1

 

 

1.     בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"ו - 1996.

 

2.     כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים וגניבה בניגוד לסעיפים406 (ב)+384 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

 

3.     הבקשה למעצר הוגשה ביום 16.12.18. הדיון נדחה מעת לעת לבקשת ההגנה על מנת לאפשר לב"כ המשיב לקבל לידיו את כל חומר החקירה ולהיערך לדיון.

 

4.     ביום 2.1.19 התקיים דיון ראשון לגופו של עניין. הדיון התמקד בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. ב"כ המשיב ציין שהתשתית הראייתית הלכאורית היא לכל היותר ברף הבינוני.

 

2

5.     לדברי ב"כ המשיב, זיהוי המשיב נעשה בעיקר על סמך סרטון בו ראשו מכוסה והוא זוהה על סמך דמיון בבגדים שלבש, זיהוי שלדבריו אינו זיהוי וודאי. עוד ציין ב"כ המשיב כי המשיב נקשר לפרשה משום שבסמוך לאחר ההתפרצות, עת הגיע ל"פיצוציה" הוציא את הארנק הגנוב מכיסו והציגו למוכר במקום, אך לדבריו יכול והארנק הגיע אליו שלא על דרך ביצוע עבירה. ב"כ המשיב הצביע על קשיים ראייתיים שעולים מתיק החקירה, כמו למשל שבמסדר זיהוי שנערך, זיהה המתלונן אדם אחר ולא את המשיב, ואותו האחר נחקר בשטחיות. כך למשל שחברו של המתלונן מסר שתי גרסאות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו בדבר האופן בו המשיב סייע לו במציאת הטלפון.

 

ב"כ המשיב סבור שעוצמת הראיות היא לא גבוהה, לדבריו מייחסים למשיב גניבת הטלפון של המתלונן, אלא שלדבריו הטלפון כלל לא נגנב אלא נמצא בסמוך לבית המתלונן.

 

עוד ציין שמייחסים לו גניבה של חפצים כגון מחשב נייד, בידורית,  מיקרופונים, רכוש אשר כלל לא נתפס וכאמור המשיב בסמוך לאחר מועד ההתפרצות למגורים הגיע לפיצוציה והרכוש האמור לא היה בחזקתו.

 

6.     ב"כ המבקשת טענה שאין כרסום בראיות לכאורה, ציינה כי דקות בודדות אחרי ההתפרצות המשיב זוהה בפיצוצייה עם אותם בגדים אותם לבש בעת ההתפרצות, כשבחזקתו הארנק של המתלונן והטלפון הנייד שלו.

 

לדבריה, הוא זוהה בצילומי וידאו של מצלמת אבטחה. הפנתה לכך שקיימת חזקה תכופה, בשים לב שהמשיב זוהה בפיצוציה כשבחזקתו הארנק הגנוב 5 דקות לאחר ההתפרצות.

ב"כ המבקשת מאשרת כי חברו של המתלונן מסר שתי גרסאות סותרות ביחס לאופן מציאת הטלפון הנייד שלו, אך לדבריה שאלת מהימנותו של אותו חבר אינה רלבנטית, ואין בה כדי להשליך על עוצמת הראיות הלכאוריות בתיק זה.

 

7.     לאור המחלוקת בין הצדדים באשר לאיכות הראיות ועוצמתן, לקחתי את תיק החקירה לעיוני.

 

8.     אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעבר לכל ספק סביר.

 

בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (ראו בש"פ 8587/95 זאדה נ. מ"י).

 

3

9.     לאחר שעיינתי בתיק החקירה אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה המספיקות לשלב זה של הדיון.

הראיות בתיק מתבססות על סרטונים בהם מצולם המשיב, על עדויות, על דוחות פעולה של שוטרים, על חקירותיו של המשיב, וכמפורט להלן:

 

10.            הסרטונים:

בצפייה בסרטונים ניתן להתרשם ש"האיש הקירח" שהחזיק בכיסו את ארנקו הגנוב של המתלונן, קנה מים, ניגב את פניו וקנה מטריה ירוקה, הוא אותו האיש אשר כ-50 דקות קודם לכן נכנס לפיצוציה כשראשו עטוף במטפחת לבנה. אמנם כשהמטפחת לראשו לא ניתן להבחין בפניו, בשערו, במבנה ראשו, אך ניתן להבחין בזהות מבנה הגוף, בזהות באופן היציבה, באופן העמידה, בתזוזות הרגליים, ובעיקר ניתן להבחין בזהות המוחלטת של פרטי הלבוש: אותו מעיל כהה, אותו תפר בכובע המעיל, אותה פנימית של כובע המעיל, אותו חם צוואר בצבע שחור, אותו גינס כחול משופשף, אותם שפשופים על גבי הג'ינס באותו מיקום, אותן נעליים. (ראו סרטון ממצלמה 3 בערך בין השעות 3:47-3:58 (ללא המטפחת) ובהמשך הסרטון בשעה 4:12 דקות (עם מטפחת על הראש) וסרטון נוסף ממצלמה 3 בערך בשעה 5:06 ואילך (ללא המטפחת).

