|
החלטה (בעניין משיבה 2)
לפניי בקשה להארכת תנאים
מגבילים החלים על משיבה 2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
במסגרת הדיון נחלקו הצדדים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה וכפועל
יוצא גם בעניין המשך התנאים המגבילים.
תמצית האישומים המיוחסים
למשיבה 2
נגד המשיבה 2 הוגש כתב
אישום ביום 16.4.19, בגדרו הואשמה בצוותא עם שתי נאשמות אחרות במסכת עבירות
קשירת קשר, גניבה והונאה בכרטיסי חיוב בצוותא, לפי סעיפים 384
ו- 499(א)(2)
יחד עם 29(א) לחוק
העונשין, התשל"ז- 1977, ולפי סעיף 17
לחוק כרטיסי
חיוב, התשמ"ו-1986.
בחלק הכללי של כתב האישום
נטען כי משיבה 2 קשרה קשר יחד עם נאשמות 1 ו- 3, בשיטתיות ובעורמה במטרה לגנוב ארנקים,
מכשירים סלולריים ורכוש נוסף. במסגרת הקשר ניצלו המשיבה 2 ושותפותיה הנאשמות 1
ו- 3 את תמימותם של נפגעי עבירה, רובם קשישים (להלן: "המתלוננים").
המשיבה והנאשמות 1 ו- 3 פנו אל המתלוננים באמתלה כלשהי, הסיחו את דעתם, חסמו את
דרכם, גנבו את רכושם ונמלטו. המשיבה 2 והנאשמות 1 ו- 3 השתמשו בכרטיסי החיוב
שגנבו ומשכו באמצעותם כספים במזומן בסכומים גבוהים שהסתכמו בעשרות רבות של אלפי
₪.
למשיבה 2 יוחסו תשעה
אישומים והם: 1, 2, 7, 8, 9, 10, 11, 12, ו- 14.
על-פי עובדות כתב האישום
ביצעה משיבה 2 את המיוחס לה בצוותא עם מי מהנאשמות 1 ו- 3 או עם שתיהן, במרביתם
במהלך החודשים דצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019.
ביום 16.4.19 עם הגשת כתב
האישום והבקשה להארכת התנאים המגבילים עד תום ההליכים הורתי על החלת התנאים
המגבילים שנקבעו במסגרת שחרור המשיבה 2 בהליך מעצר הימים, ובהם מעצר בית מלא
בפיקוח אנושי, תוך שניתנו לה שעתיים להתאווררות יומיות בבוקר ובשעות אחר
הצהריים.
טענות הצדדים
לא הייתה מחלוקת בין הצדדים
בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת הגניבות ועבירות ההונאה בכרטיסי חיוב כמפורט
בכתב האישום, והמחלוקת היחידה נסובה על שאלת זיהויה של משיבה 2 כמבצעת העבירות
המיוחסות לה.
ב"כ המבקשת, המתמחה מר
שלומי אלעד, הפנה לחומר הראיות ממנו עולה כי משיבה 2 והנאשמות 1 ו- 3 זוהו
בסרטוני אבטחה על-ידי שוטרים המכירים אותן מעבודתם, ולפיכך עתר להארכת התנאים
המגבילים החלים על משיבה 2 עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
ב"כ המשיבה 2,
עו"ד פאדי חמדאן, טען להעדר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבה 2.
נטען כי חומר הראיות הקושר
לכאורה את משיבה 2 לביצוע העבירות נסמך על זיהויה בסרטוני אבטחה על-ידי שוטרים
אשר טעו בזיהוי. לטענת ההגנה מחומר הראיות עולה כי אישה אחרת שנחקרה כחשודה
(להלן: "החשודה האחרת") בביצוע חלק מהעבירות שוחררה ללא תנאים ומבלי
שהוגש נגדה כתב אישום, דומה למשיבה 2 בתווי פניה ובמבנה גופה. לתמיכה בטענתו
הגיש ב"כ משיבה 2 לעיון בית המשפט, במהלך הדיון, סרטון ממצלמות האבטחה מתוך
תיק החקירה בה זוהתה החשודה האחרת, וממנו ניתן להבחין בקווי הדמיון בינה לבין
משיבה 2. אשר על כן טען ב"כ משיבה 2 כי השוטרים שזיהו אותה בסרטוני האבטחה
נתפסו לכלל טעות ויש להורות על ביטול התנאים המגבילים.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות
הצדדים, עיינתי בחומר החקירה ובכלל זה צפיתי בעשרות סרטונים במהלך הדיון
ובלשכתי, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיבה 2
במיוחס לה בכתב האישום.
