1

 

 

1.     בפניי בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

רקע

2.     נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פגיעה בפרטיות והפרת צו הגנה.

על פי כתב האישום, המשיב רכש, והצמיד לרכבה של גרושתו, מכשיר עיקוב המאפשר לו לקבל דיווחים לגבי מיקום רכבה. במשך יומיים, בתאריכים 0/18-0/18, עד למסירת מכשיר העיקוב למשטרה על ידי המתלוננת, קיבל המשיב כ-200 נתוני מיקום לגביה.

בנוסף, ביום 2018 חייג המשיב למכשיר הטלפון של המתלוננת.

2

במעשים אלה פגע המשיב בפרטיות המתלוננת, בלש והתחקה אחריה באופן העלול להטרידה.

כמו כן במעשים אלה הפר המשיב צו הגנה מיום 5.9.18 שאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת או להטרידה בכל דרך.

3.     המדינה עותרת למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בשים לב למסוכנותו העולה ממעשיו וכן בשים לב לעברו הפלילי ובפרט למאסר מותנה, בן שישה חודשים, התלוי ועומד לחובתו בגין הרשעתו בעבירות כלפי המתלוננת מחודש ++++ 2018.המדינה מפנה לכך, שצו ההגנה בעניינו של המשיב ניתן עוד בעודו אסיר, ובטרם שוחרר ממאסר אך בחודש אוגוסט האחרון. המדינה סבורה, כי מהמשיב נשקפת אובססיביות כלפי המתלוננת וחובת בית המשפט להגן עליה מחייבים את מעצרו.

ההליכים עד כה

4.     ביום 10.10.18 הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתרה לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב שיבחן גם אפשרויות טיפול. המדינה לא התנגדה לקבלת התסקיר.

5.     בתסקיר שהוגש ביום 29.10.18 שירות המבחן לא בא בהמלצה.

שירות המבחן מתייחס לעברו הפלילי של המשיב וכן לעונש של"צ שהוטל עליו בגין עבירות מרמה בשנת 2014. נטען, כי המשיב לא עמד בתוכנית השל"צ ועל כן שירות המבחן פנה לבית המשפט בבקשת הפקעה. יצויין, כי הדיונים בתיק זה (ת"פ 21184-01-14) נדחו מעת לעת, בין היתר לצורך איתור, וכעת קבוע דיון בבקשת שירות המבחן ליום 20.12.18.

מתסקיר שירות המבחן עולה תיאור דומה של המשיב ושל המתלוננת לגבי הרקע לפרידתם והתנהלותו של המשיב מאז הפרידה. הרקע לפרידה הוא משבר אמון חריף שנוצר בעקבות התנהלותו הכלכלית של המשיב, עבירות מרמה שביצע וחובות אליהם נקלע בשוק האפור. לאחר הגירושין המשיב לא עמד בחובותיו הכלכליים בתחום מזונות הילדים וגם לא בחובותיו האבהיים במסגרת הסדרי הראייה.

המשיב תאר, כי לאחר שהתייצב מבחינה כלכלית ביקש לחדש את הקשר עם המתלוננת ועל רקע סירובה נעשה אובססיבי כלפיה וביצע העבירות בהן הורשע וכן העבירות המיוחסות לו כיום. בהקשר זה המתלוננת מתארת יחס מטריד מצדו של המשיב מאז הגירושין, הכולל מעקב אחריה ברשתות החברתיות, מעקב פיסי אחריה וכן פריצה לדואר האלקטרוני שלה, שליחת הודעות בשמה והשמעת איומים כלפי גבר עמו היתה בקשר. המתלוננת תיארה, כי בשנה האחרונה, ועל רקע קשריה עם בני המין השני, יחסו של המשיב הסלים והחריף באופן קיצוני.

