1

1.         זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה עבירה של שוד- עבירה מיום 24.12.16.

2.         בתמצית- נטען, כי בתאריך 24.12.16 בסמוך לשעה 12:30 לערך, עמדה ע.ל (להלן: "המתלוננת") במתחם "ביג", ברחוב דרך חברון- באר שבע, באותו מועד גמלה בליבו של המשיב לשדוד את המתלוננת, כשהיא נושאת את התיק צד שלה על הכתף ובו בין היתר, 3 כרטיסי אשראי (להלן: "התיק"). המשיב התקרב למתלוננת, תפס את התיק בשתי ידיו, ומשך אותו בכוח, המתלוננת ניסתה להיאחז בתיק בחוזקה, אך המשיב משך את התיק פעם נוספת בחוזקה, רצועת התיק נקרעה, והמתלוננת נפלה על הרצפה. המשיב אחז בתיק ונמלט מהמקום בריצה לעבר רכב מסוג יונדאי בצבע כסף, המשיב עלה לרכב בצד של הנוסע והרכב נמלט מהמקום.

3.         בא-כוח המבקשת טען, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירה המיוחסת לו, שתמציתן-

א.        הודעת המתלוננת אשר מתארת את האירוע של השוד.

2

ב.         שני עדי ראייה (בוריס ויאיר) אשר ראו את אדם נמלט עם התיק הגנוב אל רכב היונדאי בצבע כסף, נסעו אחריו עד לתוך היישוב תל-שבע, שם הצליח להתחמק מהם.

ג.         מצלמות האבטחה של המכולת בשכונה 26 ביישוב תל שבע קולטות אדם שמגיע עם רכב יונדאי כעבור 10 דקות ממועד התרחשות השוד, נכנס למכולת, ומבצע רכישה של סיגריות באמצעות אחד מכרטיסי האשראי של המתלוננת.

ד.         סרטון בו נראה אותו אדם, כשהוא לובש קפוצ'ון כהה עם סימנים ייחודיים (הסמל kappa), חולצה כהה עם הדפס צבעוני באזור החזה, מכנס כהה אדידס עם סימנים ייחודיים, ונעלי ספורט בצבע שחור אפור- נטען כי בחיפוש שנעשה בבית המשיב ביום מעצרו, נתפס המשיב כשהוא לובש את אותה חולצה ייחודית ואותם נעליים, כמן כן נתפס המכנס והקפוצ'ון בחדרו של המשיב.

ה.        שתי חוות דעת - הראשונה של מעבדת סימנים, על פיה נקבע כי יש התאמה ברמת סבירות גבוהה מאוד באשר לארבעת הפריטים שנתפסו ביחס למה שלבש המשיב ביום האירוע.

השניה המעבדה לראייה דיגיטלית (שעניינה השוואה עם תמונת המשיב)- לפיה נמצא דמיון ולא נמצאו פרטים השוללים התאמה.

ו.         עוד לעניין סוגיית הזיהוי- הפנה בא-כוח המבקשת לדוח הפעולה של השוטר יאיר בובליל, לפיו מזהה את המשיב בסרטון המכולת על רקע הכירות קודמת מתוקף עבודתו כבלש. בנוסף הפנה בא-כוח המבקשת לדוח הצפייה שערך השוטר חן אלפסי- לפיו המשיב עונה לתיאור של האדם שנצפה בסרטון עת שביצע את הרכישות במכולת באמצעות כרטיס האשראי של המתלוננת בחלוף עשר דקות משעת האירוע.

ז.         תדפיס פירוט עסקאות של חברת האשראי, לפיו בוצעה רכישה בכרטיס האשראי שנגנב מהמתלוננת במכולת המתוארת בסרטון כעבור עשר דקות מגניבת הכרטיס.

3

אשר לעילת המעצר- נטען, כי קמה עילת מעצר לחובת המשיב מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את ביטחון הציבור. עוד נטען, כי המשיב החליט לשדוד את המתלוננת, עקב ניצול התעסקות המתלוננת עם בנה הפעוט. המשיב במעשיו התעלם התעלמות מוחלטת מהסכנות הכרוכות במעשיו, במיוחד נוכח העובדה, כי הוא משך בתיק של המתלוננת והתנהג באלימות כלפיה בעת שהיא מבוהלת ומחזיקה את התיק בחוזקה כדי להשיג את הדבר הנגנב, ובשעת השוד פצע את המתלוננת, כל אלה יש בהם ללמד על מסוכנותו הגבוהה של המשיב לציבור.

            עוד עמד בא-כוח המבקשת על עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל הרשעה בעבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות וגניבה בגינן נידון לעונש מאסר בפועל בן 10 חודשים. עוד נטען, כי המשיב ביצע את המיוחס לו לכאורה בזמן שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי למשך 12 חודשים.(מיום 4.2.16 ת"פ 13955-06-15 בית משפט השלום באר שבע)

            לאור האמור לעיל, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.         בא-כוח המשיב הסכים לקיומה של תשתית ראייתית נסיבתית לחובת המשיב, יחד עם זאת לגישתו קיים כרסום ממשי בסוגיית הזיהוי אשר מצדיק הפניית המשיב לקבלת תסקיר מעצר של שירות המבחן אשר יבחן חלופת מעצר בעניינו.