 

11.            עדויות המתלונן:

א.                   בתיק החקירה הודעתו של המתלונן, אנדריי אלטוכוב, מיום 8.12.18. לדבריו ישן בביתו ובשעה 4:40 התעורר לאחר ששמע רעש של דברים זזים, יצא מחדר השינה וראה בסלון אדם עם מטפחת בצבע לבן על הראש, הוא ראה את פניו, הוא היה עם זיפים כמו של זקן צרפתי, אשכנזי. לדבריו כשהפורץ הבחין בו הוא זרק עליו את תעודת הזהות של חברו ולדימיר שישן אצלו באותו לילה, תעודת זהות אותה החזיק הפורץ ביד ומיד לאחר מכן החל לברוח מהמקום. המתלונן בדק את הבית, הבחין שנגנב לו מחשב נייד, בידורית, שני מיקרופונים, ארנק ובתוכו ויזה, וכסף מזומן, מכשיר טלפון מסוג LG. המתלונן ציין כי הוא לא ראה את הפורץ יוצא עם הציוד והוא מעריך שהוציא אותו עוד לפני שהוא התעורר. לדבריו אין סימני התפרצות ויכול והדלת לא היתה נעולה. הוצג בפני המתלונן הארנק אשר נתפס על המשיב והוא זיהה אותו כארנק שלו. לדבריו, כשהגיעו שוטרים התלווה אליהם לחפש את הפלאפון שלו, הפלאפון נמצא זרוק כמה מטרים אחרי הבית במעבר בין הבניינים.

 

4

בדוח פעולה של השוטר סוטניקוב אנדריי, מציין השוטר כי הגיע לבית המתלונן מיד לאחר ההתפרצות, המתלונן מסר לו שראה גבר בתוך הבית לוקח מחשב נייד, רמקול גדול, ארנק וטלפון ובורח מהמקום. במהלך סריקות אותר הטלפון של המתלונן על הדשא סמוך לביתו.

 

ב.                   בתיק החקירה הודעה נוספת של המתלונן אלטוכוב מיום 11.12.18. לדבריו, הוא יוכל לזהות את הפורץ, הוא ראה אותו בארוע הגניבה בבית "בהבזק" ולמחרת אותו פורץ נכנס לחנות שלו בשעה 10:30 בבוקר לערך. לדבריו, זיהה את האיש שנכנס לחנות כמי שפרץ על סמך תחושה והתנהגות.

 

ג.                    בתיק החקירה צילום של הטלפון ושל הארנק אשר  שייכים למתלונן ונגנבו לו. המתלונן זיהה חפצים אלו. החפצים הושבו לו.

 

ד.                   בתיק החקירה דוח חיפוש תצלומים  באלבום העבריינים מיום 8.12.18 במסגרתו התבקש המתלונן לזהות את החשוד. הוצגו בפני המתלונן 181 תצלומי פנים אשר עמדו בקריטריונים של גיל, גובה, מין ומבנה גוף כפי שנמסרו על ידי המתלונן, אך לדבריו תמונת הפורץ לא היתה ביניהם.

 

ה.                   בתיק החקירה דוח מסדר זיהוי תצלומים מיום 10.12.18 במסגרתו הוצגו למתלונן 8 תצלומים כאשר צילום מספר 6 הוא של המשיב, אך המתלונן הצביע על תמונה מס' 3 כמי אשר פרץ לביתו, תמונה אשר אינה של המשיב, אלא של  ויטלי פיטולקו.

 

ו.                     בתיק הודעתו של ויטלי פיטולקו אשר כאמור זוהה במסדר הזיהוי כחשוד בהתפרצות, לדבריו לא היה באשקלון בחייו, לא פרץ לדירה, אין לו קרובי משפחה באשקלון, הוא עצמו גר בעכו.

 

12.            הודעות חברו של המתלונן:

א.                   בתיק הודעתו של ולדימיר גונצרנקו חברו של המתלונן, הודעה מיום 11.12.18.