3

המתלוננת מוסרת, כי המשיב מעולם לא נהג כלפיה באלימות פיסית או מילולית, אלא מדובר בהטרדה אובססיבית הנחווית כמאיימת גם על ידה וגם על ידי הילדים ועד כדי תחושת סכנה תמידית לחייה. המתלוננת הביע חשש, כי המשיב אינו סר למרות החוק. שירות המבחן התרשם מתחושת חוסר ביטחון ואיום ממשית מצד המתלוננת לה ולחיי ילדיה כל עוד המשיב אינו במאסר.

שירות המבחן התרשם כי המשיב גדל והתחנך בסביבה נורמטיבית ומבין את הנורמות המקובלות. המשיב מצהיר כי מודע לבעייתיות בהתנהגותו ומביע רצון מילולי להשתלב בהליך טיפולי. שירות המבחן התרשם מפער בין התדמית המתפקדת אותה הציג המשיב ובין התנהלותו בפועל. ההערכה היא כי המשיב מתקשה לווסת את התנהגותו ואת דחפיו ונוטה לאובדן שליטה שבה לידי ביטוי בהתנהגות האובססיבית והמאיימת כלפי המתלוננת.

בנוסף, שירות המבחן התרשם מקושי לעמוד בגבולות חיצוניים כפי שבא לידי ביטוי בקושי לבצע את עונש השל"צ שהוטל עליו, הפרת הוראה חוקית והפת צו ההגנה וכן העובדה שנעצר שוב זמן קצר לאחר שחרורו מעונש מאסר בגין עבירות דומות.

שירות המבחן מעריך כי המשיב מתקשה לראות את צרכי האחר ורצונותיו ומתנהל מתוך רצון לספק את צרכיו שלו בלבד, מתקשה להבין את הפגיעה באחר ולחוש חרטה כנה. לאור זאת, שירות המבחן מעריך כי המשיב יתקשה להיתרם מהליך טיפולי.

הערכת שירות המבחן היא, כי קיימת רמת סיכון גבוהה מאד להמשך התנהגות אלימה, מטרידה ומאיימת כלפי המתלוננת.

שירות המבחן מתקשה להעריך את מידת האותנטיות של הצהרות המשיב לגבי נזקקותו הטיפולית והבנתו את הפגם שבהתנהגותו ומעריכים כי מדובר במוטיבציה חיצונית בעיקרה.

בנסיבות אלה, שירות המבחן לא בא בהמלצה לבחון אפשרות שילוב המשיב במסגרת טיפולית ייעודית בתחום האלימות הזוגית שלאור אופיה אין בה לתת מענה לרמת הסיכון המתוארת. שירות המבחן סבור, כי הקושי של המשיב לעמוד בגבולות הינו משמעותי ואין מסגרת שתוכל לספק את ההחזקה הנחוצה להפחתת המסוכנות.

6.     ביום 5.11.18 הסתייגה ב"כ המשיב מהמלצות שירות המבחן. נטען, כי המשיב אינו מבקש להציג חלופה "אנושית" כיוון שהוא זקוק לטיפול ומבקש טיפול וחרף התארכות מעצרו ביקשה הזדמנות להציג אפשרויות טיפוליות מתאימות אחרות, ולרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני.

4

7.     שירות המבחן נמנע מהמלצה גם בתסקיר הנוסף שהוגש ביום 18.11.18. במסגרת התסקיר שירות המבחן התייחס לבקשת המשיב להיעצר בפיקוח אלקטרוני במסגרת "++++" ב++++. שירות המבחן מביא, כי מדובר במסגרת מוכרת ומפוקחת לטיפול בהתמכרויות והתנהגויות פוגעניות. לאחר פגישה עם המשיב גורם מהמסגרת המוצעת בנה תוכנית טיפולית שהועברה לעיון שירות המבחן וכוללת השתתפות בקבוצות וטיפול פרטני. נמסר, כי מדובר במקום סגור, מצולם ומפוקח, מאוייש במדריכים כל העת ואשר ערוך גם לשמש כמקום פיקוח אלקטרוני. צוות המסגרת מתחייב להעביר דיווח עדכני לבית המשפט.

