1

בשם המבקשת: עו"ד עמיחי מרקס (פ"מ י-ם, פלילי)

בשם המשיב 1: עו"ד דוד הלוי

1.         המשיב 1 (להלן: המשיב) מואשם יחד עם ארבעה נוספים בעבירות סמים שונות שבמרכזן ייצור, הכנה והפקה של סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

2.         בעקבות החלטות (של כב' השופט כ' מוסק) מ-19.11.18 ומ-3.1.19, המשיב שוהה במעצר בפקא"ל ונלווה אליו פיקוח מעצרים של שירות המבחן. במסגרת זו המשיב מוסר בדיקות שתן ומקיים פגישות טיפוליות. כמו כן, נוצר קשר בין המשיב לבין קהילת "רטורנו" לבחינת קליטתו בקהילה זו, המשיב עבר את כל התהליכים והראיונות ונקבע כי הוא מתאים לקליטה שם.

3.         בדיון מ-11.4.19 ציין סניגורו של המשיב את האמור לעיל וכן כי יכול היה לעתור כבר אז למתן הוראה בדבר שילוב המשיב ב"רטורנו", אלא שהוא מעדיף שיינתן קודם לכן תסקיר משלים של שירות המבחן לעניין זה. בהמשך לכך נקבע כי יוגש תסקיר כזה.

2

4.         בתסקיר משלים מ-6.5.19 צוין כי שירות המבחן ממליץ על שילובו של המשיב ב"רטורנו" ודווח כי המשיב יכול להיקלט שם ב-13.5.19.

5.         ב-12.5.19 הועברה לטיפולי בקשה לקביעת דיון בעקבות התסקיר הנ"ל וב-13.5.19 התקיים דיון.

6.         בדיון עתר המשיב לאמץ את המלצת שירות המבחן. המבקשת התנגדה לכך וציינה כי אין מקום למהלך המדובר עתה, בשלב שבו קבועים כבר דיוני הוכחות בתיק העיקרי, שהראשון בהם קבוע ל-11.6.19. לטענתה, לנוכח מה שנאמר ע"י כב' השופט י' עמית בהחלטתו בבש"פ 1981/11 מ"י נ' סויסה (21.3.11) - שאותה היא מכנה "הלכת סויסה" - אין להורות כפי שהמשיב עותר לו. הסניגור השיב לטענות המבקשת.

7.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי בשלב הנוכחי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולאפשר למשיב להשתלב בקהילת "רטורנו".

8.         לתוצאה האמורה אני מגיע על יסוד שילובם של אלה:

א.        מתן משקל משמעותי להמלצת שירות המבחן, במיוחד כאשר במקרה דנן היא באה לאחר תהליך משמעותי ומקיף.

ב.         העובדה שבענייננו השילוב בקהילה לא מחלץ את המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח, אלא רק מחליף מעצר בפקא"ל. בכך גם מצטמצם החשש למניעים לא ענייניים בהקשר זה וגם מגיעים למצב שבו רמת הפיקוח על המשיב עולה ומסוכנותו מצטמצמת משנקבע כאמור.

ג.         המהלך שבו מדובר לא צפוי לכבול את המותב הדן בתיק העיקרי (שבו קבועים בינתיים חמישה דיוני הוכחות בתקופה שמ-11.6.19 עד 30.10.19) וסיומו נחזה כרחוק למדי. אדרבה, הוא אף עשוי לשמש כלי משמעותי במקרה של הרשעה וצורך בגזר דין. זאת הן אם התהליך יצליח, הן אם ייכשל.

ד.         אין לקבל את הטענה שאם המשיב אינו "מכור לסמים", אין לבחון לגביו את המבוקש עתה. פשיטא שאם תהליך שיקומי ב"רטורנו" לא היה רלבנטי ומתאים למשיב, אזי הן אותה קהילה והן שירות המבחן לא היו ממליצים עליו.

3

ה.        אין לתת להחלטה בעניין סויסה (הנ"ל בסעיף 6) מעמד של חורצת גורלות בכגון דא ובוודאי שאין מקום להיצמדות הטכנית של המבקשת למה שנאמר שם ויש לבחון כל מקרה לגופו. בהמשך לכך יש לומר בראש ובראשונה כי אין מדובר ב"הלכה", אלא בהחלטה מסכמת של דן יחיד (כב' השופט י' עמית). כמו כן, צודק הסניגור בכך שלא אחת הורו שופטים שונים של בית המשפט העליון ואף כב' השופט י' עמית עצמו על תהליך שיקום בקהילה, תוך שבחינה דווקנית של מה שנאמר בהחלטה הנ"ל הייתה מובילה לתוצאה שונה.

9.         לנוכח הכל האמור, השורה התחתונה היא כאמור בסעיף 7 דלעיל, תוך שצו פיקוח המעצרים מוארך עוד בששה חודשים, שיחול כל שנקבע בתסקיר המשלים האחרון ושהערובות הכספיות הקיימות תשמשנה למצב העדכני שבעקבות החלטה זו.

10.       בהמשך למוסכם (בפרוטוקול מ-13.5.19, ע' 75, ש' 3-1), אני מורה על עיכוב ביצוע החלטה זו, באופן שהמעבר לקהילת "רטורנו" יוכל להתבצע לא לפני 16.5.19 בשעה 13:00, תוך שעל המבקשת להודיע לבית המשפט ולסניגורו של המשיב בסמוך לאחר קבלת החלטה פנימית שלה אם לערור על החלטה זו אם לאו.    

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ט' באייר תשע"ט, 14 במאי 2019.

המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו אל באי כח הצדדים.

רפאל יעקובי, שופט