            להלן בתמצית טיעוני בא-כוח המשיב:

            אשר לדוחות הזיהוי של השוטרים-נטען, עצם העובדה כי המבקשת לא הסתפקה בדוחות השוטרים(זיהוי על פי היכרות קודמת של הבלש בובליל- וזיהוי שנסמך על צפייה בסרטון של החוקר שגבה את הודעות המשיב- השוטר חן אלפסי) והסתייעה בחוות דעת הן מהמעבדה לראייה דיגיטאלית והן מהמעבדה לסימנים מעידה שלא ניתן לתת משקל רב לדוחות הזיהוי של השוטרים, קל וחומר כאשר אף חוות הדעת נוקטות בלשון "לא ניתן לשלול"..." סבירות גבוהה מאוד".

בנוסף טען בא-כוח המשיב, כי יתר הראיות שעמדה עליהן המבקשת, אין בהן גם לגישת המבקשת, כדי לסייע בסוגיית הזיהוי.

דיון והכרעה

6. ראיות נסיבתיות-

4

כבר נפסק, כי: "כאשר כל אחת מהראיות נסיבתית בפני עצמה, נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו - ואפילו אין בה כשלעצמה להרשיעו - הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר אישה ברעותה, נעשית "חזקת חפותו" של הנאשם לאפשרות רחוקה יותר וקלושה יותר... יש כאן, כביכול, מעין "תמונת הרכבה" (פאזל) שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר, ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחידים ממרכיביה - יתר על כן, תיתכן גם אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם היא, תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא בפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול- מבחינה הגיונית- להיות תמים ומקרי." (ראה ע"פ 351/80 וכן בש"פ 9877/03)

כידוע, בשלב המעצר, אין להידרש לסוגיית משקל הראיות ומהימנות העדים, אלא רק האם בראיות גלום פוטנציאל סביר להרשעה.

7.         לענייננו, העולה מן המקובץ, מגבש מערך ראייתי נסיבתי לכאורה לחובת המשיב במעשה המיוחס לו בכתב האישום, שכן צירופן של הראיות הנסיבתיות שעמד עליהן בא-כוח המבקשת בטיעוניו כמפורט לעיל, די בהן בשלב זה כדי לגבש אותו פוטנציאל סביר להרשעה (ראה לעניין זה מקרה דומה בבש"פ 4253/13, שמעון סוסן נ' מדינת ישראל).

אשר להשגות בא-כוח המשיב, המסגרת המרכזית לבחינת שאלות אלו בדבר טיב הזיהוי, היא ההליך הפלילי עצמו, בו יחקרו השוטרים על הזיהוי ואופן ביצועו. כאמור, בשלב זה בוחנים אנו רק את קיומן של ראיות לכאורה.

לעניין מהימנות הזיהוי, שאלה זו נבחנת במנותק מהשאלה הראשונה בדבר מהימנות המזהה, וזאת לאור הרצון "להימנע מטעויות אפשרויות של העד ביחס לזיהוי, אף אם מהימנות עדותו ביחס לאירוע הפלילי עצמו אינה מוטלת בספק" (עניין פלוני, פיסקה 9).

סוגיה זו חשובה ביותר לענייננו, וזאת לאור העובדה, כי אחד השוטרים זיהה את המשיב בסרטון על פי היכרות קודמת מתוקף תפקידו כבלש. השאלה הנשאלת במקרה שלפנינו, היא למעשה האם ניתן על סמך צפייה בסרטון לזהות את המשיב, כאשר קיימת היכרות מוקדמת של השוטרים עמו, לצד חוות הדעת, הן של המעבדה לסימנים והן של המעבדה לראיה דיגיטלית - צפיתי בסרטון וכן בתמונות הסטילס והגעתי לכאורה למסקנה, כי בהליך שלפניי, ניתן על סמך הנצפה בסרטון ויתר הנתונים הנסיבתיים, לזהות את המשיב בתור הדמות מאחורי המעשים המתוארים בכתב האישום. משכך, אין בטענת הסנגור לגבי משקלו של הסרטון והזיהוי על בסיסו, לצד חוות הדעת, כדי לכרסם באופן ממשי בתשתית הראייתית הלכאורית באופן סביר את הסיכוי להרשעתו.

8.         בהעדר מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון, בהתאם למצוות המחוקק, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר על דרך של חלופה.

5

9.         קובע להמשך דיון וקבלת תסקיר מעצר ליום 05.03.2017 שעה 10:00.

6

10.       הדיון הקבוע ליום 15.02.2017 מבוטל. המזכירות תפעל בהתאם מול שב"ס.

11.       המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

            עותק ההחלטה יישלח לבאי-כוח הצדדים לשרות המבחן.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ז, 13 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.