שירות המבחן סבור כי המסגרת המוצעת אינה תואמת את צרכיו הטיפוליים של המשיב ולא תוכל לספק לו טיפול אינטנסיבי ייעודי בתחום האלימות הזוגית באופן שייתן מענה למסוכנותו.

8.     עובר לדיון שנקבע ליום 27.11.18 הועברה לעיוני התוכנית הטיפולית המוצעת. לדיון התייצב האחראי על המדריכים ב++++, שהוא אשר נפגש עם המשיב במקום מעצרו, וחזר על נכונותו לקלוט את המשיב במסגרת במעצר בפיקוח אלקטרוני, בפיקוח מי מצוות המדריכים, כאשר הוא עצמו ישמש כערב. במעמד הדיון תוארה המסגרת המוצעת, הטיפול המוצע וכן ניסיון העבר בפיקוח אחר משוחררים בתנאים או עצורים בפיקוח אלקטרוני במגוון עבירות וצרכים טיפוליים. במסגרת ההחלטה קבעתי, כי במצב הדברים לאור האמור בתסקיר שירות המבחן אהיה מוכנה לשקול את המתווה המוצע, ובלבד שיתייצב לדיון מערך פיקוח שלם של אנשי צוות, שמוכנים לחתום על ערבות. כן הוריתי על הגשת תסקיר נוסף לגבי אפשרויות הטיפול המוצעות על ידי שירות המבחן, אם יוחלט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני ב"++++".

9.     חוות דעת היחידה לפיקוח אלקטרוני אישרה את המקום המוצע כמתאים לפיקוח אלקטרוני מבחינה טכנית, למעט חלק מהחצר, חדר העוסי"ת והמרפאה בקומה הראשונה.

10.                        תסקיר נוסף של שירות חזר על עמדת שירות המבחן כפי שהוצגה בתסקיר הקודם ולפיה מסגרת ++++ אינה מהווה מסגרת טיפולית מתאימה וכי שחרורו למסגרת זו או לכל חלופה אנושית אחרת לא יוכלו לתת מענה לרמת הסיכון. נמסר, כי אם המשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני שירות המבחן יוכל להציע אך השתתפות בקבוצה טיפולית אחת לשבוע במסגרת השירות.

5

11.                        לדיון מיום 3.12.18 התייצבו שלושה מדריכים נוספים העובדים ב++++. השלושה נחקרו, והביעו נכונותם לשמש כמפקחים במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני, לחתום על ערבות ולדווח בכל מקרה של הפרה. המדינה סבורה שיש לקבל המלצת שירות המבחן והפנתה לכך שהמשיב מוצא את הדרך להטריד את המתלוננת ולבלוש אחריה בכל עת וחזרה על הערכת המסוכנות הגבוהה בעניינו וכן הפנתה לחששה הרב של המתלוננת ממנו. ב"כ המשיב הפנתה לכך שהמשיב מעולם לא פעל באלימות פיסית או מילולית כלפי המתלוננת, כי המשיב זקוק לטיפול ומבקש טיפול וביקשה לסטות מן האמור בתסקיר, שלמעשה אין בו כל הכוונה או המלצה ביחס למשיב.

דיון והכרעה

12.                        ראשית לכל, נחוצה הנמקה לעמדתי המשפטית בדיון מיום 27.11.18. במעמד הדיון נתבקשתי לאפשר מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני ב"++++", כאשר המשיב יהיה כל העת תחת פיקוח מי מאנשי הצוות במקום ואולם רק מר ק', שהוא האחראי על המדריכים, התייצב לדיון והוא אשר יחתום על ערבות צד ג' ויתחייב לוודא כי תנאי הפיקוח מתקיימים וכי נעשה דיווח בכל מקרה של הפרה. נטען, כי במתווה זה שוהים כאופן שגרתי עצורים במקום ואף הוצגו אסמכתאות שיפוטיות לכך. כן הוצג בפניי בש"פ 1560/18 בעניין בן ציון.

