1

החלטה

1.         בקשה למעצר המשיב עד תום הליכים על רקע כתב אישום המייחס לו ביצוע שלוש עבירות של הפרת צו הגנה, שתי עבירות של פגיעה בפרטיות ובילוש, איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממש של בת זוג.

על פי העובדות בתאריך 16.08.2015 אסר בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, במסגרת דיון בבקשה לצו הגנה בתיק ה"ט 30867-08-15 אותו הגישה גרושתו של הנאשם, הגב' ע' א' (להלן: "המתלוננת"), על המשיב להיכנס לדירת המתלוננת (להלן: "הדירה") ו/או להימצא מרחק 300 מטר מדירה זו, כן נאסר על המשיב להתקרב למתלוננת או להטרידה במישרין או בעקיפין.

מספר ימים לאחר המועד הנ"ל הפר המשיב הוראות הצו בכך שנכנס לדירה ולן בה עד ליום 17.9.2015.

ביום 16.9.15 הטריד את המתלוננת בכך שהתחקה אחריה בעת שהלכה ללשכת הרווחה. בתאריך 17.9.15 הטריד את המתלוננת בכך שהתחקה אחריה בעת שהלכה לסידוריה בעיר העתיקה וזאת עשה בשל חשדו כי למתלוננת קשר עם גבר אחר עמו היא הולכת להיפגש.

עוד על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.9.15 סמוך לפני השעה 23:58, סמוך לדירת המתלוננת, איים המשיב על חייה ושיהרוג אותה, שהיא זונה ושהיא אוהבת מישהו אחר. סמוך לאחר מכן, המתלוננת שהתה בחדרה, שוחחה באמצעות מכשיר הפלאפון שלה, אז תקף אותה המשיב בכך שאחז בה בכוח בצווארה, חנק אותה, לקח מידה את מכשיר הפלאפון והכל על רקע חשדו כי היא משוחחת עם גבר אחר.

2

2.         בדיון מיום 1.10.15 קבע בית המשפט (כב' השופט רון סולקין) כי חומר החקירה מבסס די והותר ראיות ברמה הנדרשת, ואשר לעילת המעצר קבע כי נוכח מורכבות מערכת היחסים בין המשיב למתלוננת, טענות השימוש באלכוהול, מעקב אובססיבי של המשיב אחר המתלוננת ותקיפתה ולרבות הפרת צו בית משפט מתקיימת עילת מעצר ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר בעניינו של המשיב תוך שיקבל את עמדת המתלוננת.

3.         תסקיר ראשון הוגש ביום 16.11.15, תסקיר ארוך, מפורט, מעמי. שירות המבחן סקר קורותיו של המשיב, עולה כי המשיב בן 56, נשוי לשתי נשים, אב ל-16 ילדים ולחובתו הרשעה קודמת משנת 2012 בגין עבירות שעניינן אלימות במשפחה.

מאשתו הראשונה נולדו למשיב 7 ילדים. בהמשך נישא לאשתו השנייה, היא המתלוננת, כמה מילדיו הוצאו מהבית למסגרות חוץ בסיוע שירותי הרווחה המטפלים במשפחה. ממידע שהתקבל אצל שירות המבחן עולה כי מדובר במשפחה עם בעיות תפקוד הורי, בעיות על רקע כלכלי, תרבותי וזהותי מורכבת. למתלוננת ולמשיב 6 ילדים, 3 מהם במסגרות חוץ ביתיות תחת צו חוק נוער. המשפחה מתגוררת בבית פטרי הנמצא בבעלותה והיא מוכרת לשירותי רווחה על רקע ניסיון אובדני של אחת מבנות המשפחה, כשאירוע זה חשף מערכת יחסים מורכבת מאוד בתוך המשפחה.

בהתייחס למערכת היחסים של המשיב עם המתלוננת עולה כי השניים נישאו לפני 23 שנים, ולדברי המשיב הוא לא נהג באלימות כלפי המתלוננת, אם כי אישר כי הקונפליקטים בינו לבינה החלו על רקע חשדותיו שהיא מנהלת מערכת יחסים עם גבר נוסף ואף שמע אותה מדבר באופן אינטימי בטלפון הנייד שלה. כמו כן מסר כי קיימים ביניהם דעות רבים על רקע חלוקת הרכוש והממון שברשותם והוסיף כי הוא אינו חש כלפיה כעס וביטא אף רצון לחדש עמה את הקשר ככל שתהיה מעוניינת בכך.

