1

 

 

 

1.     בפני בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים כנגדם לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים], תשנ"ו -1996.

 

2.     באישום הראשון מיוחסות למשיב 1 עבירות של סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, ובאישום השני מיוחסות לשני המשיבים עבירות של סחיטה בכוח וסחיטה באיומים.

 

לפי המתואר ברקע לכתב האישום, המשיבים הינם אב ובנו. כעשר שנים עובר לאירועים המתוארים בכתב האישום התיר דרור בלבן (להלן: מתלונן א ו/או דרור), קבלן עבודות חקלאיות של קיבוץ זיקים, למשיבים ולחלק מבני משפחתם לרעות צאן בחלקות ולקנות תבואה שהפיק מהחלקות תמורת תשלום. בנוסף בחלק מהתקופה התיר מתלונן א למשיב 1 לעבד את הקרקע בחלקה מסוימת ולמכור את התבואה תמורת תשלום למתלונן א.

כפי הנטען בכתב האישום, במהלך התקופה האמורה, משיב 1, ואחיו איברהים לא שילמו מלוא התמורה שחבים למתלונן א תמורת השימוש בחלקה וכן לא שילמו תמורה עבור הסחורות שלקחו.

2

עוד מפורט ברקע לכתב האישום, כי משיב 1 ובני משפחתו נקטו בכוח ואיומים כלפי מתלונן א על מנת לאלץ אותו לאפשר להם לעבד את הקרקע ולמכור סחורה.

כפי העולה מעובדות האישום הראשון,ביום 19.05.18, בזמן שערך מתלונן א סיור באחת החלקות הבחין באחד מבני משפחתם של המשיבים רועה צאן במקום, המתלונן א צפר לו על מנת להוציאו מהחלקה. בתגובה הגיע משיב 1 למקום יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה ניגשו למתלונן שישב ברכבו הכניסו ידם לרכב שלפו את מפתחות הרכב ממתג ההתנעה, הוציאו את המתלונן מהרכב בכוח וערכו חיפוש על גופו, בעודם סוברים כי נושא על גופו את אקדחו האישי, משיב 1 ערך חיפוש ברכב בניסיון למצוא את האקדח בזמן שהאחר החזיק את ידיו של מתלונן א בכוח מאחורי גבו.

לאחר שלא נמצא האקדח, ומתלונן א הציג בפניהם תמונה כדי להוכיח שהאקדח באותה עת היה בביתו, איים משיב 1 על המתלונן באומרו: "מזל שאין לך נשק אחרת היינו לוקחים לך אותו". משיב 1 המשיך ואיים על המתלונן א שאם יעבד את החלקות ויקנה הסחורה במקומם "זה יהיה הסוף שלו" או בדומה לכך, לאחר מכן עזבו משיב 1 והאחר את המקום.

 

כפי העולה מעובדות האישום השני, במועד שאינו ידוע במדויק, לאחר תחילת חודש יולי 2020 ולפני יום 04.10.20, הגיע מתלונן א ברכבו לחלקה והבחין במשיב 1 במקום עם קומביין, על מנת לקצור החיטה בחלקה. מתלונן א התקרב בנסיעה לעבר משיב 1 ושאל אותו "למה אתם קוצרים בלי לתאם איתנו?"וביקש ממנו לעצור את העבודה והסביר שלא סיכמו בניהם דבר בנוגע לחלקה. משיב 1 בתגובה איים עליו באומרו "מתקשר אלייך, לא ענית, מה אתה רוצה שהשטח יישרף?" מתלונן א עזב המקום ומשיב 1 המשיך לעבוד בחלקה.

3

בהמשך פנה מתלונן א לקבלן יוסף אלקרוונאי (להן: יוסף) וביקש ממנו להגיע לחלקה ביום 04.10.20 על מנת לאסוף הסחורה שנותרה. בהתאם לכך שלח יוסף ביום 04.10.20 בשעה 11:00, את בנו סלאמה קטין בן 15 (להלן: "מתלונן ב /או סלאמה"), ואת אחיו סעיד, אשר הגיעו לחלקה להעמיס הסחורה באמצעות שופל בו נהג מתלונן ב ומשאית בה נהג סעיד, בעודם עובדים בחלקה הגיע משיב 2, כאשר נוהג בטנדר דימקס ביחד עם סלימאן, נסעו לכיוון המשאית בה עבד סעיד ומשיב 2 פנה אליו ושאל אותו מדוע מעמיס סחורה והורה לו להורידה, סעיד השיב כי מתלונן א הורה לו לעשות כן.

בהמשך לכך, סעיד ביקש ממשיב 2 לתת לו לשוחח עם משיב 1 בטלפון, משיב 1 שאל את סעיד מי שלח אותו לעבוד בחלקה? סעיד השיב שמתלונן א ביקש זאת ממנו, ואז איים משיב 1 על סעיד באומרו " שדרור עכשיו יגן עליך אני 10 דקות בשטח".

בהמשך התרחקו משיב 2 וסלימאן, מתלונן ב וסעיד פירקו את הסחורה חזרה בשטח ולאחר שסיימו החלו בנסיעה לכיוון היציאה מהחלקה, בשלב מסוים המשאית עצרה והשופל המשיך בנסיעה, בעוד משיב 2 וסלימאן נסעו בעקבותיו. בסמוך ליציאה מהשטח לכביש 40, הגיע משיב 1 ביחד עם בנו האני בטנדר טויויטה ושני כלי הרכב חסמו את דרכו של השופל עד שנאלץ לעצור. מתלונן ב היה לבדו בשופל, התקשר לעדכן את סעיד שנעצר על ידי המשיבים.

באותן נסיבות, ירדו משיב 1 והאני מהרכב, כאשר משיב 1 אוחז בידו חפץ הנחזה להיות אקדח, כאשר הגיעו לשופל פתחו את דלת הנהג, בעוד משיב 1 כיוון לעבר מתלונן ב את האקדח ואיים שירד מהשופל תוך ששואל אותו מי אמר לו להרים החבילות. כל אותה העת עמדו משיב 2 וסלימאן מול השופל.