חרף האמור, הבעתי עמדתי, כי מתווה זה אינו עומד בדרישות החוק לעניין מעצר בפיקוח אלקטרוני וכן אינו מתיישב עם ההלכה שניתנה על ידי בית המשפט העליון בהרכב בעניין איינאו (בש"פ 5364,5529/17) והמשך הדיון נדחה להתייצבות מערך הפיקוח כולו.

13.                        בעניין איינאו הנ"ל קבע בית המשפט העליון את ההלכה, כי מעצר בפיקוח אלקטרוני מחייב פיקוח אנושי רצוף, וזאת ללא חריגים. בית המשפט קבע עוד, כי "ערב" הנחוץ על פי סעיף 22ד(2) לחוק המעצרים הוא בהכרח מפקח שנמצא מתאים לכך על ידי בית המשפט, ושיכול לפקח על העצור במקום הפיקוח, או "בחלון הפיקוח במקום העבודה או הלימודים" אם נמצא החריג המתאים לאפשר זאת (ראו פ' 13 להחלטה ואילך).

בית המשפט הבחין בין ערב מפקח במקום הפיקוח ובעת התקיימות החריג המאפשר יציאה ללימודים או עבודה ובין שיקול הדעת שהושאר לבית המשפט בהגדרת "מלווים", שלא חייבים בהכרח להיות ערבים, מקום בו נחוצה יציאה ממקום הפיקוח לצרכים אישיים חיוניים או לצרכים טיפולים שיקומיים, כאמור בסעיף 22ד(1)(ד) לחוק המעצרים (ראו פ' 16 להחלטה).

בית המשפט העליון מצא, כי מסקנה זו מתחייבת גם מבחינה תכליתית לאור שינוי החקיקה שהפך את הפיקוח האלקטרוני למעצר ממש ועל כן נחוץ, שיהיה "הרמטי ככל הניתן ודומה, ככל הניתן, במאפייניו למעצר בין כתלי בית הסוהר" (ראו פ' 18 להחלטה).

6

14.                        לאור זאת אני קובעת, כי שיקול הדעת הקיים לבית המשפט לקבוע במסגרת חלופת מעצר ערב שאינו מפקח, מפקח שאינו ערב, מגבלות ללא פיקוח וכיוצא באלה תנאים מגבילים על פי נסיבות המקרה, איננו קיים כלל מקום בו מדובר במעצר בפיקוח אלקטרוני. כאשר בית המשפט מחליט כי אין חלופה למעצרו של אדם, אך ניתן להמיר את מעצרו במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, חובה עליו לבחון אם קיים מערך פיקוח אנושי מלא, המבטיח פיקוח רציף במקום הפיקוח, על ידי מפקחים שישמשו כערבים, ושנמצאו מתאימים לכך על ידי בית המשפט.

15.                        עניין בן ציון הנ"ל, הגם שניתן לאחר ההלכה שנקבעה בהרכב שלושה בעניין איינאו הינו החלטה בדן יחיד ועל כן מקום בו קיימת הלכה בהרכב שלושה, משקלה המנחה של החלטה בדן יחיד שלכאורה אינה מתיישבת עם ההלכה, מוגבל. בנוס, ובעיקר, עולה מההחלטה בעניין בן ציון, כי הסוגיה שנדונה לעיל לא נדונה בו מפורשות ולא הועלו טענות על ידי מי מהצדדים בנוגע לחוקיות המתווה שנקבע בבית המשפט קמא. בית המשפט נדרש אך ורק לשאלת התאמת המתווה למסוכנות הנאשם במקרה הספציפי. מכאן, שאין בהחלטה זו להשליך על המקרה שבפניי.

16.                        כעת לגופו של עניין. המקרה שבפניי קשה: המדובר במי שהערכת שירות המבחן לגביו היא כי מסוכנותו למתלוננת גבוהה ושירות המבחן בשלושה תסקירים שונים ממליץ, למעשה, על הותרתו במעצר ממש. המדובר במי שביצע לכאורה את המעשים המיוחסים לו זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר בגין עבירות דומות, עת תלוי ועומד בעניינו עונש מותנה ותוך הפרת צו הגנה. שירות המבחן התרשם לגביו, כי הנזקקות הטיפולית אותה מביע מונעת משיקולים חיצוניים והתקשה להתרשם כי מדובר בביטוי אותנטי.

