מ"ת 42309/11/22 – מדינת ישראל נגד חוסאם אבו ניגמה
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
מ"ת 42309-11-22 מדינת ישראל נ' אבו ניגמה(עציר)
תיק חיצוני: 508955/2022 |
בפני |
כבוד השופט אלעזר נחלון
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיב |
חוסאם אבו ניגמה |
|
|
||
|
|
|
בשם המבקשת: |
עו"ד מנאל אבו עאמר |
|
|
|
|
בשם המשיב: |
עו"ד ליאור ששון |
|
|
||
החלטה
|
1. לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.
ב. רקע תמציתי
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לאותו חוק.
על פי הנטען בכתב האישום, המשיב נסע ברכב עם בנו בשכונת בית צפאפא בירושלים. אל מול המשיב נסע רכב אחר, כאשר הדרך הייתה צרה מלהכיל את שני כלי הרכב במקביל. בין המשיב לבין נהג הרכב האחר החלו חילופי צעקות וקללות, והמשיב התקשר לבני משפחה כדי שיגיעו למקום (אם כי לא נטען שאלה הגיעו בפועל). נהג הרכב האחר הזעיק אף הוא את אחיו, שאכן הגיע למקום. בשלב מסוים התקרבו הנהג האחר ואחיו אל המשיב, אך נהדפו על ידי עוברי אורח, כאשר מנגד שלף המשיב סכין ואחזו בידו. השניים שוב התקרבו למשיב, כאשר האח ניסה להכות את המשיב בראשו באמצעות קרש עץ כדי להפיל מידו את הסכין, והוא והמשיב נפלו ארצה. האח התרומם והסובבים משכו אותו לאחור, ואז התרומם המשיב ודקר אותו בראשו בלחיו ובצווארו. באותו שלב ניסה גם הנהג האחר לחבוט במשיב באמצעות הקרש, וכשהורחק מן המשיב דקר אותו האחרון בפניו. לאחר מכן החלו השניים להכות את המשיב בידיהם, ונהג הרכב האחר עשה זאת גם באמצעות הקרש, ואילו המשיב נופף בסכין וכיוון אותו לראשו של האח.
כתוצאה ממעשי המשיב נגרמו לנהג הרכב האחר ולאחיו חבלות חמורות, כמפורט בכתב האישום.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. המשיב מצידו לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו ועל קיומה של עילת מעצר, אולם עתר להורות על שחרורו בתנאים. טענות הצדדים פורטו בדיון מיום 20.11.22, כאמור בפרוטוקול מאותו מועד.
4. במהלך אותו דיון נחקרו מפקחים שהציע המשיב, ובתום הדיון הוריתי על הגשת דיווח מטעם מנהל הפיקוח האלקטרוני, על מנת לבחון את האפשרות למעצר המשיב בפיקוח כזה.
5. הדיווח הוגש, ובהתאם להסכמת הצדדים ההחלטה בעניין הבקשה למעצר המשיב ניתנת בלא דיון נוסף.
ג. דיון והכרעה
6. המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר מובהקת מסוג מסוכנות ואף חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). כבר נקבע כי "תופעת הסכינאות פשתה בארצנו כאש בשדה קוצים וכבר פסקנו פעם אחר פעם כי אף שככלל יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, מי שיש כנגדו ראיות לכאורה על מעשה דקירה כגון זה שבפנינו, אין מקום לשחרורו לחלופת מעצר בשל מסוכנותו, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" (בש"פ 5379/06 מלסה נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (9.7.2006)). כמו כן נקבע כי "בהיעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין לפגיעה בחברו, דינו יהיה מעצר עד תום ההליכים" (בש"פ 2235/10 מדינת ישראל נ' פסטרנק (1.4.2010), שציטט החלטה קודמת).
7. נוכח המסוכנות העולה מן המעשים המיוחסים למשיב, והגישה העקרונית בנוגע למעצר מי שהשתמש בסכין לפגיעה באחר, איני סבור כי ניתן לקבל את עתירתו לשחררו בתנאים. מנגד, מבלי לגרוע מחומרתם של המעשים ומן המסוכנות הנשקפת מהם, סבורני כי במקרה שכאן קיימות נסיבות יוצאות דופן, המצדיקות שלא להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח דווקא, תוך הסתפקות במעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף להטלת ערובות מתאימות לקיום תנאי המעצר.
ראשית, התיאור בכתב האישום מלמד לכאורה כי מדובר היה בקטטה הדדית, וכי מי שפעל להפוך את העימות לפיסי לא היה המשיב. המשיב אף הוכה בקרש עץ בטרם עשה שימוש בסכין.