מתלונן ב המפוחד השיב כי מתלונן א הורה לו לעשות כן וסירב לרדת מהשופל, בתגובה חבט בו משיב 1 בראשו באמצעות האקדח, והכה באגרוף בפניו בלחי שמאל, משך חולצתו בכוח והורידו מהשופל. כתוצאה מהמכות חש מתלונן ב כאבי ראש וסחרחרות ונגרמה לו המטומה בראש ונפיחות בלחי שמאל.

בהמשך הורה משיב 1 להאני לקח את מפתחות השופל והוא עשה כן.

בשלב זה הגיעו סעיד ויוסף למקום, המשיבים, האני וסלימאן נמלטו מהמקום.

 

3.     הצדדים חלוקים לגבי קיומן של ראיות לכאורה.

4

 

לטענת ב"כ המבקשת קיים מארג ראייתי הקושר המשיבים למיוחס להם. כפי העולה מהבקשה למעצר תום ההליכים הראיות הן: עדויות המתלוננים, סרטון המתעד את האיום בשריפת השדה, שחזור האירועים בשטח, עימותים שנערכו בין המשיבים למתלוננים ולעדים נוספים.

לטענתה, מזה כעשור שורר סכסוך בין המתלוננים למשיבים בנוגע לחלקות, ציינה כי משנת 2010 קיים הסכם בין דרור לבין קיבוץ זיקים בנוגע לעיבוד החלקות, יש לדחות טענות המשיבים בנוגע לבעלות בחלקה. אין כל הסכם כתוב בין המשיבים למתלוננים בנוגע לעיבוד החלקות, דרור לא מכחיש כי היו הסכמים בעל פה אך מציין כי היו בינו לבין איברהים, אחיו של משיב 1 ולא עם המשיב 1 . בנוסף, ברגע שהפסיק לשלם על הסחורה, ביקש ממנו להפסיק לעבד את השטחים, החלה הבעיה.

דרור ויוסף קרינאווי (להלן: "יוסף") נמנעו במשך עשור מלהגיש תלונות משום שחששו לחייהם. במהלך כל העדויות של המתלוננים עולה שקיים סכסוך מתמשך בינם לבין משפחת המשיבים, הפנתה בעניין זה לעדויות דרור ויוסף וכן לעדויות של גורמים חיצונים כגון פריד פרחן ושי ציון.

 

4.         לגבי האירוע מיום 19.5.18 הפנתה לעדותו של דרור, וכן לגרסתו של משיב 1 אשר מאשר שהיה במקום וקושר עצמו לאירוע, מאשר שהיה חיפוש ברכב אך טוען כי הדבר נעשה בהסכמה של מתלונן א.

לגבי האירוע מיום 04.10.20 הפנתה ב"כ המבקשת, לעדות המתלונן ב, ועדותיהם של סעיד ואדהם וכן לעימותים שנערכו בינם לבין המשיבים.

כמו כן הפנתה גם לעדויות של גורמים חיצונים כגון האני אשר מאשר כי משיב 1 אמר לו שיוסף לקח לו חבילות קש והוא רב איתו.

עוד הפנתה לעדותו של לטפי אלקרינאוי אשר מספר שקיבל שיחת טלפון ממשיב 1 שמספר לו כי הרביץ לסלאמה ולקח את מפתחות השופל. כמו כן הפנתה לעדות יוסף אלקרנאווי אשר מספר שאחיו של משיב 1, סאלם העביר מסר שכל המשפחה מבוקשת. וכן לתמונות החבלות של סלאמה.

5

ב"כ המבקשת, הסבירה שבאישום השני צוין "חפץ הנחזה לאקדח", היות ולא נתפס אקדח ובשים לב לגרסתו של מתלונן ב.

 

5.         לטענת ב"כ המשיבים, המדובר בסכסוך עסקי גרידא וקיימת בעייתיות לייחס למשיבים עבירות של סחיטה בכוח ואיומים שכן לטענתה אין למתלונן א הסכם, שכן ההסכם עם קיבוץ זיקים הופר, ולכן לא ניתן להוכיח היסוד של "להניע אדם אחר לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו".

לטענת ב"כ המשיבים, דרור כלל לא היה רשאי לאסוף את החבילות היות והמדובר בחלקה שנתן לאחיו של משיב 1 אשר שילם לו עבור זאת במזומן במשך שנים רבות. ההסכם הינו שאיברהים מעבד ואוסף עבור דרור, ולדרור אין כל נגיעה בנוגע לחלקה הזו. עניין זה עולה גם מהאישום השני כאשר דרור מורה לסעיד ולסאלמה להחזיר את הסחורה עד שיפתור את המחלוקת עם איברהים.

 

6.         בנוסף, הפנתה לעדותו של טל מור אשר מאשר כי משיב 1 ואיברהים חילקו את האדמות לשתי חלקות , 300 דונם ו 120 דונם והוסכם עם דרור שנותן להם לעבד את האדמה והם קוצרים את הסחורה בהסכמתו וידיעתו של דרור, אך בשלב מסוים החלו בעיות כספיות, וגם דרור מאשר זאת בחקירותיו שחייב כסף לאיברהים.

גם איברהים מאשר שיש חלוקה לגבי החלקות וששילם במשך שנים לדרור במזומן בעבור עיבוד החלקות.

דרור במהלך ההודעות שלו מציין אירוע איום אחד בשנת 2018 ונשאל האם היו אירועים נוספים משיב שלא. לטענתה גם יוסף לא מציין אירועים נוספים.

 

6

7.         לגבי האירוע הראשון מלבד עדותו של דרור אין ראיות אחרות שמחזקות את הדברים, משיב 1 משתף פעולה בחקירותיו, מוסר גירסה שאומתה, דרור איים על בנו סולימן באמצעות אקדח ולכן הגיע למקום, וכן מציין שדרור בעצמו הציע לו לחפש ברכב שלו אם יש אקדח. בעימות דרור לא זכר את המילים המדויקות של האיומים.

יוסף אלקרוונאי נחקר לאחר שריפת הכלים שלו ב 19.11.20 ונשאל האם חושד בבני משפחת אלוקילי ומשיב שלא.