17.                        בחודש ++++ האחרון, הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות דומות באופיין אותן ביצע באפריל 2018 (ת"פ 54899-04-18). המשיב הורשע אז בעבירות פגיעה בפרטיות, איומים והפרת הוראה חוקית, בגין המעשים הבאים:

ביום 0/18 פגש במתלוננת בלשכת ההוצאה לפועל ואיים עליה שהוא "מסוגל לעשות דברים שהיא לא יודעת, שלא כדאי לה להתעסק איתו כי הוא משוגע".

ביום 0/18 הגיע המשיב לבית המתלוננת והסתתר מתחת לגרם המדרגות עד שהגיעה למקום, הבחינה בו ונמלטה מהמקום ברכבה.

בשנת 2013 התקין בדירת המתלוננת בחדר הארונות מצלמות וצילם את המתלוננת בעירום בזמן שהיא מתלבשת.

ביום 0/18, שעות ספורות לאחר שהוטלו על המשיב תנאים מגבילים על ידי קצין משטרה הפר אותם המשיב בכך שהגיע ברכבו סמוך לבית המתלוננת, יצא מהרכב והמתין במקום.

 

בגין מעשים אלה הוטלו על המשיב ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, ומאסר מותנה בן שישה חודשים (שהוא בר הפעלה כיום).

 

7

18.                        כידוע, הלכה היא, כי רק במקרים חריגים ומיוחדים יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית של שירות המבחן, ובפרט כאשר מדובר בהמלצה שלילית עקבית. לאחר שבחנתי היטב את מכלול השיקולים אני סבורה כי המקרה שבפניי מהווה חריג לכלל וכי קיימת במקרה זה חלופה למעצר ממש מאחורי סורג ובריח, המאפשרת פגיעה פחותה בחירותו של המשיב. להלן נימוקיי:

19.                        לא בכדי, התנהגות המשיב מסווגת על ידי שירות המבחן בתסקיר כהתנהגות אלימה כלפי בת זוג. מעשיו החוזרים של המשיב מטילים מורא ופחד על המתלוננת וחשש תמידי לשלומה. המעשים מבטאים חוסר השלמה מצד המשיב עם הפרידה מהמתלוננת, גם לאחר חמש שנות גירושין ונכונות חוזרת מצדו להתנהגות פורצת גבולות ופוגענית כאשר החלטות שיפוטיות וסנקציות צפויות אינן מרתיעים אותו במעשיו. אכן, במצב דברים זה היכולת לתת אמון במשיב אינה גבוהה.

עם זאת, למשיב לא מיוחסת ומעולם לא יוחסה, גם לא על ידי המתלוננת, אלימות פיסית או יצירת מגע פיסי עם המתלוננת וגם לא איומים מפורשים בפגיעה כזו. גם המדינה בטיעוניה מיקדה את מסוכנות המשיב ביכולתו לבלוש אחר המתלוננת באמצעים פוגעניים שונים מרחוק. המשיב מבצע עבירות מתוכננות ומחושבות, המלמדות על מסוכנותו, אך אין מדובר במי שטיב מסוכנותו מאופיינת במעשים אימפולסיביים וחסרי שליטה ואין אינדיקציה, גם לא לפי תסקירי שירות המבחן, למגמת הסלמה בדפוסי החשיבה הפסולים של המשיב או אזהרה מפני התנהגות בלתי צפויה וקיצונית בפניו. הערכות כאלה, כידוע, ניתנות מעת לעת במקרים מתאימים על ידי שירות המבחן המבצע הערכת מסוכנות מקצועית, אך אין זו ההערכה במקרה שבפניי.

