1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו, על רקע כתב אישום המייחס לו 3 עבירות של הסגת גבול פלילית ו-3 עבירות גניבה בשלוש אישומים נפרדים.

1.         על פי העובדות באישום הראשון, בתאריך 24.10.2016 בסמוך לשעה 14:15 הסיג המשיב גבול ונכנס למחלקה כירורגית א' בבית חולים סורוקה בכוונה לגנוב מהמאושפזים במקום. במעמד המתואר לעיל, גנב מארנקה של איסלאם אבו ענזה 320 ₪ בכך שלקח מתיקה 3 שטרות של 100 ₪ ושטר אחד של 20 ₪ ואז יצא מהמחלקה. בהמשך, סמוך לשעה 16:40 באותה מחלקה ניסה המשיב לגנוב מארנקה של ליאת ברבי בכך שפתח את תיקה והחל לחטט בו אך היא הפתיעה אותו והמשיב ברח מהמקום.

2

על פי העובדות באישום השני, בתאריך 8.10.2016 סמוך לשעה 10:00 הסיג המשיב גבול ונכנס לאזור חדר הכושר במלון לאונרדו בבאר שבע, בכוונה לבצע גניבה וגנב מהמלתחות שני מכשירי טלפון נייד השייכים לחסן אטרש.

על פי העובדות באישום השלישי, בתאריך 9.10.2016 סמוך לשעה 10:30 הסיג המשיב גבול ושוב נכנס לאזור חדר הכושר של מלון לאונרדו בבאר שבע בכוונה לבצע גניבה, וגנב מכשיר טלפון נייד השייך למיכאל דהן.

2.         בדיון שהתקיים ביום 3.11.2016 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב בעובדות האישום השני. אשר לאישום הראשון, טען לכרסום בראיות הנובע מסתירות מהותיות בהודעותיה של המתלוננת גב' ליאת ברבי בתיאורה את מעשי המשיב. אשר לאישום השלישי טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה.

3.         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיון בחומר החקירה, מצאתי קיומן של לריאות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב באישום הראשון, ביחס לאישום השלישי אני מסכימה עם הסנגור כי הראיה בדמות סרטון המציג את המשיב נכנס לחדר הכושר, אינה מספקת, גם לשלב הלכאורי והסיכוי להרשעת המשיב בעבירה זו הוא כמעט אפסי.

אשר לאישום הראשון - זה כולל שני אירועים, הראשון גניבה והשני ניסיון גניבה. התשתית הראייתית עליה מבססת המבקשת את העובדות באישום הראשון הוא בהודעותיה של גב' ליאת ברבי, היא המתלוננת באירוע השני, אשר מספרת בהודעתה מיום 24.10.2016 כי היא מאושפזת במחלקה כירורגית א' בבית החולים, וכי יום קודם לאירוע (23.10.2016) הבחינה בסביבות השעה 16:30 בבחור שהתכופף עמוק לארון שלה שהוא במרחק כמטר ממנה, שאלה אותו למעשיו וזה ענה לה "כלום" והיא אמרה לו "מה כלום אתה גונב" והוא בתגובה ברח.

בהמשך הוסיפה כי ביום 24.10.2016 שוב הופיע בחדר אותו בחור, לבוש אותם בגדים (למעט המכנסיים) במחלקה בה היא מאושפזת, בערך באותה בשעה, היא מיד זיהתה אותו ושאלה "אתה שוב פעם כאן" והוא בתגובה ברח והיא צעקה "גנב, גנב".

3

מהודעתה עולה כי מדובר באותו אדם שהופיע בחדרה במחלקה, היא זיהתה אותו בוודאות. לשאלה האם גנב דבר מה השיבה בשלילה ולשאלה נוספת השיבה כי התיק שלה לא היה סגור אלא פתוח והוסיפה "אבל ממש הבחנתי בו שהוא מחטט בתוך התיק ואז צעקתי מה אתה עושה והוא השיב כלום" ולצעקותיה "גנב" "גנב" הוא ברח מהמקום. כאן המקום לציין קיומה של טעות בעובדות כתב האישום ביחס למועד בו חיטט המשיב בתיקה, שכן מתיאורה של המתלוננת עולה כי המשיב חיטט בתיק שלה בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה. בנוסף, מתארת המתלוננת את בגדיו של המשיב ומציינת כי ביום 23.10.2016 לבש מכנס ארוך וביום 24.10.2016 לבש מכנס קצר.

בהודעתה השנייה מיום 25.10.2016 הוסיפה לפרט ומסרה כי היא מאושפזת מיום 17.10.2016, הייתה לאחר ניתוח וכי היא הרגישה כי "הוא התחיל לחפור לי בתוך התיק...", חזרה על התיאור אותו מסרה בהודעתה הראשונה, שאלה אותו מה הוא עושה וצעקה "גנב, גנב", קראה לביטחון ומסרה להם תיאור של אדם כבן 44, שיער שיבה עם זקן שיבה, הרכיב משקפיים והיה במרחק קצר ממנה, לבש מכנס ארוך באירוע הראשון ובאירוע השני לבש מכנס קצר.

