1

 

 

 

 

1.     בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם, על פי הקבוע בסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996.

 

2.     כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קבלת נכס שהושג בפשע, נהיגה פוחזת והפרעה לשוטרים במילוי תפקידים, עבירות בניגוד לסעיפים 407275, 413' ו- 338(א(1) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

 

3.     על פי עובדות כתב האישום המשיבים נסעו ברכב גנוב שלוחית זיהוי שלו מזוייפת, לאחר שקיבלו לידיהם את הרכב ביודעו שהוא גנוב. עוד נטען כי משיב 2 נהג ברכב כשמשיב 1 לצידו. השוטרים נסעו בעקבותם, כרזו להם לעצור, אך הם נמלטו בנסיעה נמהרת ורשלנית, במהירות מופרזת, תוך סטיה בין נתיבים, פניות חדות, נסיעה פרועה וחריקת בלמים. הרכב נעצר בחניה והשניים פרקו מהרכב ונמלטו ממנו בריצה, כשהם עוטים כפפות על ידיהם והשוטרים דולקים בעקבותם ומורים להם לעצור. במהלך המנוסה הרגלית משיב 1 השליך את הכפפות ואת מפתחות הרכב. השניים נתפסו לאחר המרדף, כשמשיב 2 עוטה הכפפות לידיו.

 

2

4.     ב"כ משיב 1 טען שאין ראיות לכאורה לכך שמשיב 1 ידע שהרכב גנוב. העובדה שסירב למסור ממי קיבל את הרכב, אין בה כדי ללמד על ידיעה. עוד טען כי עסקינן בעבירת רכוש שאינה מקימה עילת מעצר, כך גם לא הנהיגה הרשלנית וההפרעה לשוטר, וביקש להורות על שחרורו בתנאים מינימלים ולכל היותר בתנאי מעצר בית לתקופה קצובה, תוך שהוצגו מפקחות אשר לדבריו הוכיחו את עצמן עת פיקחו עליו בעבר.

 

5.     ב"כ משיב 2 טען שאין דבר שקושר את משיב 2 לעבירות. לשיטתו מי שקיבל את הרכב זה משיב 1, מי שנהג ברכב זה משיב 1, לא ניתן לייחס נהיגה רשלנית בצוותא, ולפיכך אין כל בסיס לכתב האישום כנגד משיב 2, החוצפנות שבהתנהלותו, אינה מקימה עילת מעצר. לדבריו הקצין ביברמן שגה בדוח הפעולה כשציין שמי שנראה פורק מהרכב מצד הנהג הוא הרזה מבין השניים (משיב 2), לדבריו משיב 1 הוא שנהג ולא משיב 2. לדבריו, הפרעה לשוטר אינה מצדיקה מעצר ועל כן עתר לשחרורו ללא כל תנאי, ולכל היותר בתנאי מעצר בית לילי. ב"כ משיב 2 אף הוא הציג חלופה במידת הצורך אשר כוללת פיקוח על ידי בני משפחה.

 

6.     ב"כ המבקשת הפנתה לראיות שבתיק, וטענה כי קימת עילת מעצר בשים לב לנסיבות האירוע ולעבר המכביד, וככל שבית המשפט שוקל שחרור לחלופה, יש לכל הפחות לבחון את המסוכנות על ידי שירות המבחן.

 

7.     בשל המחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, לקחתי את התיק לעיוני.

 

8.     הרכב בו נסעו המשיבים נשא לוחית רישוי שמספרה 1828630.בתיק הודעה של שמעון אלגרבלי, בעל הרכב שמספרו 1828630 שאישר שרכבו חונה ליד הבית, (רכבו לא היה מעורב באירוע).

 

9.     בתיק מסמך בדיקה ראשונית לרכב שנתפס שמעלה כי השלדה והמנוע של הרכב שייכים לרכב שמספרו 6704311, רכב גנוב. וכי לוחית הרישוי מזויפת. בתיק תלונתה של בעל הרכב הגנוב, ויקטוריה אברמוב, תלונה מיום 7.12.18.

 

10.                  בתיק דוח מז"פ ביחס לרכב, נלקחו טביעות אצבע ולא נמצאה התאמה (המשיבים כאמור נתפסו עם כפפות).

 

3

11.                  בתיק סרטונים ממצלמות מוקד, מתוכן אף פותחו מספר תמונות אשר צורפו לתיק, ניתן להבחין ברכב בו נסעו המשיבים נוסע כשהמשטרה דולקת בעקבותיו, כך על פני מספר רחובות. כמו כן ניתן להבחין במשיבים נמלטים בריצה, מעל חומה של בניין פינתי, רצים אל תוך הצומת, עד שנעצרים במקום על ידי השוטרים. (מהסרטונים לא ניתן ללמוד מי מהמשיבים נהג ברכב).