20.                        במצב דברים זה בית המשפט מחוייב לבחון באופן קונקרטי את המסוכנות, אופיה וטיבה, ואת המתווה המוצע ולבחון האם יש בו לאזן באופן סביר את אותה מסוכנות. לא הייתי קובעת, כי ניתן במקרה זה להורות כי מעצר המשיב ירוצה בתנאי פיקוח אלקטרוני, ללא הנתונים הבאים:

א.     מקום הפיקוח המוצע הוא מסגרת טיפולית מוכרת ומפוקחת על ידי רשויות המדינה ומועסקים בה אנשי טיפול מוסמכים בכל תחומי ההתמכרויות וכן מועסקת עובדת סוציאלית מוסמכת בתחום האלימות במשפחה.

אין מדובר במקום פיקוח שהוא בית מגורים בו המפקחים הם מי מקרוביו או מכריו של המשיב המנהלים שגרת חייהם ומידת הפניות שלהם, ודאי לאורך זמן, לפיקוח אינטנסיבי אינה ברורה או שעמדותיהם הנורמטיביות ויחסם למשיב או למתלוננת בת הזוג אינם ברורים. ההצעה היא שהמשיב ישהה במעצר במקום הפיקוח בסביבה טיפולית, מלווה באנשי טיפול מנוסים.

8

ב.     מיקום מקום הפיקוח מבטיח הרחקה מבית המתלוננת ומסביבת חייה וכן מאפשר זמן התראה מספק, על פי התנהלות היחידה לפיקוח אלקטרוני, במקרה של הפרה.

ג.       במקום הפיקוח אין אפשרות לשוהים בה להחזיק מכשיר טלפון ואין אפשרות לתקשורת אינטרנט. שיחת טלפון שבועית לגורמים מאושרים נעשית בפיקוח ובנוכחות מדריך. מבחינה זו ניתן אף לומר, כי דומה שהאפשרות לפקח על ניתוק המשיב מאמצעי תקשורת טובה יותר במקום הפיקוח המוצע מאשר במסגרת בית מעצר רגיל.

מסיבות אלה ברור ומובהר, כי אם מסיבה כלשהי לא תצלח שהיית המשיב במקום הפיקוח המוצע, התוצאה היחידה האפשרית תהיה ביטול האפשרות לרצות את המעצר במקום פיקוח והחזרת המשיב למעצר מאחורי סורג ובריח ממש. מובהר, כי במקרה חריג זה, החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני איננה, ולא תהיה, "תחנה בדרך" לשחרור בתנאים מגבילים.

21.                        לא נעלמה מעיניי עמדת שירות המבחן, כי מקום הפיקוח המוצע אינו מתמחה בטיפול באלימות במשפחה ואינו יכול להציע טיפול אינטנסיבי ייעודי בתחום זה, ההולם את צרכיו. ואולם, מסגרת טיפולית שכזו שיכולה לתת מענה הן לצורך הטיפולי והן לרמת המסוכנות, אינה בנמצא כלל. שתי המסגרות העיקריות המוכרות לטיפול ייעודי לגברים אלימים - "++++" (הכולל גם שילוב עצמאי בתעסוקה במקביל לשהות במקום) ו"++++" ב++++ - אינן הרמטיות מספיק על מנת שניתן יהיה להמליץ על שילוב המשיב בהן, אינן מתאימות למי שהערכת המסוכנות בעניינו גבוהה ומנסיון העבר גם לא תמיד הצליחו לעמוד בחובה לדווח באופן מיידי במקרה של הפרה (בפרט לא הפרה מסוג של יצירת קשר עם קורבן העבירה). ודאי, שהמסגרות הייעודיות הללו אינן מאפשרות מעצר בפיקוח אלקטרוני בתחומן. לאור זאת, אין לבית המשפט כל טרוניה כלפי שירות המבחן אשר נמנע מלהמליץ על שילוב המשיב במסגרות הללו.