5

לדבריו ישן אצל המתלונן בלילה הרלבנטי. ב-3:00 לפנות בוקר חיפש את הפלאפון שלו ולא מצא אותו לכן יצא החוצה, ראה ברחוב ליד הכביש את המשיב שעמד שם, הוא ביקש ממנו שיחת טלפון כדי לחייג למכשיר הטלפון שלו כדי לאתר את הטלפון, וכשהוא צלצל אל עצמו, הבחין שהטלפון שלו נמצא בכיס מכנסיו של המשיב והבין שהמשיב גנב ממנו את הטלפון. לדבריו הוא לא מכיר את המשיב. מסר לשוטרים את מספר הטלפון של המשיב, שהרי התקשר אל עצמו מהטלפון של המשיב וכך היה לו את מספר הטלפון. לדבריו הוא יכול לזהות את המשיב. מסר תיאור של המשיב: גבר כבן 20 עד 30 גובה 1.75 מטר לערך, מבנה גוף בינוני, היה לו על הראש קפוצ'ון בצבע שחור או כהה, לא זוכר מה לבש. לדבריו לאחר שהבחין שהטלפון בכיסו של המשיב הוא לקח ממנו את הטלפון, לא עשה לו כלום וחזר לדירת חברו, נרדם, והתעורר רק בעקבות צעקותיו של המתלונן על הפורץ, הוא לא ראה את הפורץ. כשנשאל מדוע הלך באמצע הלילה לפיצוציה אמר שסתם במקרה, לדבריו הוא לא זוכר מה לבש המשיב למעט קפוצ'ון, לדבריו, ראה את פניו ויכול לזהותו, הוא היה רוסי, הם דיברו ביניהם ברוסית.

 

ב.                   בתיק הודעה נוספת של ולדימיר גונצ'רנקו, הודעה מיום 12.12.18. לדבריו התעורר לפנות בוקר, התחיל לחפש את הטלפון, נזכר שהלך לפני כן לקנות סיגריות בפיצוציה, לכן הלך לפיצוציה לחפש את הטלפון. בפיצוציה ביקש את עזרת המשיב, ביקש להתקשר מהטלפון של המשיב לטלפון שלו כי אולי הוא שכח את הטלפון בפיצוציה, הוא התקשר , לא שמע את הטלפון שלו מצלצל והלך עם המשיב לכיוון בית המתלונן, תוך שהמשיך להתקשר לטלפון של עצמו, כי לדבריו הצלצול של הטלפון לא עובד אבל ניתן להבחין באור כשנכנסת שיחה. כשהגיעו לדירה של המתלונן אמר מר גונצרנקו למשיב להמתין בחוץ ולהמשיך להתקשר בעוד הוא מחפש את הטלפון בחדרים שבבית המתלונן. הוא לא מצא את הטלפון, יצא החוצה ואז המשיב החזיק את הטלפון שלו ביד ואמר לו שהטלפון היה בכניסה על הרצפה. מר גונצרנקו הודה למשיב על עזרתו, נעל את הבית וחזר לישון. בהמשך אישר שלא נעל את הדלת אלא רק סגר אותה מבלי לנעול. בהמשך אף אישר שגרסתו הראשונה כי הטלפון צלצל בכיסו של המשיב אינה נכונה. לדבריו מסר גרסה זו בשביל להראות בוודאות שהוא יודע מי התפרץ לבית חברו, משום שהבין מה קרה, שלדבריו אותו אדם שגנב לו את הטלפון הוא גם זה שנכנס לבית וזה אותו אדם עם קפוצ'ון.

 

ג.                    בדוח הפעולה של השוטר סוטניקוב אנדריי, מציין השוטר כי תשאל את מר גונצרנקו אשר היה במצב שכרות כבדה ובקושי דיבר כך שלא ניתן היה לתשאל אותו לעומק, אך לדברי מר גונצרנקו הוא היה במכולת, יחד איתו היה המשיב. גונצרנקו מסר לשוטר את הטלפון של המשיב אך לא יכול היה להסביר מאיפה הביא את הטלפון.

 

13.            הודעתו של המוכר בפיצוציה:

6

 

בתיק החקירה הודעתו של אלכסנדר שאולוב אשר עבד אותה עת בפיצוציית התאומים, לדבריו במהלך המשמרת הגיע בחור רוסי נמוך יחד עם עוד אדם קירח גבוה ובהיר עור, ממוצא רוסי, שניהם נכנסו ויצאו לצורך קניית שתיית בירות וקולה בערך 8 פעמים במהלך הלילה, הם נכנסו יחד, קנו, לפעמים התפצלו בלכתם, אך כשנכנסו לפיצוציה היו ביחד. הנמוך מבין השניים היה מאוד מסטול ושיכור ורצה לקנות שתי קופסאות מלבורו, הוא הלך אחרי שקנה אותם ושילם בכרטיס אשראי. הבחור השני הקירח נשאר והתחיל לפתח שיחה ואחר כך הלך. כעבור 10 דקות הגיע אדם עם מטפחת לבנה על הראש ניסה להוציא כסף מהכספומט אך הסתבך. מר שאולוב ניסה לעזור לו והוא הלך.

