1

 

 

מונחת לפני בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר המבקש להורות על ביטול מעצרו בפיקוח אלקטרוני ושחרורו לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית לילי בלבד.

 

נגד המבקש הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.

מהעובדות המתוארות עלי כתב האישום למד בית המשפט כי בתאריך 30.11.2020 נדון המבקש בבית המשפט לתעבורה בפ"ת, בין היתר, לפסילה בפועל בת 6 חדשים. רישיון הנהיגה הופקד ביום 5.1.21.

בתאריך 4.1.21 נדון המבקש בבית המשפט לתעבורה בתל אביב ( צ"ל - בת ים), בין היתר, לפסילה בפועל בת 12 חדשים. רישיון הנהיגה הופקד ביום 6.1.21.

בעוד הפסילות בתוקף נעצר המבקש נוהג ברכב ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה וזאת ביום 9.02.2021.

בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

 

הנאשם נעצר והדיון נדחה בהסכמה לצורך בחינת חלופת מעצר. בדיון שנערך בפניי ביום 14.2.21 הסכימו הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת המעצר. עוד הוסכם בין הצדדים, כי תיבחן חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

2

בתאריך 17.2.21, לאחר שהתקבלה חוות דעת והפיקוח האלקטרוני נמצא ישים, ובהסכמת הצדדים, קבעתי כי המבקש ייעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

בתאריך 3.3.21 הוגשה בקשה זו לעיון חזור במסגרתה עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפיקוח האלקטרוני וכן להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית לילי בלבד.

עוד באותו היום נדחתה הבקשה, בהחלטה בכתב וזאת ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

 

המבקש הגיש ערר על ההחלטה, עמ"ת 13629-03-21 , וביום 21.3.21 קבעה כב' הש' גרינ ג דלקמן:

 

"מבלי לקבוע מסמרות באשר לפוטנציאל הבקשה, בשים לב לכך שעוד לא יבשה הדיו על ההחלטה הקודמת, מצאתי כי נכון יהיה וזהו גם סדר הדין הראוי, כי בימ"ש קמא ינהל דיון במעמד הצדדים בבקשה"

 

לאחר דיון במעמד הצדדים, ועל אף שסברתי כי אין מקום להיעתר לבקשה, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר ולחוות דעתו באשר למסוכנות הנשקפת מהמבקש, כמו גם ביחס לאפקטיביות החלופה. התסקיר התקבל בבית המשפט ביום 21.4.21 ולפיכך נקבע דיון להיום.

 

התסקיר, אליו עוד אתייחס ארוכות בהמשך, ממליץ על הסרת הפיקוח האלקטרוני והותרת המבקש במעצר בית לילי בבית הוריו ובמעצר אדם בשעות היום.

 

ב"כ המבקש חוזר על טיעוניו ומבקש לאמץ המלצת התסקיר ובנוסף להורות על שינוי מקום מעצר הבית של המבקש.

 

המשיבה מתנגדת נחרצות לבקשה ומדגישה את מסוכנותו הגבוהה של המבקש.

 

 

דיון והכרעה

 

בבש"פ 8144/15 מדינת ישראל נ' מנחם סעדון קבע כב' השופט דנציגר:

 

3

"חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקפו ביום 16.6.2015 ונוסף כסימן ג1 לחוק המעצרים, שינה את מהותו המשפטי של השימוש באיזוק אלקטרוני ואת הכללים החלים עליו. בתוך כך נקבע כי הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד כחלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, אלא למעצר דה פקטו, שנעשה בדרך של פיקוח אלקטרוני. על שינוי זה נאמר לאחרונה על ידי בית משפט זה (השופט י' עמית) כי אין מדובר בשינוי טרמינולוגי גרידא אלא בשינוי תפיסתי של ממש [ראו: בש"פ 4658/15 פישר נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 13 (9.7.2015)]. בית משפט זה עמד על כך שחשיבותה של קביעה זו נעוצה בהגדרת מעמדו המשפטי של המפוקח כעצור עד תום ההליכים, ולא כמי ששוחרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים הכוללת גם פיקוח אלקטרוני, כפי שהיה נהוג בעבר [ראו: בש"פ 5285/15 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 11 (‏10.8.2015) (להלן: עניין פלוני)]".

 

 

דהיינו אין המדובר באדם ששוחרר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית, אלא בעצור הנמצא במעצר המתקיים בתנאים אחרים, לעניין זה יש אף השלכה לעניין פתיחת חלונות ושינויי תנאי מעצר.

 

בבש"פ 7659/17 ‏ פלוני נ' מדינת ישראל קבע כב' הש' מזוז:

 

"כאמור, מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו. אין מדובר בסטאטוס ביניים בין מעצר לשחרור בערובה אלא מדובר במעצר המתבצע בתנאים אחרים - לא מאחורי סורג ובריח אלא במקום אחר שקבע בית המשפט, ותחת פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים שנקבעו לגביו, חלף פיקוח של סוהרים וחומות הכלא. לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של "חלונות פיקוח".

 

ובהמשך:

"העורר מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני. כאמור, אין מדובר בחלופת מעצר אלא במעצר, אף אם אינו מבוצע מאחורי סורג ובריח, ו"מסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו".

 

4

 

 

 

 

ועוד נקבע שם :

 

"הנחת היסוד היא כי במקרים בהם נקבע מעצר בפיקוח אלקטרוני, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם איננה נמוכה וחלופת מעצר אינה נותנת מענה למסוכנות זו, וככלל, היה מקום לעצרו מאחורי סורג ובריח. לפיכך, איזון האינטרסים מקום בו נאשם מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני אינו זהה לזה הנערך מקום בו נאשם מצוי בחלופת מעצר".