 

8.         לגבי האישום השני, מאשרת מבחינה לכאורית את העובדה שבסעיף 2, אך לטענתה לא מדובר באיום אלא משיב 1 מציין כי חושש שהסחורה תישרף מהשמש, וזו גם הגרסה שמסר בחקירתו במשטרה.

 

לגבי האירוע מיום 04.10.20, מתלונן ב מגיע לתחנה עם אביו יוסף, האב מתרגם עדות בנו וכאשר מתברר שהוא גם עד, העדות מופסקת.

לפי המתואר בכתב האישום, עצרו את העמסת הסחורה ומתקשרים לדרור אשר אומר לסעיד לעצור הכל וישבו ביחד ויפתרו את זה, הפסקת העבודה נעשתה בהוראת דרור.

מתלונן ב בעימות עם משיב 2 לא מציין נשק, לא איומים או מכה עם נשק, אלא אומר שמשיב 1 נתן לו מכה קטנה בראש לא זוכר באמצעות מה, רק זוכר שהיה משהו עם ברזל.

 

9.         ב"כ המשיבים הדגישה שביטול התלונה על ידי מתלונן ב ויוסף לא נעשה בלחץ משפחת המשיבים, אלא אביו של יוסף שמוסר עדות בעניין מציין שהוא זה שרצה לעשות סולחה ואף אחד לא פנה אליו, הוא זה שיזם את עניין הסולחה ועירב גורמים שונים בנוגע לסולחה והוא זה שעמד מאחורי ביטול התלונה. יוסף לא מציין את הדברים, אלא רק אומר ששלחו אליו אנשים.

 

7

לגבי חסימת הרכבים, מתלונן ב מזהה את משיב 1 שאותו מכיר, את היתר לא הכיר, שנשאל באופן נקודתי לגבי משיב 2 טוען שנראה לו שזה עוואד כי זה מה שאבא שלו אמר לו להגיד, הוא לא ידע מי זה האני מי זה סלימאן או יוסף, במסדר זיהוי הוא לא מזהה את משיב 2. מה גם שלפי העדויות, משיב 2 לא עשה כלום, ולפי העימות בין משיב 2 למתלונן ב - משיב 2 דיבר אליו יפה, לא איים ואפילו מנע מאחרים לפגוע בו.

 

ב"כ המשיבים לא חלקה לכאורית לגבי נוכחותו של משיב 2 באירוע , אבל חולקת על עניין האיום על מתלונן ב ולגבי המכה. לטענתה מכתב האישום לא ברור באיזה איום מדובר שכן מתלונן ב בחקירה ציין שירד לבד מהשופל.

 

דיון והכרעה

10.       בית המשפט יקבע קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של נאשם אם שוכנע כי התשתית הראייתית הלכאורית - לאחר שתזוקק בכור ההיתוך של ההליך הפלילי ודיני הראיות החלים בו - מקימה סיכוי סביר להרשעה. בשלב זה די בפוטנציאל ראייתי כאמור ובית המשפט אינו נדרש להשתכנע כי יש בחומר הקיים כדי להביא להרשעת הנאשם מעבר לכל ספק סביר (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996).

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהוגש לעיוני, מצאתי כי דרישה זו מתקיימת ביחס לשני האישומים ובנוגע לשני המשיבים. אתייחס אך לעיקרי הדברים.

 

משיב 1 (אישומים ראשון ושני)

8

לגבי האישום הראשון, אין כל מחלוקת כי אכן התקיים מפגש בין מתלונן א לבין משיב 1. משיב 1 מאשר זאת, בנוסף מאשר שקיים סכסוך עסקי בינו לבין דרור בנוגע לחלקות (ראה הודעה מיום 05.10.20 שו' 145 עד 153), בהמשך מאשר שאכן ערך חיפוש ברכבו של מתלונן א אך לטענתו הדבר נעשה לאחר שהאחרון איים על בנו אשר רעה בשדה, וכי החיפוש נערך בהסכמת מתלונן א (ראה הודעה מיום 05.10.20 שו' 273 עד 281, וכן ראה העימות בין משיב 1 למתלונן א מיום 08.10.20 ומיום 14.12.20). מתלונן א לעומת זאת סיפר שהינו קבלן עבודות חקלאיות מטעם קיבוץ זיקים מזה למעלה מעשור, מאוים על ידי בני משפחת אלוקילי ( משיב 1 ואיברהים והילדים האני, סלימאן, יוסף ועווד), במשך שנים, על רקע סכסוך בנוגע לעיבוד האדמות ודרישה מצד בני משפחת אלוקילי שלא יעבד את החלקות, דרור ציין שבשלב כלשהו הגיע עימם להבנות (ראה הודעתו מיום 04.10.210 ) אך בני משפחת אלוקילי לא עמדו בתשלומים כפי שהוסכם ולכן ביקש מהם שלא יכנסו לשטח אך הם סירבו (ראה הודעה 25.11.20 שו' 25 עד 26, 31 עד 39, וכן עימות בין משיב 1 למתלונן א מיום 14.12.20 שו' 54 עד 55, 57 עד 64).

 

11.       בנוגע לאירוע מיום 19.5.18  סיפר מתלונן א שהיה בשטח לבדו עשה סיור, הם הגיעו בהפתעה, פתחו את הדלת הרכב שלו לקחו את המפתחות מהסוויץ', היו משיב 1 ויוסף , יוסף החזיק אותו בידיים מאחורה ומשיב 1 אמר לו לראות אם יש נשק, אך האקדח לא היה עליו באותו יום. משיב 1 איים עליו כי אם ימשיך לעבד את החלקות או יקנה את הסחורה זה יהיה הסוף שלו (ראה הודעה מיום שורות 106 עד 112 וכן הודעה מיום 26.11.20 שו' 26 עד 28). כאשר נשאל מדוע לא הגיש תלונה בסמוך לאירוע הסביר שאיברהים יצר עימו קשר וביקש שלא יפנה למשטרה והתנצל בשמו של משיב 1.

