1

1.      לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית בו שוהה המבקש.

2.      הבקשה מסתמכת בעיקר על הטענה כי חלף זמן רב בו שוהה המבקש במעצר בית מלא, ולפי הוראות סעיף 52(א) לחוק המעצרים, חלוף הזמן הינו עילה עצמאית אשר על פיה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר שמטרתה הקלה או אף ביטול של תנאי מעצר הבית.

3.      בעקבות הגשת הבקשה הנוכחית ומאחר שהתסקיר המקורי הוגש לפי זמן רב (20.7.14), הורה בית המשפט (כב' השופט י. מרזל) על הזמנת תסקיר מעצר מעודכן, אשר הוגש ביום 8.2.16.

4.      בתסקיר ממליץ קצין המבחן על הקלה בתנאי מעצר הבית כך שיצומצם לשעות הלילה בלבד, על מנת לאפשר למבקש לחפש מקום עבודה ולהחזיר יציבות כלכלית למשפחתו. זאת, על אף שמצוין בתסקיר כי אין לתת אימון במעסיק המוצע כמפקח, ובין היתר, עקב עברו הפלילי.

2

5.      בדיון שלפניי סמך ב"כ המבקש את ידיו על המלצת התסקיר, תוך שהדגיש כי המבקש שוהה במעצר בית זה זמן רב, מאז 15.4.15, וזאת לאחר ששהה במעצר עד תום ההליכים מתאריך 19.6.14 ועד לשחרורו למעצר בית. בנסיבות אלו, טוען ב"כ המבקש כי מן הראוי להקל משמעותית בתנאי מעצר הבית, במיוחד כאשר ההליכים בתיק העיקרי עדיין בעיצומם ולא ידוע מתי יסתיימו.

6.      ב"כ המשיבה מתנגד להקלה כלשהי. לטענתו, המסוכנות הספציפית הנשקפת מצד המבקש כלפי המתלונן, אשר לפי כתב האישום היה קרבן לאלימות קשה מצד המבקש, מחייבת כי יישאר במעצר בית מלא ללא שינויים; ומאחר שאף בתסקיר נדחתה ההצעה כי המעסיק המוצע ישמש כמפקח במקום העבודה, אין לערוב לכך שהמבקש לא ינצל את הסרת מעצר הבית לשעות היממה כדי לחזור לסורו ולסכן את שלום הציבור ושלומו של המתלונן בפרט.

7.      ב"כ המשיב הצהיר בתשובה כי הוא אינו מתנגד למתן צו הרחקה נגד מרשו שלא יתקרב למתלונן, ואף מוכן כי יורחק מכל העיר העתיקה שם מתגורר המתלונן.

8.      שקלתי את טיעוני הצדדים, ובנסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה.

9.      המבקש שוהה במעצר בית כבר עשרה חודשים, ללא הפרות, וזאת לאחר ששהה במעצר מיום 19.6.14. פירושו של דבר כי עברו שנה ושמונה חודשים שהמבקש שוהה במעצר ממש ובמעצר בית. נדמה כי אין חולק בעובדה כי פרק זמן ארוך ככזה יהווה כשלעצמו עילה לעיון חוזר לפי הוראות סעיף 52(א) לחוק המעצרים. לכך יש לצרף גם את ההמלצה החיובית של תסקיר שרות המבחן, בו מצוין כי המבקש הינו נורמטיבי, ללא עבר פלילי וללא הפרות כלשהן של תנאי המעצר, וכי הזמן הממושך בו שוהה בתנאי מעצר ומעצר בית מהווים עבורו גורם מרתיע ביותר.

10.  איני מתעלם משיקולי המסוכנות אשר הדגיש בפניי ב"כ המשיבה. ברם, במקרה דנן חלוף הזמן הינו שיקול דומיננטי, וניתן לאיין את המסוכנות מהרחקת המבקש מהעיר העתיקה כפי שהמליץ בא - כוחו.

11.  ב"כ המשיבה ביקש שאם יוחלט על הקלה כלשהי בתנאי מעצר הבית, יינתן עיכוב ביצוע למשך 48 שעות ברם לא מצאתי כי יש הצדקה לכך בעובדות שלפניי, ובקשה זו נדחית.

3

12.  אשר על כן אני מורה בזה כי המבקש ישהה במעצר בית מכאן ואילך רק בין השעות 22:00 עד 06:00. כן אני אוסר על המבקש ליצור כל קשר עם המתלונן, בין ישירות ובין בעקיפין, ואוסר על המבקש להיכנס לעיר העתיקה כולה.

13.  יתר תנאי מעצר הבית יישארו בתוקפם ללא שינוי.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשע"ו, 16 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.