1

1.         זוהי עתירה לגילוי ראייה חסויה בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות, במסגרתה עותר המבקש להורות על חשיפת זהות מוסר המידע המתועד בדוח ידיעה 14-0369-923 לרבות תוכנו, שעה, יום וחודש מסירת המידע- נשוא תעודת החיסיון מיום 02.10.14.

2.         כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית-הרואין 99.77 גרם נטו. הסם נתפס מוסלק ברכבו של המבקש עת שנהג בו.

3.         לשיטת המבקש, קבלת העתירה תסייע להגנת המבקש, שכן המבקש טען בחקירתו כי לא ידע על הימצאות הסם ברכב כמו כן מסר, שמות של בני משפחה העושים שימוש ברכב באופן תדיר. על כן, עולה חשד כבד כי הסמים שייכים לאדם אחר. לצד הטיעון במעמד הדיון הוסיף בא כוח המבקש נימוקים בכתב במעמד צד אחד.      

4.         בא כוח המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה, שכן לשיטתו, אין בחשיפת המקור או יתר הפרטים, כדי לסייע להגנת המבקש שכן, למקור אין קשר או זיקה לסמים שנתפסו. עוד נטען, כי תוכן המידע נמסר להגנה למעט זהות המקור ומועד מסירת המידע. לצד הטיעון במעמד הצדדים התקיימו שני דיונים במעמד צד אחד בלבד-המשיבה ונציג המודיעין הרלוונטי, במסגרתם הוצגו בפני בית המשפט האסמכתאות הרלוונטיות וכן קיבלתי לעיוני את מלוא החומר החסוי ושמעתי הסברים אודותיו על רקע הטעמים שעמד עליהם בא כוח המבקש בעתירתו.

2

5.         אין מחלוקת שלאחר הגשת העתירה ובטרם הדיון נמסר להגנה תוכן המידע-פרפראזה- כנדרש על פי המבחנים בפסיקה (מזדה שמספרה 73-216-65 (להלן: "הרכב" ) אמורה לצאת מלוד לכיוון דרום, כאשר ברכב יש סמים).

6.         על פי ההלכה הנוהגת בדיני החיסיון, תיבחן העתירה להסרת החיסיון על פי השאלה האם קיים פוטנציאל ראייתי בחומר החסוי להגנת העותר. כל אימת שיש בחומר החסוי כדי לסייע להגנת העותר, מן הדין להסיר את החיסיון, תהא הפגיעה אשר תהא.

            על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, ולאחר שהקשבתי לטיעוני הצדדים, בדיון במעמד הצדדים וכן בדיונים במעמד צד אחד, ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות, לרבות חומר החקירה שמוכר לי היטב על רקע החלטתי בהליכי המעצר עד תום הליכים (החלטה מיום 19.10.14- ערר שהוגש לבית המשפט העליון נדחה) הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, זאת הואיל ולא מצאתי כי בהסרת החיסיון יש ולו פוטנציאל מינימאלי כהוא זה כדי לתרום להגנת העותר. כמו כן, שוכנעתי, כי חשיפת זהות המקור, לרבות מועד מסירת המידע, יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב ועלול הדבר לסכן שלומם של בני אדם ולפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.

7.         תוכן ההחלטה נמסר לבא כוח העותר בעל-פה בתאריך 30.11.14.

8.         המזכירות תשלח עותק מההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.