 

12.       לגבי האישום השני, האירוע אשר קדם ליום 04.10.20, גם לגבי מפגש זה בין השניים, משיב 1 בהודעתו מיום 05.10.20 מאשר שלפני כחודשיים הגיע לחלקה לקצור את השטח ששייך לו, החל לקצור ואז דרור הגיע ושאל למה נמצא בשטח, השיב כי לא עונה לטלפון ושהסחורה שייכת לו ושמגיע לדרור דמי שכירות ואז דרור נסע מהמקום בלי לומר מילה, בהמשך החקירה המשיך משיב 1 בגרסתו כי לא איים על דרור באותו מעמד ומסר שמו של נהג המשאית אשר היה עימו, והדגיש כי היה מדובר בחלקה שלו בשטח שלו ולא של דרור (ראה שו' 153 עד 159 וכן שורה 237, 252 עד 259). משיב 1 הכחיש שמאיים על דרור, לדבריו עובדים זה ליד זה ודרור מנסה ליצור סכסוך, לטענתו כל אחד עובד בחלקה שלו. ואין לו שום עניין בחלקות של דרור. מאשר שלדרור יש הסכם עם הקיבוץ לגבי החלקות וגם שיש הסכם בין דרור לאחיו איברהים (ראה שו' 160 עד 176).

9

גם בהודעה השנייה מיום 08.12.20 שלל איומים על דרור טען כי היה לו עימות עם דרור, מכחיש שגנב לדרור סחורה ולא שילם (ראה שו' 134 עד 143). אולם בעימות שנערך בין משיב 1 למתלונן ביום 14.12.20, מאשר משיב 1 שאמר "מה אתה רוצה שהשדה יישרף" אך כוונתו הייתה כי חלפו כשבועיים אחרי עונת הקציר וזה השטח היחידי שלא נקצר.

 

13.       גרסת המתלונן א בהודעתו מיום 04.10.20 סיפר שלפני כחודש, ביום שבת בבוקר הגיעו עם קומביין וקצרו את החלקה, הדבר מתועד בסרטונים ותמונות הוא הגיע לשדה וביקש מהם לעצור את העבודות ולצאת, הם יצאו ולקחו את מרבית הסחורה, לא הגיש תלונה כי חשש מפניהם, איימו שיעשו נזקים ויפגעו בו, לטענתו היו הרבה קללות ואלימות מילולית.

 

בהודעה מיום 08.12.2020 ממשיך המתלונן א ומספר לגבי אותו האירוע, הבחין במשיב 1 קוצר סחורה, שאל אותו למה עושה את זה הרי אין בניהם כל סיכום ואיש לא נתן לו רשות לעשות את זה, משיב 1 טען שאחיו איברהים התקשר אליו והוא לא ענה ולכן נכנס לקצור החלקה על דעת עצמו ושעוד כמה ימים ישבו ויעשו חשבון על הסחורה שלקח, לטענת מתלונן א ביקש שיפסיקו וייצאו מהחלקה ואז משיב 1 אמר לו "אתה רוצה שהשטח יישרף", מתלונן א סיפר שהוא יצא מהחלקה ועידכן את טל מור, שנשאל על ידי החוקרים מה הייתה כוונתו של משיב 1 במלל, השיב שהתכוון לכך שאם הוא לא ייקח את הסחורה, אף אחד לא ייקח כי היא תישרף, פירש הדברים כאיום, לטענת מתלונן א כי אין כל סיבה אחרת שהוא יישרף אלא אם הם התכוונו לשרוף אותו.

 

10

14.       בעימות שנערך בין משיב 1 למתלונן א' -כאשר מתלונן א סיפר על האירוע וטען שמשיב 1 לקח סחורה בשווי של כ 35 אלף ₪, משיב 1 בתגובה אמר שזה היה ביום שישי לפני למעלה מחודש, היה עם הבן שלו ולא קרה כלום רצו לסגור את העניין וטען שבין איברהים אחיו למתלונן א ישנו הסכם. מתלונן א עמד על כל שאין כל הסכם, בתגובה שאל משיב 1 אז מה קרה עם כל הכסף ששילם לו לאורך השנים. והחל בניהם ויכוח. כאשר משיב 1 עמד על כך שהסחורה שלו ושילם למתלונן א במזומן, מתלונן א מצדו טען שלא קיבל ממנו ישירות ואין לו עמו כלום, מתלונן א ציין שנמנע מלהתלונן משום שחשש שיהיו לו נזקים. בעימות נוסף שנערך בין השניים מתלונן א מאשר שהיה הסכם בע"פ מול איברהים אך מול משיב 1 לא היה לו כל סיכום.

 

15.       ניכר כי המדובר ב"גרסה מול גרסה", כאשר קיימת גרסת המתלונן אל מול גרסת המשיב 1. כידוע, בשלב בחינת הראיות לכאורה, בית המשפט אינו בוחן את מהימנות העדויות. טענות בדבר מהימנות עדים ראוי שיתבררו בפני המותב אשר ישמע את התיק העיקרי. בעת בחינת ראיות לכאורה בשלב המעצר - בית המשפט נדרש להעריך באופן הסתברותי את המשקל הלכאורי של הראיות בתיק החקירה, והאם יש סיכוי סביר להרשעה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות ביחס למהימנותן, או למשקלן של הראיות. בהקשר זה יפים דברי כב' הש' י' דנציגר בבש"פ 4596/17 אלטורי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.7.17):

 

"הדרישה בשלב זה של ההליך היא לתשתית ראייתית גולמית בלבד, המקימה סיכוי סביר להרשעה, ובית המשפט אינו נדרש, ככלל, לשאלות הקשורות במהימנות העדים ולסתירות המצויות בהודעותיהם במשטרה".

 

ראה גם בש"פ 5373/17 ‏אגבריה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.7.17); בש"פ 8311/13 אברמוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.12.13); בש"פ 1575/17 משהראוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (05.3.17).