השירות פגש את המתלוננת וזו מסרה כי הקשיים במערכת הזוגית החלו לפני כחמש שנים, אז פתח חנות בעיר העתיקה והחל להסתובב עם חברה שולית, לשתות אלכוהול עד כדי שכרות, לנהל קשרים אינטימיים עם נשים נוספות, והתייחסה לאלימות ומסרה כי מאז נישואיהם נהג כלפיה באלימות, נהג להכותה לעיתים. היא לא התלוננה מכיוון שלא הבינה את השפה ואת החוקים בארץ ורק עם כניסתם של ילדיה לבית הספר החלה להבין את משמעות הדברים לעומק, וכי יש ביכולתה להיעזר בגורמי הטיפול והאכיפה בחוק.

עוד מסרה, כי פעמים רבות הגיע המשיב הביתה כשהוא שתוי, היכה אותה, ובשנת 2012 שירותי הרווחה נכנסו לתמונה בעקבות אלימות קשה שהפעיל המשיב כלפי אחת מבנותיהם וכלפיה, בשנה זו פנתה למרכז לאלימות במשפחה .

3

המתלוננת מסרה כי היא חוששת מפניו של המשיב, מסרה כי העבירה את זכויותיה בבית המגורים שלהם לבנו של המשיב מנישואיו הראשונים והבטיח לה שבמידה ותחזור אליו יחזיר את הזכויות לילדיהם, על כן נישאה לו בשנית, הגם שהם התגרשו קודם לכן.

שירות המבחן התרשם ממערכת יחסים זוגית מורכבת וסבוכה בה מעורבים ילדיהם של בני הזוג וילדיו של המשיב מנישואיו הראשונים. הסכסוך ערער את המערכת המשפחתית עד כדי שפגע בתפקודם ההורי של המשיב והמתלוננת והביאו להוצאת חלק מהילדים ממשמורתם.

השירות התרשם מהמשיב כמי שנטה למסור מידע באופן מגמתי מתווך רצון לטשטש את פרטי המידע, כמי שעושה שימוש במצבו הפיזי והנפשי באופן מניפולטיבי על מנת ליצור אמפתיה כלפיו.

עוד התרשם השירות מקיומה של רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה בעתיד, שהפחתתה תיתכן רק בשילובו של המשיב בטיפול, אולם המשיב לא הביע כל מודעות ולו ראשונית לבעייתיות בהתנהלותו ולפיכך שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.

השירות פגש חלופה שהוצעה בפניו, בנו של המשיב מנישואיו הראשונים ואשתו של הבן המתגוררים בבאר שבע. השירות התרשם מחלופה זו כמעורבת עמוקות בסכסוך שבין המשיב למתלוננת. סבר כי אלה התקשו להוות עבור המשיב דמויות סמכותיות ומציבות גבולות ולא בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופה זו, תוך שציין בהחלטתו כי חלופה זו אינה מציעה ריחוק גיאוגרפי אשר נדרש במקרה זה.

4.         לאחר עיון ב"כ הצדדים בתסקיר הנ"ל עתר ב"כ המשיב והציג בפני השירות חלופה אחרת, תוך שהפנה לפסקה האחרונה בתסקיר לפיה הוסיף שירות המבחן כי ככל ותוצע חלופה מרוחקת ניתן יהיה לבדוק אותה ובקשתו התקבלה, הגם שציינתי בהחלטה כי אין בפניית המשיב לשירות המבחן בפעם השנייה כדי לפתח אצלו ציפיות כאלו ואחרות.

5.         תסקיר נוסף הוגש ביום 2.12.15 ושירות המבחן מסר כי בחן חלופה אחרת בפיקוחם של מר יוסף אבו בילאל ומר אבו חליל אל סאנע, שניהם מכרים של המשיב, לדבריהם על רקע עסקים משותפים.

