיים קושי בראיות בכל הנוגע לאישום השני. בנוסף צוין, כי שלושת המעורבים הנוספים שהוגש נגדם כתב אישום נפרד, שוחררו למעצר בית בבתיהם, בשכונת בית צפפה, על יסוד המלצת שירות המבחן.

6.         הוריתי לשירות המבחן להכין תסקירים משלימים בעניינם של שני המבקשים. התסקירים, שהוגשו ב- 18.9.14, ממליצים הפעם על שחרור המבקשים בתנאים מגבילים. בכל הנוגע למבקש 1 נאמר, כי הסבא והסבתא, המתגוררים באום טובא, מבינים את משמעות הפיקוח, כי המשיב עצור מזה חודשיים ומעצרו מהווה גורם מרתיע והמדובר בצעיר ללא עבר פלילי. משכך סבור השירות כי נכון יהיה לשחררו. ואילו באשר למבקש 2 נאמר, כי שירות המבחן מתרשם שהוריו, אשר מלכתחילה לא הרשימו כמי שמבינים את תפקיד הפיקוח וכמי שמסוגלים להציב גבולות, הפכו במהלך הזמן ערים יותר למצבו של בנם. אליהם יצטרף הסב, אשר בינו לבין המבקש קשר המבוסס על כבוד והוא יוכל להוות חיזוק משמעותי ומציב גבולות למבקש. עוד אומר שירות המבחן בתסקיר כי מקום מגורי המשפחה אינו מצוי בקרבה משמעותית למקום האירועים המיוחסים למבקש.

4

7.         ב"כ המשיבה סבור כי לא חל כל שינוי בנסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטת המעצר. לטעמו, רמת המסוכנות של המבקשים נותרה בינונית, כפי שהצביעה עליה שירות המבחן בתסקירים הראשונים. עוד טען, כי יש הבדל בתסקירים בין המבקשים לבין נאשם 3, ששוחרר על פי החלטת כב' השופט מרזל, ולפיכך אין ללמוד גזירה שווה מעניינו.

דיון והכרעה

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה ולהורות על שחרורם של המבקשים בתנאים, שיפורטו בהמשך.

מסקנתי מתבססת על הצטברותם של מספר שיקולים.

9.         ראשית, המבקשים, האחד בן 18 וחברו בן 19, הם צעירים נעדרי עבר פלילי העצורים זה כחודשיים ימים. המדובר בפרק זמן ניכר, שיש בו כדי להשליך על עוצמת המסוכנות הנובעת מהם.

שנית, מלבד המבקשים, כל יתר המעורבים באירועים הנדונים שוחררו.

שלישית, לא מצאתי הבדל של ממש בין עניינו של נאשם 3 לבין עניינם של המבקשים. כמו בנוגע אליהם כך בנוגע אליו לא המליץ שירות המבחן בתחילה על שחרורו, ולאחר מכן, משנמצאה חלופה מרוחקת, בא בהמלצה חיובית. הנסיבות שפורטו בתסקיר הנוגע אליו אינן שונות מאלה שפורטו בתסקירים הנוגעים למבקשים שלפניי, ומשכך אין אבחנה תקפה בינם לבינו.

5

10.       בכל הנוגע למבקש 1, הוצעה חלופת מעצר מרוחקת ממקום מגוריו, והצעה זו עולה בקנה אחד עם החלטתו של כב' השופט שחם מ- 13.8.14, ממנה ניתן להבין כי חלופת מעצר רחוקה יכול ויהיה בה כדי להביא לשינוי בנסיבות. ואם כך, גם מן הבחינה הזו איני רואה כל אבחנה בינו לבין נאשם 3.

11.       אשר למבקש 2, אכן אין בידו להציע חלופה המרחיקה אותו משכונת מגוריו, אולם זאת עקב נסיבות משפחתיות קשות. אלא שאיני סבורה כי נכון יהיה להותירו במעצר כשכל היתר משוחררים, אך בשל טעם זה. לא למותר להזכיר בהקשר הנדון, כי כטענת הסנגור, שלושת הקטינים המעורבים שוחררו לבתיהם בשכונת בית צפפה. הכף נוטה לשחרורו של מבקש זה גם בשל העובדה שהתשתית הראייתית עליה מתבסס האישום השני המיוחס לו אינה מספקת למעצר, בכוונתו לנהל משפט ולהילחם על חפותו, והחשש כי בנסיבות אלה יעבור זמן ניכר עד לסיום ההליך גם בו יש כדי להוביל למסקנה אליה הגעתי.

12.       איני מתעלמת מכך שהרוחות טרם שככו, ואירועי הפרות סדר מתרחשים מדי יום ביומו בירושלים. שיקול זה אכן יש בו כדי להשליך על רמת המסוכנות להישנות מעשים דומים, אולם אני סבורה כי השיקולים שפורטו לעיל יש בהם כדי להפיג חשש זה.

13.       עוד אוסיף, כי המפקחים המוצעים נחקרו בפניי, והתרשמתי כי הם מבינים היטב את המוטל עליהם.

14.       בנסיבות אלה, החלטתי לקבל את הבקשה לעיון חוזר ולהורות על שחרורם של המבקשים בתנאים הבאים:

1.     כל אחד מהם יהיה נתון במעצר בית מלא, במשך 24 שעות ביממה. מבקש 1 יהיה בבית סבו וסבתו באום טובא, ומבקש 2 יהיה בביתו בבית צפפה.

6

2.     בכל עת יפקחו על מבקש 1 אחד מן המפקחים הבאים: הסבא, מר עומר אבו טיר, ת.ז. 080290802; הסבתא, גב' נאואל אבו טיר, ת.ז. 080172802; האב, מר כמאל ג'ברין, ת.ז. 0805322070; האם, גב' נדאא ג'ברין, ת.ז. 080817125.

3.     בכל עת יפקחו על מבקש 2 אחד מן המפקחים הבאים: הסבא, מר עבד אל וואהב באשטי, ת.ז. 030910723; האב, מר זכריה באשתי, ת.ז. 080217441; האם, גב' הנה באשתי, ת.ז. 027614478.

4.     מבקש 1 ומבקש 2 יפקידו, כל אחד, סכום מזומן של 15,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור. כל אחד מהם יחתום בנוסף על התחייבות עצמית בסכום של 10,000 ₪.

5.     כל אחד מן המפקחים שצוינו לעיל יחתום על ערבות צד ג' בסכום של 15,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

6.     נגד המבקשים יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ וככל שיש להם דרכון - יופקד במזכירות בית המשפט.

7.     נאסר על המבקשים ליצור כל קשר עם מי מעדי התביעה.

8.     על המבקשים להתייצב לכל דיון שייקבע בעניינם.

החלטת השחרור תיכנס לתוקף היום, 21.9.14, בשעה 15:00. עד לשעה זו תודיע המשיבה אם בדעתה לערור עליה. ככל שכך יוחלט, יעוכב ביצוע ההחלטה ב- 48 שעות, המסתיימות ב- 23.9.14, בשעה 09:00.

אין בעיכוב הביצוע כדי למנוע מן המבקשים להתחיל בהליכי השחרור, וככל שיוחלט להימנע מהגשת ערר, יוכלו להשתחרר בפני קצין משטרה או קצין שב"ס שהוסמך לכך.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ד, 21 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.