 

 

ראשית על המבקש להסיר מעליו האיזוק האלקטרוני להוכיח כי רמת מסוכנותו פחתה.

 

בע"פ 1596/15 ‏פלוני נ' מדינת ישראל, קבע כב' השופט מינץ:

 

"ככלל, על המבקש הסרת תנאי האיזוק האלקטרוני מוטל הנטל להצביע על פיחוּת במידת המסוכנות הנשקפת ממנו עד כי מתאיין הצורך באמצעי פיקוח זה."

 

שירות המבחן, התייחס בתסקירו לשאלת המסוכנות וקבע כי: "אנו מתרשמים מקיומו של המשך סיכון להישנות עבירות תעבורה, בכללן נהיגה בפסילה"

 

המבקש לא טען או נימק כי מסוכנותו פחתה והלכה למעשה מסוכנותו נשארה גבוהה כשהייתה.

לדברי ב"כ המבקש התיק עתיד להסתיים בענישה שכוללת מאסר בע"ש או לחילופין הארכת מאסר על תנאי, טיעון ללא בסיס משפטי. הדיון קבוע ליום 15.6.21 למתן גזר דין ולאחריו בהחלט יתכן כי המבקש ימצא עצמו מאחורי סורג ובריח, ולתקופה לא מבוטלת.

 

5

שאלת העונש אשר ייגזר על המבקש, בסופו של יום, אינה שיקול המצדיק ביטול מעצר באזוק אלקטרוני שעה שעיון בטיעוני התביעה לעונש מלמד כי עתירת התביעה היא למאסר בפועל למשך 18 חדשים, זאת בניגוד לנטען בטיעוני ב"כ המבקש. עסקינן במבקש אשר הורשע בפעם השלישית בנהיגה בזמן פסילה. למבקש עבר תעבורתי הכולל 145 הרשעות. מדובר בעבריין רצידיביסט , "פצצה מתקתקת" על הכביש הנוהג כל אימת שחשקה נפשו.

 

שירות המבחן, קבע כי לנאשם תיק מב"ד נוסף מיום 3.1.21 בגינו טרם הוגש כתב אישום. שירות המבחן לא היה ער לעובדה כי מדובר בכתב אישום, המכיל שני אשומים בגין עבירות דומות מיום 24.12.21 ומיום 3.1.21. המבקש הורשע בגין 2 עבירות של נהיגה בזמן פסילה וכן הורשע בגין נהיגת רכב כאשר לוחית הרישוי מזויפת.

 

בערעור המדינה על קולת העונש אשר נגזר על המבקש, בעפ"ת 6193-02-21, קבע כב' הש' רענן בן יוסף כי "אומר שצריך לשלוח אותו לבית הסוהר, מקומו שם". יחד עם זאת טרם ניתן פסק דין בערעור שכן בית המשפט המחוזי ממתין לפסק הדין בתיק דנן.

 

באשר לתסקיר, שירות המבחן מציין כי מדובר במבקש מסוכן, רצדיביסט אשר מחזיק בעמדות מקלות ביחס לחוקי התעבורה ואינו נרתע מהליכים שננקטו נגדו בעבר.

 

שירות המבחן אף ציין כי למבקש נרשמה הפרה מהותית בתקופת הפיקוח האלקטרוני אולם לא הוצגו לבית המשפט אסמכתאות בעניין זה ולפיכך לא אזקוף נסיבה זו לחובתו.

 

שירות המבחן היה נכון לבחון מסגרת תעסוקתית למבקש אולם המבקש לא הציג מסגרת כלל וכלל.

 

מכל האמור, סבורני כי אין מתאם בין האמור בתסקיר לבין המסוכנות הנשקפת מהמבקש. שירות המבחן התעלם מהרשעותיו הנוספות של המבקש ולא קבע כי פחתה מסוכנותו. ההיפך הוא הנכון, מסוכנותו נותרה גבוהה כשהייתה.

 

שעה שלא ניתן לתת אמון במבקש, שלא יפר החלטות בית המשפט, ושעה שקיים סיכון גבוה כי ישוב וינהג ברכב, זאת לאור צבר הרשעותיו, בתקופה קצרה ובהם כאמור 3 אירועים שונים של נהיגה בזמן פסילה בתאריכים 24.12.20, 3.1.21 ו-9.2.21 הרי שאין כל מקום להיעתר להמלצת שירות המבחן ולבטל המעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

סוף דבר

 

לדידי, מסוכנותו של המבקש זועקת לשמיים לאור נסיבות המקרה וגיליון הרשעותיו. התסקיר שהוגש מדגיש כי לא חלה כל הפחתה במסוכנות המבקש, אשר נותרה גבוהה כשהייתה.

 

6

אדם אשר בוחר לשוב ולנהוג ביודעו כי הוא פסול לנהיגה, כאשר חרב בדמות מאסר על תנאי מונחת על צווארו, וזאת בטרם יבשה הדיו על פסק הדין מעיד על עצמו כמי שאין מורא החוק עליו. שעה שלא ניתן לתת אמון בסיסי במבקש אין כל מקום לשינוי בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני, יהיו טובים המפקחים ככל שיהיו.

 

לאחר כל האמור - הבקשה נדחית.

 

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן.

 

המזכירות תעביר ההחלטה לידיעת הצדדים.

 

תיק החקירה הוחזר לידי התביעה.

 

זכות ערר כחוק.

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.