יוסף הוא בן 80 גמלאי, נשוי ואב ל-10 ילדים אשר כולם בגירים ומתגורר בשגב שלום. זה הציג עצמו כשיח מכובד במגזר הבדואי, מסר כי פיקח בעבר על עצורי בית והוא מודע לנדרש ממנו.

חליל בן 40, נשוי ואב לארבעה ילדים, אינו עובד, גם הוא מתגורר בשגב שלום ואלה מסרו כי הם מודעים לעבירות המיוחסות למשיב ומפאת הכבוד שרוכש המשיב ליוסף, בשל מעמדו וגילו, הם סבורים כי לא יפר את תנאי מעצר הבית.

4

שירות המבחן התרשם כי אלה מבינים את תפקידם כערבים מפקחים ויוכלו להוות עבורו דמויות סמכותיות. מכאן, ומשהביא בחשבון את הערכת הסיכון והחשש אותה ביטאה המתלוננת, מצא השירות כי החלופה שהוצעה מתאימה ויש בה כדי לצמצם את רמת המסוכנות והמליץ לשחרור המשיב לחלופה זו בביתו של מר יוסף בשגב שלום, בתנאי מעצר בית מלאים וצו פיקוח מעצר למשך חצי שנה.

6.         ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב. טענה לפער מהותי בין התסקיר הראשון לתסקיר המשלים ואילו ב"כ המשיב עתר לאמץ את המלצות התסקיר ולשחרר את המשיב והגיש החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 17.11.15 לפיה לא מצא בית המשפט לענייני משפחה להאריך את צו ההרחקה, טען לנסיבות מיוחדות של המשיב, בכך שמדובר במתלוננת שיש לה אינטרס לסבך את המשיב, לגזול את כספו והגיש מסמך עליו חתומים המתלוננת והמשיב המלמד על התחייבות המתלוננת כלפי המשיב.

7.         לאחר ששבתי ועיינתי בחומר החקירה, בתסקירי שירות המבחן והמסמכים שהגיש ב"כ המשיב, לא מצאתי לקבל המלצת שירות המבחן מנימוקי ב"כ המבקשת.

ראשית, קיים פער משמעותי ומהותי בין המלצת התסקיר הראשון להמלצת התסקיר השני. כבר אציין כי אין מדובר בשינוי בתכני התסקירים אלא אך בהמלצה, וכאן עיקר הדברים.

תסקיר ראשון כפי שפורט כאמור מלמד על אובססיה ממש של המשיב כלפי המתלוננת. אובססיה זאת נלמדת מהפרה מתמשכת של צו בית המשפט, והגם שהמתלוננת שיתפה פעולה עם המשיב בחלק מהזמן עולה כי המשיב במסגרת אותה הפרה שב ומתנהג באופן אובססיבי כלפי המתלוננת, בולש ומתחקה אחריה לא פעם אחת על רקע חשדו שהיא מנהלת קשר עם גבר אחר. וכשחושד שהיא משוחחת עם מישהו אחר הוא תוקף אותה.

התסקיר הראשון, תסקיר שלילי בתוכנו והמלצתו חושף תמונה של מערכת זוגית סבוכה ומורכבת, המהווה רקע לאותן הפרות בוטות של צו בית המשפט ולאותה אובססיה של המשיב כלפי המתלוננת ולא רק, התסקיר הראשון מלמד אותנו כי עומק הסכסוך בין הצדדים והפתולוגיה הזוגית ביניהם היא כה עמוקה עד שערערה את כל המערכת המשפחתית והובילה להוצאת חלק מילדיהם של המשיב והמתלוננת מהבית והשמתם תחת פיקוח.

5

מאותו תסקיר אני למדה, כי המלצת שירות המבחן שלא לשחרר את המשיב לחלופת מעצר אותה בדק, לא נבעה רק מהעובדה כי החלופה המוצעת הייתה מעורבת עמוק בסכסוך שבין בני הזוג, אלא משום מאפייניו של המשיב, משום רמת הסיכון הגבוהה להתנהגות אלימה כפי שהעריך, מהעובדה שהחלופה אינה מרוחקת מרחק גיאוגרפי מספק, ובעיקר משום שהעריך כי את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב ניתן להקטין רק בשילובו בהליך טיפולי.