22.                        הנה כי כן, צורך טיפולי משמעותי קיים; הבעת נזקקות טיפולית קיימת (גם אם שירות המבחן מתקשה לאמוד את מידת האותנטיות שלה) אך מסגרת מתאימה - אין. אני סבורה, כי עדיפה מסגרת טיפולית הנותנת מענה חלקי על פני היעדר מוחלט של מענה טיפולי, ככל שיש בכך במקביל, גם להבטיח כי המשיב אכן ישהה בתנאי מעצר, בפיקוח מלא ובתוספת התראה אלקטרונית אפקטיבית.

9

23.                        לעניין זה לא יכולתי להתעלם מכך, שלמשיב ולמתלוננת ילדים משותפים ועד למעצרו המשיב נפגש עם ילדיו באופן סדיר במרכז קשר. אין מדובר במצב דברים שבו ניתן יהיה להבטיח ניתוק מוחלט בין המשיב למתלוננת בטווח הארוך ולעניין זה אין לרשויות המדינה הצעות או פתרונות כלשהם. גם מסיבה זו אני סבורה, שיש להעדיף מסגרת טיפולית הנותנת מענה חלקי על פני היעדר מוחלט של מענה טיפולי ולהעדיף סיכוי כלשהו לשינוי כל עוד יש בצדו לתת מענה סביר למסוכנות.

24.                        בהקשר אחרון זה לא ניתן גם שלא להתייחס לצפי הריאלי של ההתנהלות במסגרת התיק העיקרי ולעונש לו צפוי המשיב אם יורשע בדינו. די לבחון את פסקי הדין אותם סקר בית המשפט בגזר הדין בעת הרשעתו האחרונה של המשיב ולבחון את טיעון המדינה לעונש באותו תיק, שבו הגיעו הצדדים ל"הסדר פתוח". על פני הדברים, נסיבות האירועים בתיק שבפניי קלות יותר מאלה בהן הורשע המשיב בתיק האחרון וכידוע, שאלת קיומו של עבר פלילי היא נתון אותו שוקל בית המשפט "בתוך המתחם" ולא לעצם קביעת המתחם. גם משום כך אני סבורה, כי יש להעדיף במקרה זה את מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני, במקום פיקוח רחוק, המהווה מסגרת טיפולית מוכרת, המפוקחת באופן אפקטיבי וסמכותי, ומבטיחה ניתוק ואי יצירת קשר, על פני מעצר מאחורי סורג ובריח ממש, ללא אופק טיפולי ושלא בסביבה טיפולית, בבית מעצר שהיכולת להבטיח בו ניתוק ממכשיר טלפון מוגבלת, אם בכלל, ולתקופה מוגבלת שככל הנראה לא תיתן מענה בטווח הארוך, גם לא בטווח הבינוני.

25.                        סוף דבר, אני מורה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני, עד תום ההליכים נגדו, בתנאים הבאים:

א.     מעצר במקום פיקוח ב"++++ למכור" רחוב ++++, ++++.

מובהר בזאת, כי שני החדרים בקומה הראשונה - חדר העובדת הסוציאלית והמרפאה וכן שטח החצר המצוי מחוץ לטווח הקליטה, אינם מהווים חלק ממקום הפיקוח וכניסת המשיב אליהם תהווה הפרה של התנאים המגבילים.

ב.     המשיב יהיה כל העת תחת פיקוחם, לסירוגין, של המפקחים הבאים:

מר א"ק, ת.ז., טלפון:.

מר דב"ד , ת.ז., טלפון:.

מר נ"ר, ת.ז., טלפון:.

מר ג"ד, ת.ז., טלפון:.

הערבים יהיו רשאים לחתום על כתבי הערבות בתחנת משטרה באיזור ה++++.

ג.       חתימה על התחייבות עצמית בסך 15,000 ₪ לקיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני ולהבטחת התייצבות לדיונים.

ד.      חתימה על ערבות צד ג' בסך 7,500 ₪ על ידי כל אחד מהמפקחים הנ"ל לקיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני וכן הבטחת התייצבות לדיונים.

10

ה.     הפקדה במזומן בסך של 5,000 ₪ לקיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני ולהבטחת התייצבות לדיונים.