כאן המקום להקדים ולציין כי
הנאשמות 1 ו- 3, אשר חומר הראיות בעניינם מתבסס על תשתית ראייתית דומה, הסכימו
לקיומן של ראיות לכאורה ונקבע כי ישהו בחלופת מעצר בהתאם להחלטה מיום 16.4.19.
מושכלות ראשונים הן כי
בבחינת קיומן של "ראיות לכאורה" נבחן חומר הראיות "הגולמי"
בשאלה האם קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם - מבלי להידרש לשאלות
מהימנות עדים ומשקל הראיות, אלא אם עסקינן בפירכות מהותיות וגלויות לעין
(בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996));
בש"פ 6293/18 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל (3.10.18)).
אשר לבחינת זיהוי נאשמים
נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי סוגית הזיהוי נבחנת במבחן כפול של אמינות המזהה
ומהימנות הזיהוי. ממילא מובן כי הדבר מצריך בחינה מעמיקה של חומר הראיות
והתרשמות מהעדים ומיכולתם לזהות - התרשמות שמקומה במסגרת ההליך העיקרי
(בש"פ 4253/13 סוסן ואח' נ' מדינת ישראל (27.6.13); בש"פ
9087/17 ג'אבר נ' מדינת ישראל (7.12.17)).
מן הכלל אל הפרט
התשתית הראייתית נגד משיבה
2 מבוססת כאמור על זיהויה על-ידי שוטרים שלהם היא מוכרת מעבודתם. השוטרים זיהו
את המשיבה ונאשמות 1 ו- 3 על סמך צפייה בסרטוני האבטחה בין היתר באמצעות הקפאה
תמונה ו/או הגדלתה.
צפיתי בסרטונים ועיינתי
בדוחות השוטרים כדלקמן:
אישום 1 - תועד בשני סרטוני
אבטחה רלוונטיים לצורך הזיהוי של כספומט בנק לאומי. משיבה 2 זוהתה ע"י
השוטר רס"ב שי כהן (מזכר מיום 8.4.19) וכן זוהתה עמה נאשמת 3. עיון
בסרטונים בהחלט מצביע על זיהויה האפשרי של משיבה 2 כפי שכך התרשמתי מחזותה במהלך
הדיון.
אישום 2 - תועד במספר
סרטונים.
סרטון שפורסם בפייסבוק בו
תועדה גניבת תיקה של הקשישה ברחוב ביום 28.1.19 בשעה 14:30. בהמשך, בשעה 14:38
תיעדו סרטוני אבטחה חיצוני ופנימי משיכת כספים באמצעות כרטיס החיוב של המתלוננת
מכספומט, משך מספר דקות.
משיבה 2 יחד עם נאשמת 3 -
זוהו ע"י רס"ב שי כהן בסרטון הפייסבוק המתעד את הגניבה, בו צפיתי והוא
סרטון שבחלקו ניתן לראות בבירור את פניהן של החשודות באירוע (מזכר מיום
10.4.19)). המשיבה 2 זוהתה בסרטון זה גם על-ידי השוטר חנן אלון, המשרת כבלש
בתחנת רמלה.
בהמשך זוהתה משיבה 2
ע"י רס"ב שי כהן (מזכר מיום 9.4.19), לרבות באמצעות הקפאת תמונות -
בעת משיכת הכסף בכספומט, ועמה זוהתה נאשמת 3.
העובדה כי משיבה 2 זוהתה
בשני סרטונים שונים, בשתי זירות עבירה שבוצעו בתכיפות זו לזו, כאשר בראשונה
זוהתה על-ידי שני שוטרים, ובהמשך זוהתה עם נאשמת 3 שזוהתה גם היא בסרטון הגניבה
מבססת ראיות לכאורה טובות להוכחת אישום זה.
אישום 7 - אירוע גניבת התיק
תועד בסרטוני אבטחה, בבהירות גבוהה.
משיבה 2 זוהתה, ע"י
רס"ב שי כהן (מזכר מיום 10.4.19), בין היתר לאחר הקפאת תמונה.
יחד עמה זוהו נאשמת 1
ע"י השוטר ניסים ברמי (מזכר מיום 16.1.19) ונאשמת 3 ע"י השוטרת אילונה
קמינסקי (מזכר מיום 13.1.19).