 

12.                  בתיק דוחות פעולה שערך קצין הסיור חן ביברמן. לדבריו נהיגת המשיבים היתה פוחזת, אך הלכה למעשה לאור השעה המאוחרת ומיעוט המשתמשים בדרך, לא היה בפועל סיכון של אחרים, למעט סיכון של המשיבים עצמם, לדבריו הנהיגה הפוחזת התבטאה בסטיות חדות בין הנתיבים תוך חריקת בלמים. הנ"ל מציין כי נדרש לנסוע במהירות 150 קמ"ש כדי להגיע אל המשיבים, מציין כי הפעילו אורות כחולים וסירנה וכרזו לרכב לעצור, אך המשיבים הגבירו המהירות, ביצוע פניות חדות, תוך חריקת בלמים, בנסיעה פרועה.

 

השוטר ביברמן מציין כי הבחין ברכב נעצר ובחשודים פורקים מהרכב, כשמצד הנהג פורק חשוד רזה יותר ומצד הנוסע חשוד מלא יותר. לדבריו הוא מבחין במשיב המלא יותר זורק את הכפפות ואת מפתחות הרכב, השוטר ביברמן דולק אחריו, ובסופו של יום משתלט עליו. על פי הדוח, שמו של הבחור המלא שנעצר על ידי ביברמן הוא דוד בוטראשוילי. (הערה - המשיב המלא יותר מבין השניים הוא משיב 1).

 

13.                  בתיק דוחות פעולה של השוטרים רועי מזרחי ויורי סטוליאר, אשר הבחינו בכפפות ובמפתחות הרכב בנתיב הבריחה של המשיבים ותפסו את המוצגים.

 

14.                  בתיק דוחות פעולה של דביר אלון ושוחמי אופיר אשר הבחינו במשיבים בשלב הבריחה הרגלית ועצרו את משיב 2, כשהוא עוטה כפפות לידיו.

 

15.                  בתיק הודעתיו של משיב 1 מתאריכים 11.3.19 ו- 13.3.19. בהודעה מיום 11.3.19 שמר על זכות השתיקה. בהודעה מיום 13.3.19 טען שאדם הציע לו את הרכב לחודשים, הוא הסכים, לא ידע שהרכב גנוב. לא רצה למסור את שמו של האדם שמסר לו את הרכב כדי לא לסבך אותו. לגבי הבריחה, טען שהוא מאויים, הבחין ברכב שעוקב אחריו ולכן ברח, כשאמרו לו שזה משטרה עצר. מעבר לכך שמר זכות השתיקה.

 

16.                  בתיק הודעותיו של משיב 2 מתאריכים 11.3.19 ו- 13.3.19, בשתיהן שמר על זכות השתיקה.

 

4

17.                  לסיכום, המשיבים נצפו נוסעים ברכב גנוב כשלוחית הרישוי מזוייפת כשהם עוטים כפפות לידיהם, כשהשוטרים הורו להם לעצור הם נמלטו בנסיעה פרועה, ובהמשך פרקו מהרכב ונמלטו בריצה עד שנתפסו, כאשר במהלך המנוסה משיב 1 משליך את הכפפות ואת מפתחות הרכב. שניהם שמרו על זכות השתיקה כאשר בהודעה השניה מסר משיב 1 גרסה חלקית לפיה קיבל הרכב מחבר אך לא מוכן למסור את שמו, וברח כי חשב שרודפים אחריו עבריינים וכשהבין שזו המשטרה נעצר.

 

18.                  די בראיות המפורטות לעיל כדי לבסס את התשתית הראייתית הדרושה בשלב זה של הדיון. כאמור המשיבים נתפסו כשהם עושים שימוש ברכב גנוב ומזוייף, מבלי שסיפקו כל הסבר. ההסבר שמסר המשיב לא זו בלבד שאינו מלמד על חפותו, הוא עצמו מאשר כי קיבל לידיו את הרכב "בלי ויזה, בלי שום פרוצדורה נורמלית". זאת ועוד גרסתו לפיה כשהבין שמי שרודף אחריו הם שוטרים הוא נעצר, אינה מתיישבת עם הראיות בתיק - שכן המשיב לא נעצר כשהבחין במשטרה אלא נמלט עם הרכב ואחר כך נמלט רגלית. הוא לא נעצר מיוזמתו, אלא רק כשנתפס.