ו.       איסור יצירת קשר בכל דרך ואמצעי, בין במישרין ובין בעקיפין, עם המתלוננת בתיק או עם מי מעדי התביעה. המשיב לא יחזיק במכשיר טלפון ולא יעשה שימוש באינטרנט.

ז.       זמינות מלאה במספרי הטלפון של המפקחים כפי שנרשמו לעיל.

ח.     המשיב יוכל לצאת ממקום הפיקוח, לאחר תיאום עם היחידה לפיקוח אלקטרוני בלבד, לצורך דיונים בבית המשפט ולצרכים רפואיים דחופים וזאת בליווי מי מהמפקחים המאושרים. יציאות לצרכים רפואיים אחרים, או לצרכים אחרים מחייבות הגשת בקשה מנומקת לבית המשפט ובצירוף אסמכתאות.

ט.     עמידה בכללי המסגרת ושיתוף פעולה מלא בהליכי הטיפול במקום הפיקוח ונוכחות מלאה בכל הפגישות, בהתאם לשיקול דעת צוות המקום, מהווים תנאים יסודיים מתנאי החלטה זו.

במקרה של אי עמידה בכללי המקום או הפרת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, ידווחו מי מהמפקחים המאושרים מיידית למשטרה והמשיב ייעצר ויובא בפני שופט בתוך 48 שעות. אם יעזוב המשיב את מקום הפיקוח, יתייצב מיידית בתחנת המשטרה הקרובה ויבקש להיעצר על פי החלטה זו.

י.       יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב עד תום ההליכים נגדו. אם מחזיק המשיב דרכון, יפקיד אותו במשטרת ישראל בתוך 24 שעות מעת כניסת החלטה זו לתוקף.

יא.   המשיב יתייצב לדיון בבית משפט השלום באשקלון, בפני כב' הש' לחיאני-שוהם ביום 19.2.19 בשעה 10:30. המזכירות תקבע את הדיון ביומנה של השופטת.

הובהרה למשיב ולערבים חובת התייצבות לדיון. לא תוצא הזמנה נוספת.

 

26.                        מוסבר למשיב ולערבים באמצעות ב"כ המשיב, כי כל הפרה של תנאי מתנאי מעצר בפיקוח, תקים עילת מעצר, וכן עילה לחילוט הערבויות.

27.                        אם לא יקויים תנאי מן התנאים שנקבעו לעיל או יופר, יובא המשיב בפני בית המשפט בתוך 48 שעות ויתקיים דיון לפי סעיף 51 לחוק המעצרים.

28.                        מובהר לנאשם ולערבים כי מטרת הערבויות וההפקדה, להבטיח התייצבות לדיונים, ולהבטחת קיום תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

29.                        לבקשת המדינה במעמד הדיון, הריני מורה על עיכוב ביצוע החלטה זו עד ליום 6.12.18 בשעה 10:00. המדינה תודיע היום (4.12.18) עד השעה 13:00 האם בכוונתה לערור על החלטה זו.

11

30.                        ניתן להתחיל בפעולות הנחוצות לביצוע החלטה זו כבר כעת.

31.                        החלטה זו נחתמת היום, 4.12.18, בשעה 07:10. בשל היעדרותי מבית המשפט היום, המזכירות תמציא החלטה זו באופן ידני לב"כ המדינה באולם המעצרים היום לכל המאוחר בשעה 09:30 ותחזיר לב"כ המדינה את תיק החקירה, המצוי בלשכתי.

32.                        המזכירות תודיע לב"כ המשיב טלפונית כי ניתנה החלטה בעניינו וכן תודיע ליחידה לפיקוח אלקטרוני.

33.                        המזכירות תמציא ההחלטה בדחיפות לשירות המבחן. לאור עמדת שירות המבחן בתסקיר האחרון, שירות המבחן יודיע, בתוך 7 ימים, האם לאור האמור בהחלטה, מתבקשת הטלת צו פיקוח מעצרים במקרה זה ואם כן - מה יכלול פיקוח המעצרים. בדיקת מסמכים למועד.

 

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ט, 04 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.