צפייה בסרטון האבטחה 98635
בשעה 17:19:25 עד 17:19:28 מלמד על זיהוי אפשרי בהחלט של משיבה 2, כפי שהתרשמתי
אף אני מחזותה במהלך הדיון.
אישום 8 - אירוע גניבה של
טלפון נייד מתיק של מתלוננת בעת שעמדה בסמוך לעמדת התשלום. האירוע מתועד בסרטון
אבטחה, ומיד אחריו ביציאה מהקניון, בסרטונים שהבהירות שלהם גבוהה. משיבה 2 זוהתה
בסרטון, בין היתר באמצעות הקפאת תמונות - ע"י רס"ב שי כהן (מזכר מיום
9.4.19). נאשמת 1 זוהתה בסרטון כמבצעת בצוותא, ע"י השוטר חנן אלון (מזכר מיום
3.4.19).
צפייה בסרטוני האבטחה בהחלט
מצביע על זיהוי אפשרי בהחלט של משיבה 2, כפי שהתרשמתי אף אני מחזותה במהלך
הדיון.
אישום 9 - אירוע המתועד
במספר סרטונים, בקניון ובחנות ובהמשך בעת משיכת הכסף בכספומט. בעלייתן במדרגות
הנעות בקניון זוהתה משיבה 2 ע"י רס"מ אלכסיי פינסקר (מזכר מיום
3.1.19) נאשמת 1 זוהתה יחד עמה ע"י השוטרת אילונה קמינסקי (מזכר מיום
14.4.19). לסרטון בהירות גבוהה, ובהחלט ניתן להתרשם מזיהוי אפשרי של משיבה 2
בסרטון.
דקות ספורות אחר כך ביצעו
משיבה 2 ונאשמות 1 ו- 2 משיכות מזומן מכספומט בסכום כולל של 21,000 ₪. משיבה 2
זוהתה בסרטון הפנימי של מצלמת הכספומט ע"י רס"ב שי כהן (מזכר מיום
10.4.19). מדובר בסרטון בבהירות גבוהה ובצילום קרוב אשר מאפשר בהחלט את זיהויה
של משיבה 2, כפי שגם אני התרשמתי מחזותה במהלך הדיון.
אישום 10 - מתועד באמצעות
מספר סרטונים מתוך סופרמרקט בו נגנב התיק וכן ממצלמות הכספומט באמצעותו נמשכו
הכספים. משיבה 2 זוהתה יחד עם נאשמת 3 מושכת כסף מהכספומט, באמצעות סרטון פנימי
של הכספומט ע"י רס"ב שי כהן (מזכר מיום 9.4.19).
נאשמות 1 ו- 3 זוהו בכניסה
אל הסופרמרקט ע"י השוטר חנן אלון (מזכר מיום 7.4.19).
אישום 11 - אירוע גניבה
בחנות פוקס אשר תועד במספר מצלמות אבטחה. משיבה 2 זוהתה ע"י רס"ב שי
כהן (מזכר מיום 15.4.19) וכן ע"י רס"ר גלודי ברוד (מזכר מיום 14.3.19)
וע"י רס"מ אירנה אור (מזכר מיום 31.12.18).
אישום 12 - אירוע גניבת תיק
בחנות תועד במספר סרטונים רובם בבהירות גבוהה. משיבה 2 זוהתה ע"י השוטר
אלכסיי פינסקר (מזכר מיום 7.12.18). נאשמת 1 זוהתה עם משיבה 2 על-ידי השוטר חנן
אלון (מזכר מיום 9.12.18). סמוך אחר כך בעת משיכת המזומנים בכספומט, בסרטון
מצלמה פנימית של הכספומט - זוהתה משיבה 2 ע"י רס"ב שי כהן (מזכר מיום
15.4.19).
אישום 14 - אירוע גניבה
מחנות בקניון אשר תועד במספר סרטונים, חלקם בבהירות גבוהה, לפרק זמן ארוך כאשר
משיבה 2 זוהתה במספר זוויות (סרטון 21-18-09-11 וסרטון 21-18-13-46).
משיבה 2 זוהתה ע"י
רס"ב שי כהן מבצעת את העבירה יחד עם נאשמת 1 (מזכר מיום 15.4.19). נאשמת 1
זוהתה בנוסף ע"י שני שוטרים נוספים (רס"ב אילונה קמינסקי ורס"ב
חנן אלון).