 

19.                  לגבי השאלה מי נהג ברכב, הגם שלכאורה מגרסתו החלקית של משיב 1 בהודעתו השניה ניתן להתרשם כי הוא זה שנהג, הרי שלא אמר כן במפורש, הגם שמשיב 1 הוא זה שהשליך את מפתחות הרכב, הרי בדוח הפעולה של השוטר ביברמן צוין כי מי שיצא מצד הנהג זה המשיב הרזה מבין השניים (משיב 2). גם אם הקצין ביברמן התבלבל בזיהוי, כפי שטענו ב"כ המשיבים, הרי שאלת הנהיגה אינה פוטרת את הנוסע מאחריות לחלקו בפרשה, לא נמסרה גרסת משיב 2 לפיה התנגד למנוסה וניסה למנוע אותה, בוודאי ששאלת הנהיגה אינה פוטרת את משיב 2 מאחריות לעצם קבלת הרכב הגנוב וההפרעה לשוטרים. השאלה המשפטית אם ניתן לייחס עבירה של נהיגה פוחזת למבצעים בצוותא - דינה להתברר בתיק העיקרי.

 

20.                  גם אם חלקו של משיב 2 קטן יותר, וכאמור איני קובעת כי כך הם פני הדברים, שכן משיב 2 שמר על זכות השתיקה, לא מסר כל הסבר, וגרסתו של משיב 1 רחוקה מלספק הסבר מניח את הדעת, הרי שגם חלקו של מי מהשניים שהיה הנוסע ולא הנהג, על פי הראיות הלכאוריות שבתיק, די בו כדי לספק בסיס סביר לכך שיורשע בסוף ההליך.

 

עילת מעצר

 

21.                  קיימת עילת מעצר בשל החשש ששחרורם של המשיבים יסכן את שלום הציבור ובטחונו.

 

22.                  בניגוד לטיעוני ב"כ המשיבים אין עסקינן בעבירת רכוש של קבלת רכב גנוב שניצבת לבדה.

 

5

23.                  לעבירת הרכוש חברו עבירות נוספות שמלמדות על המסוכנות, עבירות של נהיגה פוחזת והפרעה לשוטרים. הבריחה של המשיבים תוך נהיגה פוחזת ברכב מלמדת על מסוכנות, הגם שבנסיבות תיק זה הסיכון שיצרו למשתמשים בדרך לא התממש בשים לב לשעה המאוחרת ולמיעוט המשתמשים בדרך.

 

 

24.                  זאת ועוד, המסוכנות נלמדת ממכלול הנסיבות שאפפו את האירוע, קרי שהמשיבים נוסעים ברכב גנוב ומזוייף, בשעת לילה מאוחרת, עוטים כפפות על ידיהם ונמלטים בנסיעה פרועה ובהמשך בבריחה רגלית כשמתבקשים לעצור.

 

 

25.                  המשיבים כאמור שמרו על שתיקה.

 

באשר לשתיקת הנאשמים בחקירה, ראו דברי כב' הש' עמית בבש"פ 1748/11 בועז יחזקאל נ' מדינת ישראל (10.3.11):

"מהפסיקה עולה כי בהליכי מעצר יש נפקות לשתיקה. ככלל, שתיקתו של נאשם מקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, מחזקת עמדת התביעה לצורך של המעצר... פשיטא כי כך במישור הראייתי בבוא בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה... אך גם במישור עילת המעצר יש נפקות לשתיקתו של הנאשם. דהיינו, השתיקה עשויה לחזק את העילה של מסוכנות. עמד על כך כב' השופט זמיר בבש"פ 8638/96 קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 200, 206 (1996)::

עדיין, כמובן, עומדת לנאשם זכות השתיקה. אך זכות זאת, שיש בה כדי לסייע בידי הנאשם לצאת זכאי בדין, לא נועדה לסייע בידי הנאשם להשתחרר מן המעצר המניעתי לפני שהוכרע הדין. בדרך כלל, נאשם שיש נגדו ראיות לכאורה בדבר ביצוע עבירה חמורה, ... אינו יכול ליהנות משני העולמות בעת ובעונה אחת: וגם לשתוק, על-אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מן המעצר אף-על-פי שהוא נותר בחזקת מסוכן".