 

11

16.       מקריאת הודעות המתלונן הן בפני החוקרים, הן במהלך העימותים שנערכו לו עם המשיבים ומעורבים נוספים, נראה כי על פניו גרסתו של המתלונן הינה קוהרנטית. למן הפעם הראשונה שהוא מוסר את הגרסה, הוא מתאר את האירועים באופן ברור ואף יודע לייחס את חלקו של משיב 1 במעשים שלכאורה בוצעו. אמנם, ישנם פרטים לגביהם גרסתו של המתלונן א לוקה בחסר (כך למשל בנוגע לסיכום בעל פה אודות עיבוד החלקות והתשלום עבור עיבוד החלקות, והסברו להימנעות מהגשת תלונה במשך שנים), ואולם סבורני כי המתלונן מסר הסברים לכך ולשלב הראיות לכאורה, די בהם (במיוחד נכון הדבר באשר למועד הגשת התלונה לאחר אירוע אלים המתואר באישום השני).

 

17.       מעבר לאמור, משיב 1 קושר עצמו לאירועים נותן הסבר שונה לרבות לעניין האמירה לגבי האיום בשריפת השדה, נותן הסבריו בנוגע לסיכומים והעברת כסף במזומן למתלונן א אולם נראה כי גם מגרסתו אין מחלוקת בנוגע לליבת האירועים.

בתיק החקירה לא הוצג כל הסכם כתוב בין המתלונן א למשיב 1 , המתלונן שולל קיומו של הסכם בע"פ עם משיב 1 וזאת בשונה מהסכמתו שקיים הסכם בע"פ עם אחיו של משיב 1 איברהים. קיימות ראיות וראשית הודיה לגבי האמירה המאיימת בדבר שריפת השטח, למרות שמשיב 1 נותן לאמריה זו פרשנות שונה.

 

18.       אישום שני - אירוע מיום 04.10.20 -

משיב 1 מכחיש שהיה במקום, לטענתו שהה בשעות הבוקר בביתו ורק בשעה 14:00 הגיע למרעה, לן שם בלילה (ראה הודעה מיום 08.12.20 ו 16.12.20), גם משיב 2 מכחיש שהיה במקום, טען שהיה בביתו.

 

מבחינת הראיות לכאורה די להפנות להודעות מתלונן ב, להודעות דודו סעיד, אשר מהוות הראיות המרכזיות לצורך התגבשות ראיות לכאורה.

12

 

מתלונן ב, סלאמה , בהודעותיו מיום 04.10.20 סיפר שבזמן שעבד עם דודו סעיד בשדה הרימו בלות של קש והעמיסו על המשאית הגיע טנדר לבן ממנו ירדו שני אנשים אשר הלכו למשאית בה נהג סעיד ואמרו שהקש שלהם, סעיד התקשר ליוסף שאמר לו להוריד את הקש, הם הורידו את הקש ויצאו מהשטח, הוא היה על השופל ואז הגיעו שני טנדרים אחד טויוטה סגור לבן ואחד דימאקס בצבע לבן סגור, חסמו לו את הדרך משני הצדדים, ואז בחור מבוגר עם שפם לבש חולצה חומה/שמנת ירד מהטנדר טויוטה מהצד שליד הנהג החזיק אקדח שחור, הבין שקוראים לו ג'ומעה והוא אבא של שני הילדים שהיו בשני הרכבים, ציין שהאני נהג ברכב ושג'ומעה והאני הגיעו לשופל, פתחו את הדלת של השופל וג'ומעה כיוון לעברו אקדח ואמר לו לרדת מהשופל ואז הביא לו מכה בראש עם האקדח ומשך אותו מהחולצה. בהמשך, הילדים של ג'ומעה לקחו את המפתחות של השופל.

ציין כי אבא שלו זיהה אותם, הוא עצמו לא מכיר אותם.

 

19.       סלאמה הוסיף כי משיב 1 נתן לו אגרוף בפנים בלחי ומכה נוספת בראש עם האקדח. תיאר אקדח שחור מברזל עם שריטות. ציין שהיה בטיפול רפואי. בסיום החקירה מוצגת לו תמונה של משיב 1 והוא מזהה אותו.

ראה בעניין המכות, תיעוד רפואי מבית החולים ברזילי סיכום ביקור במיון מיום 04.10.20 - סלאמה התלונן שהותקף על ידי חבורה אשר שדדו ממנו טרקטור שנהג עליו והכו אותו באגרוף וחפץ קשה בראש כשעה טרם קבלתו לבית החולים. מתלונן על כאב ראש וסחרחורות. נצפו סימני חבלה חיצוניים שטחיים באזור טמפורלי , נפיחות קלה באזור לחי שמאל. 

 

13

20.       בחקירה מיום 08.10.20 נחקר סלאמה באזהרה בשל מסירת ידיעה כוזבת - סלאמה חוזר בו מדבריו בעדותו הקודמת בנוגע לאקדח, טען כי משיב 1 ירד מהטנדר ולא היה בידו כלום ביד והוא פחד והוציא את המפתח ושם אותו מתחת לכיסא ואז אחד הילדים דחף אותו ונתן לו אגרוף, ואילו משיב 1 הרחיק אותו, לא יודע מי דחף אותו, טען שלא מדובר היה במכה חזקה. טען שבחקירה הקודמת כאב לו הראש ואמר את הדברים מתוך לחץ וטשטוש. בחקירה מיום 14.12.20 סיפר שמכיר את סלימאן מהפייסבוק והוא זה שהרביץ לו.

בחקירה מיום 09.12.20 הסביר שחזר בו מהדברים שסיפר בגלל שלחצו על אביו יוסף, לעשות סולחה. סלאמה סיפר שסבו לחץ, הש'יחים הגדולים אמרו לעשות סולחה אך לא עשו, וטען שהעדות שמסר ביום 04.10.20 היא הנכונה.

 

לגבי הנוכחים ביום 04.10.20 ציין שהיה בשטח עם הדוד שלו סעיד, הגיעו עוואד, סלימאן, ג'ומעה עם השפם וחושב שהאני גם הבן שלו.

סיפר שהשניים שתקפו אותו - ג'ומעה והאני - האני לקח מפתחות השופל, ג'ומעה והאני נתנו לו מכה בראש פגעו בו עם משהו מברזל בראש "יכול להיות צינור יכול להיות נשק" לטענתו לא ראה בדיוק מה זה (ראה שו' 35 ). בהמשך מאשר שאלות החוקרים שאיימו עליו ושגו'מעה איים עליו בנשק. (ראה שו' 36 עד 41).