מהדברים האמורים, ובבחינת התסקיר השני נלמד כי מכל אותם שיקולים אותם שיקלל שירות המבחן טרם המלצתו הראשונה, לא השתנה דבר מלבד טיב החלופה.

אין חולק, טיב החלופה הוא שיקול משמעותי בבחינת אפשרות שחרורו של משיב לחלופת מעצר, אולם בענייננו אין די בכך, שכן רמת הסיכון לא השתנתה, המשיב עומד על שלו ומסרב להשתלב בהליך טיפולי, המתלוננת ממשיכה לחשוש לחייה, חלופת המעצר המוצעת היא בשגב שלום יישוב שאינו מרוחק מבאר שבע באופן מספק, ומיותר להוסיף כי במאפייניו של המשיב לא חל כל שינוי, גם לא ראשית מודעות להתנהגותו המכשילה ומה בדבר אותה אובססיה שהוא מגלה כלפי המתלוננת.

8.         כאן המקום להוסיף ולהפנות למסמך אותו הגיש ב"כ המשיב הנושא כותרת כתב התחייבות ( סומן על ידי מ/1), שנחתם ביום 7.9.14 על ידי המתלוננת והמשיב, כך לדבריו, ובנוכחות עו"ד. עיון במסמך מעלה התחייבות המתלוננת כלפי המשיב, כך למשל; סעיף ב' התחייבה המתלוננת לקבל אישור מהמשיב אם היא מעוניינת לצאת מהבית, אסור לה לצאת מהבית ללא אישור של המשיב, בסעיף ג' אסור לה לבקש גירושים, מתחייבת לציית להוראותיו ובסעיף ז' אסור לה להגיש תביעות ואסור לה להגיש תלונות במשטרה, ביקוריה את משפחתה הוגבלו והיא נאלצה לוותר על הזכויות בביתה.

האמור נותן משנה תוקף לדברי המתלוננת כפי שהובאו בפני שירות המבחן, ומשנה תוקף להתרשמות שירות המבחן כפי שעלה בתסקיר הראשון.

9.         לא נעלמו מעיני טענות ב"כ המשיב באשר לנסיבותיו האישיות של המשיב (עיינתי בפרוטוקול ובגז"ד בת"פ 34985-09-12 מיום 10.12.12) אולם גם יש להביא בחשבון כי אין מדובר בעבירת אלימות ראשונה כלפי בן משפחה, בתיק הנ"ל עולה כי המשיב תקף את אשתו ואת המתלוננת עד שאיבדה את הכרתה וילדתם בת ה-13 בעקבות האירוע הזה שבו אוימה על ידי המשיב, ניסתה לפגוע בעצמה באמצעות בליעת כדורים. שם הגיעו הצדדים להסדר אותו מצא בית המשפט מקל, אולם נוכח נסיבותיו של המשיב שאני לאיני מוצאת מקום לפרטם, אישר את הסדר וגזר דינו של המשיב כפי שהוסכם בהסדר הצדדים.

6

עיינת בה"ט 30867-08-15 במסגרתו ניתן צו ההגנה אותו הפר המשיב מספר פעמים בדבריה של בתם בת ה-17, בדבריה של המתלוננת ושל המשיב. כן עיינתי באותו ה"ט בדיון מיום 24.8.15 בדברי המשיב עצמו ואלה מחזקים לדעתי התרשמות שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב יכול ותקטן רק בשילובו במסגרת הליך טיפולי. לטעמי אין בחלופה המוצעת ממנה התרשמתי באופן בלתי אמצעי, כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, לא משום טיב החלופה אלא משום המשיב עצמו.

10.       אשר על כן וכל זמן שהמשיב אינו משתף פעולה ולא שולב בהליך טיפולי להפחתת רמת הסיכון הנשקפת ממנו כלפי המתלוננת, ויכול שגם כלפי ילדיהם המשותפים, איני מוצאת לנכון לשחררו ממעצר לחלופת מעצר טובה ככל שתהיה. לפיכך אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים במשפטו.

הוקלדעלידיעדידבדה