ב"כ המשיב לא ממש פירט בסתירות שבהודעותיה של ה מתלוננת אלא טען באופן כללי, ובכל מקרה, אלא נבחנו על ידי ולא מצאתי סתירות מהותיות בהודעותיה למעט הנתון לפיו המשיב הגיע לחדרה בשעה 16:30 כמו בפעם הקודמת, נתון שאינו מדויק שכן שעת חקירתה מעלה כי היא נחקרה כשעה קודם לכן, ועם זאת אין בכך לטעמי לכרסם מגרסתה.

החוט המקשר בין האירוע הראשון לשני נמצא בהודעתו של המאבטח, מיכאל איפתוב מיום 24.10.2016, אשר מסר כי לאחר שקיבל מהמתלוננת תיאור של המשיב האחרון נתפס בלובי המעליות של המחלקה, ובמהלך תחקורו הוא נדרש לרוקן את הכיסים והמשיב הוציא 3 שטרות של 100 ₪ ושטר אחד של 20 ₪.

האירוע השני מתרחש באותו יום - 24.10.2016 בשעה מוקדמת יותר. המתלוננת, היא גב' איסלם אבו ענזה, אשר בנה התינוק מאושפז במחלקת ילדים ולא במחלקה בה שהתה המתלוננת ליאת ברבי (כירורגית א) כמתואר בכתב האישום. מתלוננת זו שהתה לצד בנה ומסרה בהודעתה כי לאחר שהניקה את תינוקה סמוך לשעה 14:15, היא נרדמה, משהתעוררה, מאושפזת לידה מסרה לה כי בעלה, של המתלוננת, בא לבקר, אולם לה היה ברור שזה לא בעלה משום שזה היה צריך להגיע מאוחר יותר. בהמשך התברר לה כי התיק שלה לא נמצא במקום בו הניחה אותו ולאחר שבדקה התברר לה כי מארנקה נגנבו הכספים שהיו בו ובסכום של 320 ₪, מהם שלושה שטרות על סך 100 ₪ כל אחד ושטר אחד של 20 ₪.

המתלוננת לא ראתה מי הגנב, והראיה המרכזית הקושרת את המשיב לגניבה מתיקה של המתלוננת באירוע השני הוא סכום הכסף שנתפס בכיסיו, במועד שנתפס ובמקום בו נתפס - בית החולים.

4

המדובר בראיות נסיבתיות נפרדות שחיבורן לטעמי יוצר תמונה הגיונית, וגם אם אין מדובר בעצמה גבוהה של הראיות ביחס לאירוע השני, השילוב בין מציאת הסכום האמור בשטרות הספציפיים, עם הסבריו סותרים של המשיב ביחס לביקוריו התכופים בבית החולים ובמחלקות המדוברות, במועדים ובשעות, לצד העובדה כי האירוע הראשון למעשה קדם בשעה לערך להתרחשות האירוע השני ומסתדר מבחינת הזמנים מספק לשלב הזה של ההליך ונראה כי לאחר עיבודן של אלה הסיכוי להרשעת המשיב קיים.

אשר לאישום השלישי, באין חולק כי הראיה היחידה הקושרת את המשיב לגניבת המכשיר הנייד של מיכאל דהן היא בסרטון המתעד כניסתו במועד הרלוונטי לחדר הכושר, ממנו נגנב המכשיר, הסיכוי להרשעתו בביצוע עבירה זו הוא קלוש עד אפסי, גם אם מביאים בחשבון הודאתו של המשיב בגניבת שני מכשירי טלפונים ניידים מאותו חדר כושר קודם לכן.

ניתנה והודעה היום ח' חשוון תשע"ז, 09/11/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לא יכול להיות חולק כי שילוב שבין מעשי המשיב הכוללים לכאורה מעשי גניבה ממאושפזים בבית החולים ומחדר כושר כשפעם מדובר בכספים ופעם מדובר במכשירים ניידים לבין עברו הפלילי מקימה עילת מעצר. בנוסף לכך, מדובר במי שהוא ככל הנראה מכור לסמים ולטעמי שילובו של המשיב בטיפול כזה או אחר לא יכול לבוא ב"אופן פרטי", יש מקום ונכון להידרש לתסקיר שירות המבחן, אשר מתבקש בין היתר לבחון התאמתו של המשיב לקהילה טיפולית.

קובעת דיון נוסף ליום 5.12.2016 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לשירות המבחן אשר יערוך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד מועד הדיון הנדחה.

המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

5

ניתנה והודעה היום ח' חשוון תשע"ז, 09/11/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

משפטו של המשיב החל. משבוצעה הקראה מורה על ביטול דיון ההקראה בתיק העיקרי שנקבע ליום 10.11.2016, ועל ביטול זימון המשיב באמצעות שב"ס לאותו מועד.