 

21.       בעימות שנערך בין משיב 1 לסלאמה ביום 14.12.20 - סלאמה מזהה את משיב 1 כמי שהיה נוכח באירוע ביום 04.10.20 הגיע ביחד עם בנו האני ברכב טויוטה וחסמו לו את הדרך, נתנו לו מכות עם משהו שהיה לו ביד, ציין שאחד הילדים אמר לו (לג'ומעה ) לא להתקרב, בהמשך אישר שמדובר בנשק.

 

בעימות שנערך בין משיב 2 לסלאמה ביום 16.12.20 - סלאמה מזהה אותו כמי שהיה בשטח כאשר העמיסו את הקש וזה אמר להם שהאדמה שלו, מהעימות עולה כי משיב 2 דיבר בצורה יפה, לא היכה את סלאמה ולא איים, אמר להאני ואביו ג'ומעה שלא ירביצו לו. ניסה למנוע את התקיפה.

 

23.       סעיד קרינאוווי נכח בזמן האירוע - הוא זה אשר דיווח על האירוע למשטרה.

14

בהודעה מיום 09.12.20 מסר סעיד שהיה בשטח ביחד עם סלאמה הגיעו לפי בקשת דרור לאסוף חבילות שהיו בשטח, הוא נהג במשאית ואז הגיע משיב 2 ושאל אותו למה מעמיס ואמר לו להוריד את החבילות, התקשר לדרור ועדכן אותו. משיב 2 דיבר עם אבא שלו, משיב 1 , סעיד ביקש לשוחח עם משיב 1 אמר לו שדרור שלח אותו ואז משיב 1 התחיל לקלל אותו ואת אבא שלו אמר לו "שדרור עכשיו יגן עליך אני 10 דקות בשטח", באותו הזמן שוחח עם אחיו אדהם וסיפר לו מה היה. ואז דרור התקשר אליו ואמר לו להוריד את החבילות ושהוא דרור יפתור את זה .

סעיד אמר שהוא וסלאמה יצאו מהשטח, משיב 2 נסע אחריו עקף אותו ואז התקשר לסלאמה והזהיר אותו שלא יסגרו עליו . ולאחר כמה דקות סלאמה התקשר אליו אמר שסגרו לו את הדרך. הוא נסע אליו וכאשר הגיע, - האני והמשיבים וסולימאן ברחו, לקחו את המפתחות של הטרקטור ואז יוסף הגיע (ראה שו' 4 עד 18).

סעיד סיפר שאת משיב 2 ראה לראשונה באירוע הזה. לאחר האירוע, דרור שלח לו תמונה של משיב 2 והוא זיהה אותו. לגבי האני ומשיב 1 ציין כי מכיר עוד קודם לאירוע, לגבי סולימאן אמר לדרור שהוא רזה וגבוה ודרור אמר לו שזה סולימאן (ראה שו' 24 עד 29).

סעיד סיפר שהגיע לטרקטור סלאמה אמר לו שנתנו לו מכות בראש ושאיימו עליו באקדח נתנו לו מכה בראש ובפנים (ראה שו' 37 עד 38). תמונות של משיב 2 - הוצגו לשוטר שי לזמי על ידי העד סעיד אלקרנאווי. אשר זיהה את משיב 2 כמי שהיה נוכח במהלך התקיפה ב 04.10.20.

 

24.       בעימות שנערך בין משיב 2 לבין סעיד מיום 16.12.20 - סעיד מזהה את משיב

2 מהאירוע ביום 04.10.20 כמי שהגיע בטנדר ביחד עם אחיו הקטין, סעיד חזר על האירוע וציין ששוחח עם סלאמה בטלפון בזמן האירוע, סלאמה אמר לו כי משיב 2 ואח שלו לא הרביצו לו אלא רק האני ואבא שלו (כלומר משיב 1). טען כי משיב 2 ואח שלו עמדו ליד השופל. משיב 2 הכחיש הדברים.

 

15

בעימות שנערך בין משיב 1 לסעיד ביום 14.12.20 - סעיד מזהה את משיב 1 , סיפר שמכיר אותו מהמרעה, שוחח עימו בטלפון של בן שלו משיב 2 , אמר לו שדרור בלבן שלח אותו, והוא הורה לו לצאת מהשטח ואמר לו "אני אראה לך אראה לדרור ותן לדרור שיגן עליך אמר לי אני 10 דקות בשטח ", משיב 1 הכחיש את הדברים, טען שלא מכיר אותו ולא דיבר איתו.

 

25.       חיזוק נוסף לראיות התביעה נמצא בגרסתו של יוסף אלקרינאווי, הן בנוגע להתרחשות האירועים ביום 04.10.20, והן בנוגע לחזרתו של מתלונן ב מגרסתו.

בהודעתו הראשונה, ביום 04.10.21, סיפר יוסף שהינו קבלן משנה של דרור בערך 10 שנים ומזה שנים מקבל איומים ממשיב 1 והילדים שלו, ציין כי גם דרור מאוים על ידם.

בנוגע לאירוע מיום 04.10.20 סיפר שאחיו סעיד התקשר אליו, סעיד עבד ביחד עם בנו סלאמה בשטח ליד איתן, היו צריכים להעמיס בלות קש למשאית, סעיד סיפר לו שמשיב 1 התקשר אליו ושאל אותו למה מעמיס סחורה השייכת לו והתחיל לקלל וסעיד אמר שידבר עם דרור , סעיד התקשר אחרי כמה דקות וסיפר שהגיעו שניים מהילדים של משיב 1 עם טנדר, אמרו שמדובר בסחורה שלהם, יוסף עידכן את דרור שקיימת בעיה ואחרי כמה דקות דרור חזר אליו ואמר לו לפרוק הסחורה לשטח בחזרה ושהוא ייפגש עם איברהים ויסגרו את הנושא.

בזמן שסעיד וסלאמה חזרו מהשטח לאחר שהורידו את הסחורה, יוסף עבר שם במקרה וראה את השופל עומד באמצע הדרך ואת המשאית עושה פרסה.