שנית, נמסר כי שני המעורבים האחרים בקטטה שוחררו בתנאים.
שלישית, המשיב הוא בעל משפחה, כבן שלושים ונעדר עבר פלילי כלשהו. לפניי אף הביע המשיב את צערו על התנהלותו.
8. באופן רגיל, היה מקום להמתין עם ההחלטה בעניינו של המשיב עד לבחינה מעמיקה מטעם שירות המבחן. אלא שבשים לב לעומס שבו מצוי שירות המבחן, המשמעות היא שהמשיב יוסיף לשהות במעצר פרק זמן של כחודשיים ימים. במצב דברים זה, ועל רקע הנסיבות הייחודיות שפורטו לעיל, סברתי שיש מקום לבחון את האפשרות שהמשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני בלא להמתין לתסקיר, ועל כן המפקחים המוצעים - שהם אביו של המשיב ושני דודיו - נחקרו לפניי, וכך גם המשיב.
9. הרושם שהתקבל מן החקירות הוא כי המפקחים יוכלו לשמש גורם מרתיע מהפרת תנאי המעצר מצד המשיב. אמנם, אחד מדודיו של המשיב לא ציין כי נחקר בעבר באזהרה מספר פעמים, ואין להקל בכך ראש, אולם לא מן הנמנע שאי מסירת המידע לא נבעה מניסיון להסתירו מבית המשפט אלא מטעמים אחרים; החקירות עצמן היו לפני שנים ארוכות והדוד לא הועמד לדין; ובכל מקרה מדובר במי שאמור לשמש מפקח משני יחסית לשני האחרים, שגם המבקשת לא סברה כי מתעורר לגביהם קושי קונקרטי.
10. מקום המעצר המוצע אינו מרוחק אמנם ממקום האירוע מושא כתב האישום, אך הוא מרוחק ממקום מגורי המעורבים האחרים, המתגוררים בשכונה אחרת של ירושלים.
11. הנסיבות שפורטו לעיל, יחד עם הרושם שהפיקוח על המשיב יהיה אפקטיבי, מקימים לטעמי "טעמים חריגים שיירשמו" המאפשרים להורות על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני גם בטרם הוגש תסקיר מעצר, כנדרש בסעיף 22ג(ב) לחוק המעצרים.
12. אני מורה אפוא כי המשיב ייעצר עד לתום ההליך נגדו, אולם יוכל שלא לשהות מאחורי סורג ובריח בכפוף לתנאים שלהלן:
א. המשיב יימצא במעצר בפיקוח אלקטרוני ברחוב אל בטן 14 בית צפאפא ירושלים.
ב. המשיב יימצא כל העת בפיקוח אנושי צמוד של אחד משלושת המפקחים הבאים: אביו מר עווד אבו ניג'מה, נושא ת"ז 023270259; דודו מר אסעד אבו ניג'מה, נושא ת"ז 080481765; או דודו מר מאזן ג'בר, נושא ת"ז 065650822.
ג. המשיב יתייצב לחקירה לפי דרישה וכן לכל דיון בבית המשפט.
ד. המשיב יימנע מיצירת קשר ישיר או עקיף עם המעורבים האחרים באירוע.
ה. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המשיב עד תום ההליכים או עד 9 חודשים מהיום, לפי המוקדם. המשיב יפקיד את דרכונו (או תצהיר על העדרו) תוך 48 שעות מעת היציאה מבית המעצר. יובהר כי עצם הפקדת הדרכון לא תהווה תנאי ליציאת המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח.
ו. להבטחת קיום תנאי המעצר, יפקיד המשיב סך של 12,500 ₪, יחתום על התחייבות עצמית בסך 25,000 ₪, ויפקיד ערבות צד שלישי של כל אחד מן המפקחים בסך 25,000 ₪.
ז. התנאים שנקבעו לביצוע ההחלטה (לרבות התקנת הפיקוח האלקטרוני) יבוצעו עד השעה 17:00 (אם מדובר ביום חול) או עד השעה 11:00 (אם מדובר ביום שישי), ולא - ביצוע ההחלטה יעוכב עד ליום העבודה הבא.
ח. היציאה מבית המעצר תוכל להיעשות בפני שוטר או סוהר המוסמך לכך.
13. בהתאם להסכמת הצדדים, ביצוע ההחלטה דלעיל יעוכב עד ליום 24.11.22 בשעה 12:45. אם תחליט המבקשת שלא לערור על ההחלטה תודיע על כך ללא דיחוי. אין בעיכוב הביצוע כדי למנוע מן המשיב לפעול לשם עמידה בתנאים שנקבעו.
14. ניתן לערור על החלטה זו בתוך שלושים ימים.
15. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ג, 22 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
