1

ביום 18.7.19 נתנה החלטה, כי המשיב ישהה בחלופתה מעצר בקהילה הטיפולית "רטורנו", כחלופה למעצרו. עוד נקבע, כי "בניגוד לאמור בתסקיר, מובהר כי בכל מקרה של הפסקת הטיפול שלא במסגרת סיומו המוצלח או עזיבת המקום, יוצא צו מעצר לאלתר."

לפני בקשת שירות המבחן לקבוע כי במקרה של יציאת המשיב מהחלופה, הוא ישהה בתנאי מעצר בית מלא בפיקוח אשתו עד לדיון ומתן החלטה אחרת, וזאת לפי תנאי הקהילה הטיפולית.

המשיב מצטרף לבקשה והמבקשת מתנגדת לה. שני הצדדים בקשו כי תנתן החלטה ללא קיום דיון, על פי החומר שבתיק.

לאחר שנתתי דעתי לבקשת שירות המבחן ועמדות הצדדים, לא ראיתי מנוס מדחיית הבקשה:

עמדת שירות המבחן, כי יש לאפשר למשיב לשהות במעצר בית תחת פיקוח אשתו, כחלופה זמנית אם יצא מהקהילה, עלתה כבר בתסקיר מיום 16.7.19 והיתה ידועה לכב' הש' צימרמן בעת שנתן את ההחלטה. כב' הש' צימרמן הבהיר בהחלטתו, כי אינו מקבל חלק זה של המלצת שירות המבחן, טעמיו לכך ברורים, ולא ראיתי לשנות את קביעתו, שכן אין מדובר בנסיבה חדשה שלא היתה ידועה לו בעת מתן ההחלטה ולא קמה עילה לעיין בה מחדש.

2

אוסיף על כך, כי מדובר בשאלה שכרגע היא תיאורטית, שכן מדובר על חלופת מעצר רק למקרה בו המשיב יעזוב את הקהילה ללא היתר או יורחק ממנה. ומעבר לכך שמדובר בשאלה שכרגע אינה עומדת על הפרק, לא ראיתי כי מעצר בית תחת פקוח אשת המשיב עונה על מטרות המעצר - וזאת בשונה מחלופה מוסדית בקהילה טיפולית. עוד אומר, כי התקשיתי להבין למה תנאי הקהילה כוללים גם התייחסות למקום בו ישהה המשיב, אם יורחק ממנה או יעזוב אותה ללא היתר.

לאור האמור למעלה דוחה הבקשה. החלטה כב' הש' צימרמן תעמוד בעינה.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ט, 01 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.