 

הבחין בשני טנדרים שברחו מהמקום והצליח לזהות את האנשים שהיו בטנדר משיב 1 והאני בטנדר אחד בצבע לבן ובטנדר נוסף איסוזו לבן היה משיב 2 וסלימאן.

16

יוסף סיפר שהגיע לשופל, סלאמה בנו, סיפר לו שבן אדם עם שפם הרים עליו אקדח ולכן עצר את השופל וגם נתן לו אגרופים לראש ומכה עם אקדח בראש, וגם שלקחו את המפתחות של השופל.

יוסף לקח את סלאמה לבית חולים ובדרך שוחח עימו שומר שעובד בחווה סמוכה אמר שמשיב 1 העביר לו את המפתחות של השופל כדי שיחזיר לו, יוסף ביקש ממנו לא לקח את המפתחות ואמר לו שיחזיר אותם למשיב 1.

 

26.       בהודעה מיום 08.10.20 - חזר בו יוסף מדבריו בחקירה הקודמת ונחקר באזהרה בחשד למסירת ידיעה כוזבת, טען שהבן שלו ניפח את הדברים ושלאחר מספר ימים שתיחקר את הבן שלו אמר שלא היה אקדח ולא הרביצו לו רק דחפו אותו ולכן נחבל בראש . יוסף אישר כי משיב 1 אמר לו שלא יעבד את השטחים, ואחרי האירוע שהיה עם הבן שלו סלאמה נלחץ ואמר דברים מתוך לחץ.

בהודעה מיום 20.11.20 (שנמסרה בתיק אחר פלא 889847/2020) מספר על אירוע שריפת טרקטורים, ומציין שנמצא בסכסוך עם בני משפחת אלוקילי שלחו לו מסר באמצעות שליחים שלא יתקרב לאזור של זיקים בהם עובד כקבלן משנה של דרור ומסר נוסף שהוא מבוקש על ידם.

 

בהודעה מיום 28.11.20 (שנמסרה גם כן בתיק אחר פלא 889847/2020) יוסף מספר שיש לו סכסוך עם בני משפחת אלוקילי מיום 04.10.20 מספר שהיה ניסיון סולחה ולא הלך ואז הגיע שליח שלא יכול להגיד את שמו, עם מסר מסאלם אלווקילי, ציין שהוריד להבות לעצור את הסכסוך בכך ששיקר בעדות כדי להרגיע את הרוחות כי המשטרה לא תמיד יכולה לפתור את זה, אבל זה לא נפתר והמסר להתרחק מהשטח בזיקים.

 

17

בהודעה מיום 08/12/20 - אמר יוסף שחזר בו מהעדות בעקבות לחץ של גורם שלישי שרצה שיעשו שלום בית, הודה ששיקר וחזר בו מהעדות בשביל שלום בית, מסר כי סאלם אלוקילי, אח של משיב 1 ואיברהים העביר מסר לכל בני משפחת אלקרינאווי שהם מבוקשים ומי שלא שייך שישלח מכתב התנערות. יוסף אמר שמה שאמר בהודעה הראשונה נכון, זיהה את האני ומשיב 1 ברכב אחד ואת משיב 2 ועוד אחד, ייתכן יוסף.

בהמשך שנשאל האם שינה עדותו בשל חשש ממשפחת אלוקילי, השיב שכן (ראה שו' 68 עד 69). וגם היום חושש מהם, ותיאר את מה שהם עושים כפרוטקשיין, סחיטה, מתאר שהם מתצפתים עליהם בשטח.

 

גם בתשאול שנערך ביום 10.12.20 מציין יוסף את חששו ממשפחת אלוקילי ומציין את סאלם אחיו של משיב 1 כגורם מרכזי המאיים עליו (ראה מזכר השוטר שי לזמי מיום 10.12.20).

בהודעה מיום 09.12.20 ביקש יוסף לציין שהיה מבולבל ושמי שהיה באירוע מיום 04.10.20 ונזכר מי היה בטנדר זה סלימאן הבן של משיב 1 ולא יוסף וחזר על כך שהאני ומשיב 1 היו בטנדר השני.

 

27.       חיזוקים נוספים נמצאים בהודעות של אדהם קרינאוי, אחיהם של סעיד ויוסף, אשר מספר שהיה ביום 04.10.20 בשטח ביחד עם סלאמה וסעיד עבדו בשטח, בסביבות הצהריים הגיע טנדר לבן ובו 2 בחורים יצאו ואמרו למה אתם בשטח, לטענת אדהם אמר שהם עובדי קבלן ויבדקו עם האחראי דרור, סעיד התקשר לדרור ואמר לו ששני בחורים אומרים שהשטח שלהם , דרור אמר שיפרקו הסחורה והוא יטפל בזה, אדהם זיהה את משיב 2 , טען שמכיר אותו כרועה כבשים ואת הבחור השני לא הכיר, משיב 2 אמר שאבא שלו משיב 1 בדרך, אדהם אמר שבזמן שמשיב 2 שוחח עם אביו משיב 1 שאל איך קוראים לו והוא עדכן את אביו של אדהם . לגבי הבחור השני שהיה עם משיב 2 תיאר ילד כבן 17 בערך גובה 1.70 מבנה גוף בינוני שיער כהה. ידע שהוא בן משפחת אלוקילי היות ושמע שהילד שוחח עם אבא שלו, משיב 1 בטלפון.

18

אדהם אמר שאחרי שפירקו את הסחורה נסעו כל אחד בכלי רכב אחר, סעיד במשאית כאשר משיב 2 אחריו והוא טנדר מאחור, כאשר הטנדר דימקס עקף את המשאית והשופל וחסם לו את הדרך, סיפר שסלאמה וסעיד התקשר אליו ואמרו לו שאלו שהיו בטנדר ואבא שלהם נתנו לסלאמה מכות ולקחו את המפתחות של השופל וברחו.

אדהם אמר כמה ימים אחרי זה הגיעו אנשים לבית שלו ואמרו להורים שהם "פרד" זאת אומרת מבוקשים, אמר שכנראה שהמסר נשלח ממשפחת אלוקילי, מי שיודע זה יוסף (ראה הודעתו מיום 09.12.20).