ראו גם דברי כב' הש' עמית בבש"פ 3352/16 דודו בוטראשוילי נ' מדינת ישראל (4.5.16):

 

"מה עשה העורר במגרש החנייה כאשר נגד עיניו התבצעה עסקת סמים? שתיקתו מותירה אותנו בערפל ומחזקת עד מאוד את מעורבותו הלכאורית בעסקת הסמים, שאם נוכחותו במקום הייתה תמימה, ואם השיחה שניהל במקום עם מי מהנאשמים 5-3 הייתה תמימה, מן הסתם היה שמח לספר על כך לחוקרי המשטרה. מובן כי זכותו של העורר לשמור על זכות השתיקה, אך לשתיקה יש בשלב זה השלכה כפולה - הן במישור הראייתי והן במישור המסוכנות (בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם' [פורסם בנבו], 10.3.2011)).

 

26.                  בתיק מידע מודיעי, בפרפרזה שמתויקת בתיק צויין: "דודו בוטרשוילי ואייל נגר שנעצרו עם רכב גנוב היו בדרך לבצע פגיעה בעקבות סכסוך בין עבריינים". כמובן שמידע זה אינו קביל ולא ישמש ראיה בתיק, ועם זאת, המידע מלמד אף הוא על המסוכנות הנשקפת מן המשיבים.

6

 

27.                  עברם של המשיבים מכביד עד מאוד.

 

למשיב 1 שבע הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סכין, עבירות פשע על פקודת הסמים, קשירת קשר לפשע, החזקת מקום להימורים, שוד בחבורה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, ועוד. משיב 1 ריצה מאסרים ממושכים (19 ח', 110 יום, 12ח' 34 יום.)

 

למשיב 2 תשע הרשעות קודמות בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לחבול בחומרי נפץ, נשיאת נשק שלא כדין, פציעה, תקיפה סתם, תקיפה בצוותא, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון, איומים, הפרת הוראה חוקית, ועוד. משיב 2 ריצה מאסרים ממושכים. (54 ח' 12 ח' , 15 ח' 5 ח', ועוד) .

 

28.                  במכלול הנסיבות בשים לב לטיב העבירות המיוחסות בנסיבות תיק זה ולעברם המכביד - המסוכנות הכוללת הנשקפת מן המשיבים היא לכל הפחות ברף הבינוני גבוה.

 

29.                  הגם שהוצגו מפקחים פוטנציאלים במהלך הדיון, לאור המסוכנות הנשקפת מן המשיבים לא שוכנעתי כי ניתן לשקול שחרורם לפיקוח המוצע כלאחר יד.

 

זאת ועוד לאור התנהלותם של המשיבים לא שוכנעתי כי ניתן ליתן בהם את האמון הדרוש, אמון שהוא תנאי בסיסי לצורך שחרורם בחלופה.

 

לא שוכנעתי כי המפקחות, אשר מטבע הדברים ישנות בשעות הלילה, תוכלנה למנוע הישנות עבירות שכן העבירות המיוחסות למשיבים בתיק שבפני התרחשו בשעות הלילה המאוחרות.

 

זאת ועוד, מדובר בבנות משפחה, בנות זוג ואמהות, אשר מטבע הדברים לא תוכלנה לשמש כעדות במקרה של הפרת התנאים.

 

לפיכך, וככל שניתן לאיין את המסוכנות בחלופה, יכול ויש מקום לעבותה באיזוק, אשר יתן התרעה מיידית במקרה של הפרה.

 

7

30.                  לנוכח האמור לעיל ובטרם תינתן החלטה סופית בבקשה, מתבקש שירות המבחן לבדוק נסיבותיהן האישיות של המשיבים, משמעות מעצרם, שירות המבחן יתן הערכה בדבר המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, בדבר היכולת לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר, בדבר אפקטיביות החלופות שהוצגו או חלופות אחרות שיוצגו בפניו וימליץ ככל שיש בידו לעשות כן על חלופות מעצר או תנאים מיוחדים לשחרורם של המשיבים בערובה והפיקוח עליהם, שירות המבחן יביע עמדתו בשאלה האם תוספת של איזוק אלקטרוני יהיה בה כדי לאיין המסוכנות.

 

31.                  הממונה על המעצר יאפשר 5 שיחות טלפון והכנסת ציוד נוסף על פי הנהלים.

 

32.                  המזכירות תפנה העתק מהפרוטוקול לשירות המבחן.

 

33.                  שירות המבחן יגיש תסקיר משלים עד ליום 4.4.19. תשומת לב שירות המבחן שפרטי המפקחים המוצעים מפורטים בפרוטקול מיום 17.3.19.

 

34.                  הנני קובעת להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר ליום 7.4.19

 

35.                  המשיבים יובאו באמצעות שב"ס - יחידת נחשון.

 

36.                  ההחלטה תימסר לצדדים היום במעמד הדיון, על ידי כב' השופט אבישי כהן

 

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשע"ט, 19 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.