צפייה בסרטונים מלמדת כי
זיהוי משיב 2 אפשרי בהחלט, כפי שהתרשמתי אף אני מחזותה במהלך הדיון.
סיכום שאלת הראיות לכאורה
לאחר שצפיתי בעשרות רבות של
סרטונים, ועיינתי בחומר החקירה אני סבורה כי ישנן ראיות לכאורה המקימות סיכוי
סביר להרשעת משיבה 2 במיוחס לה. כאמור, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי בחינת
אמינות המזהה ומהימנות הזיהוי מקומה בתיק העיקרי. משכך, די בזיהויה של משיבה 2
ע"י שוטרים בסרטוני אבטחה המתעדים את ביצוע העבירות, שאינו מוכחש, כדי
להקים ראיות לכאורה נגדה. יתרה מכך, צפייה בסרטונים, שחלקם תיעדו את פני החשודות
בבהירות גבוהה מאוד, מחזקת את ההתרשמות אשר לזיהויה האפשרי של משיבה 2, כפי
שהתרשמתי מחזותה במהלך הדיון. טענת ההגנה כי חלה טעות בזיהוי המשיבה 2 עם חשודה
אחרת שנחקרה בתיק, צריכה להתברר בתיק העיקרי לאחר חקירת העדים המזהים והצגת
ראיות בדבר הדמיון החיצוני בין השתיים. מטבע הדברים ראיות כאלו לא הוצגו די
הצורך על-ידי ההגנה בשלב זה של הדיון, והגם בחומר החקירה קיים תיעוד של זהותה של
החשודה האחרת, וניתן להבחין בדמיון בין השתיים אין בכך כדי לשלול את קיומן של
ראיות לכאורה נגד משיבה 2.
זאת ועוד, למשיבה 2 מיוחסים
אישומים בצוותא עם נאשמות 1 ו- 3. הנאשמות האחרונות הסכימו לקיומן של ראיות
לכאורה נגדן, בעוד שהתשתית הראייתית בעניינן מבוססת על מסד ראייתי זהה. למעלה
מזאת, זיהוי משיבה 2 יחד עם נאשמות 1 ו- 3, בהרכב כזה או אחר בביצוע האישומים
המיוחסים , וזיהויה בתשעה אישומים בפני עצמם, יש בהם לחזק את הראיות נגדה בביצוע
העבירות המיוחסות לה מפאת השיטתיות בביצוע העבירות והחזרתיות במספר אישומים
שונים.
לאור כל האמור לעיל מצאתי
קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבה 2 במכלול העבירות בכתב האישום.
סוגית התנאים המגבילים
ב"כ משיבה 2 טען כי אף
אם קיימות ראיות לכאורה יש להורות על ביטול התנאים המגבילים את חירותה של משיבה
2 בהיותה נעדרת עבר פלילי, אם לשישה ילדים בני 4 ועד 13 שנים.
ביצוע העבירות המיוחסות
למשיבה 2 בשיטתיות ובצוותא עם נאשמות 1 ו- 3, במשך כחודשיים, באירועים תכופים זה
לזה, כשמרבית נפגעי העבירה היו קשישים, ונוכח הסכום המצטבר הגבוה של הגניבה
וניטלת הכספים במרמה - מצביעים על קיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ב)
לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996.
עם זאת, צודק ב"כ
משיבה 2 כי התנאים המגבילים את חירותו של נאשם להלום את עוצמת הסיכון ממנו
(בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.9.11)). העדר עברה הפלילי של
המשיבה 2 והיותה אם לשישה קטינים צעירים הם שיקולים רלוונטי ובעלי משקל לקביעת
התנאים המגבילים החלים עליה. לכך מצטרף חלוף הזמן מאז שוחררה לראשונה משיבה 2 -
כבר בהליכי מעצר הימים ולא נטען כי הפרה תנאי מהתנאים החלים עליה.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי
יש מקום להקל בתנאים המגבילים החלים על משיבה 2 ומורה כי התנאים המגבילים שנקבעו
ביום 16.4.19 יחולו על המשיבה 2 עד תום ההליכים, ואולם היא תוכל לצאת ממקום
"מעצר הבית" מדי יום בין השעות 07:00 ועד 16:30, בליווי ופיקוח מי
מהמפקחים עליה.
יתר התנאים יוותרו בעיינם.
חומר החקירה הוחזר לנציג
המבקשת במהלך הדיון.
|