 

28.       חיזוק נוסף נמצא בהודעתו של האני אלקרע, אשר סיפר לגבי מפתחות השופל ובנוסף סיפר שמשיב 1 הגיע לאבא שלו ואמר לו שיחזיר המפתחות למשיב 1, הוא התקשר ליוסף, שאמר לו להחזיר המפתחות למשיב 1. האני ציין ששאל את משיב 1 מה הסיפור וזה סיפר לו שיוסף לקח חבילות של קש והוא רב איתו. האני אמר שיוסף ידע שמדובר בשטח שלו ועשה לו את זה בפרינציפ. (ראה הודעה מיום 15.12.20).

 

29.       חיזוק נוסף נמצא בהודעת לטפי אלקרינאויי - קבלן גידולי שדה, בן דוד שני

של יוסף - מסר כי שרפו ליוסף כלים לפני חודש, מסר כי ליוסף יש סכסוך על שטח עם משיב 1. ידע כי בנו של יוסף, סלאמה, הותקף .סיפר שמשיב 1 התקשר אליו באותו היום (בו אירעה התקיפה) ואמר לו שהבן של יוסף העמיס קש מהשטח שלו, הילד אמר למשיב 1 שקיבל אישור מדרור, הוא הוריד את הילד מהשופל ולקח את המפתחות. לטפי ציין כי משיב 1 הודה בפניו שנתן לו כמה סטירות, לטפי אמר שכעס על משיב 1 ואמר לו שהיה צריך לדבר עם יוסף ושהוא בסך הכל ילד, לטפי אמר שעידכן את יוסף בשיחה שלו עם משיב 1 (ראה הודעה מיום 09/12/20).

 

30.       לגבי ניסיונות הסולחה, ישנן הודעות של סעיד אבו סיאם - הודעה מיום 09.12.20 - מספר על ניסיונות הסולחה, שסאלם אלוקילי ביקש להסיר את התלונה ושל טלאל אלקרינאוי - הודעה מיום 10.12.20 - גם מספר על ניסיונות הסולחה, היה ראש עיריית רהט במשך כ 20 שנה. ושל סלאמה קרינאוי - הודעה מיום 15.12.20 - אביו של יוסף קירנאוי אמר שהוא זה שביקש מבנו ומסלאמה לבטל את התלונה בגלל שלא רצה בעיות.

19

 

31.       העולה מכל האמור לעיל, כי מכלול הראיות שפורטו מספיקות כדי לקבוע לכאורה את העובדות המפורטות באישום השני, כי ביום 04.10.20 נכח משיב 2 בשדה והורה לסעיד ומתלונן ב לעצור את העמסת הקש, משיב 1 שוחח בטלפון עם סעיד בזמן היותו בשדה, לאור התערבות המשיבים 1 ו 2 הורה דרור לסעיד ומתלונן ב להוריד הסחורה. כמו כן ניתן לקבוע שלכאורה נחסם השופל בו נסע מתלונן ב ונעצר על ידי שני טנדרים מהם ירדו בני משפחת אלוקילי ובניהם המשיבים, כאשר משיב 1 עלה לשופל והכה בראשו של מתלונן ב באמצעות חפץ ברזל.

 

יחד עם זאת, קיים קושי לגבי מעורבותו של משיב 2 באירוע האלים, על אף שעולה כי היה נוכח במקום. בעניין זה מפנה לדברי מתלונן ב בעימות שנערך בינו לבין משיב 2.

 

32.       לגבי הטענה כי קיים קושי לקבוע יסודות העבירה של סחיטה באיומים שכן לדידה אין המדובר "במעשה שרשאי לעשותו", לגבי מתלונן א טענה כי השטח כלל אינו בבעלותו וכי אין כל תוקף להסכם בינו לבין הקיבוץ. בין המתלונן א לקיבוץ זיקים קיים הסכם לעיבוד האדמות, תוקפו של הסכם זה אושר על ידי מרכז המשק מר טל מור, לא הוצג כל הסכם כתוב בין דרור למשיב 1 ולכן אין כל תימוכין לטענה זו.

 

33.       אוסיף ואומר כי איום, כנודע, אינו חייב להיות איום מפורש ובמפגיע; יכול שיהא משתמע, מרומז או עקיף. מאיים "מתוחכם" יימנע מאיום מפורש, אלא ישתמש בלשון "תמימה" לכאורה, אשר תשיג אותה מטרה מבלי להביאו בגדרי איום מפורש. כפי שאמר השופט טירקל בעניין חנניב (בש"פ 7683/99 רומן חנניב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]) ממנו הביא אף בית המשפט קמא:

20

"האיום אינו חייב להיות גלוי ומפורש ואינו חייב להיות איום בפגיעה פיזית ישירה בגוף, או פגיעה ישירה אחרת במאוים, באותם ענינים המנויים בסעיף. יכול שהאיום יהיה בלשון רמזים, ישתמע בעקיפין מן הדברים או מן ההתנהגות, יהיה מוסווה בדברים תמימים, או בדברי חלקות ונועם - שאין להם, לכאורה, משמעות מאיימת - או יעלה מתוך ליטופים ומגעי חיבה גופניים אחרים. חשיפתו של האיום - כאשר אינו מפורש אלא מרומז, משתמע בעקיפין, או מוסווה - מצריכה בדיקה זהירה של הרקע הכללי של הפרשה, אישיותם של המאיים ושל המאוים, ההיכרות ביניהם לפני האיום, אם היתה כזאת, וגורמים נוספים".(ראה בש"פ 5953/10 דרור אלפרון נ' מדינת ישראל) .

34.       מחומר הראיות שפורט לעיל עולה לכאורה כי בני משפחתם של המשיבים ומשיב 1 בפרט נהגו באלימות מילולית מתמשכת כלפי מתלונן א וכן כלפי יוסף וזאת במספר רב של הזדמנויות, בעודם מנסים להימנע מלערב את רשויות החוק אולם כאשר עברו לשלב האלימות פיזית "נשברו" המתלוננים והגישו תלונה במשטרה.

חלקו של משיב 1 משמעותי באופן ניכר מחלקו של משיב 2 .

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ח טבת תשפ"א, 12 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.