 

אחרי 40 דקות חזר "הבחור הקירח" כשכולו רטוב, ירד גשם באותה העת, היה לו חתך שדימם על האף, דם באזור הראש, מעט שריטות, הוא ביקש מהמוכר (שאולוב) מגבונים, המוכר שאל אותו מה קרה, הוא אמר לו שהוא לא זוכר, קילל ברוסית, הרים את הטון, המוכר אמר לו להירגע, הוא התנדנד ונראה שהולך להתעלף. במשך השיחה הוא הוציא חפצים מהכיסים, שטרות של כסף מזומן, טלפון נייד, ארנק עם תעודת זהות, הוא שאל את המוכר אם תעודת הזהות היא שלו, המוכר השיב בשלילה ואז הוא פתח את התעודה ואמר "זה שלי, הא לא, זה של הקטין". המוכר שאל אותו מי זה הקטין ומאיפה זה? והוא אמר ששכחו את זה פה. המוכר לקח ממנו את הארנק עם תעודת הזהות, הניח בצד מאחורי הקופה, לדבריו האיש הסתכל על הארנק פתח אותו כמה פעמים, דיבר לעצמו, אמר "של מי זה? שלי? שלו?" וגם ביחס לטלפון, המשיב הרים את הטלפון ואמר "של מי זה שלי? שלו? של מי התמונה הזאת?", "ממש דיבר לעצמו כאילו הוא חולה נפש".

 

לדברי מר שאולוב, "האיש הקירח" הפעיל את הטלפון ואז התקבלה שיחה לנייד שהדליק בערך ב-5:00 לפנות בוקר, האיש הקירח ענה ואמר "מי זה מי זה". השיחה היתה על רמקול ובעברית. לדברי המוכר האיש מעברה השני של שיחת הטלפון אמר: "הטלפון הזה שלי". המשיב ענה: "מה זה שלך? איפה אתה אני בא אליך". לדברי המוכר האיש הקירח היה נראה עצבני "כאילו הוא התהפך", ניתק את הטלפון, שאל כמה עולה מטריה, שילם על המטריה "וברח בסוג של ריצה". 

 

7

מר שאולוב נשאל ביחס לאיש אשר הגיע עם מטפחת לבנה בערך ב-4:00 לפנות בוקר. לדבריו לאותו האיש היה עם מטפחת לבנה על הראש, לבש בגדים שחורים, קפוצ'ון שחור. המטפחת היתה כרוכה סביב כל הראש כמו כאפיה, ראו רק את העיניים, היה לו מבטא רוסי. לדבריו, האיש ניגש לכספומט, ניסה שוב ושוב להוציא כסף, האיש הראה למר שאולוב את הכרטיס, שאל אותו מה זה היה  הכרטיס הזה, מר שאולוב ציין בפניו כי הכרטיס נראה לו כמו כרטיס של דואר ואז האיש עם המטפחת התרגז שהכרטיס לא עובד, לקח את הכרטיס והלך.

 

מר שאולוב נשאל אם הבחור עם המטפחת הלבנה הוא הבחור הקירח איתו דיבר קודם לכן. והשיב שהאיש עם המטפחת והאיש הקירח הם באותו גודל פיזי, אותו לבוש ויכול להיות שזה אותו אחד.

לדבריו לא ראה את הבחור הקירח מעולם לפני אותו אירוע. 

 

14.            חקירותיו של המשיב באזהרה

 

א.                   בתיק חקירה של המשיב תחת אזהרה, מיום 10.12.18. לדבריו לא זוכר ארוע שכזה, לדבריו בשעת האירוע הוא ישן, כשנאמר לו שיש הוכחה שלא ישן בשעה זו, הוא השיב כי טייל בעתיקות, לדבריו לפני שהלך לישון שתה בירה עם אנשים שפגש במכולת, כשנשאל על כך שגנב ארנק והשאיר אותו במכולת, אמר שלא גנב שום ארנק, לדבריו עשה מעשה טוב השיב לאדם טלפון שאבד לו, הכחיש שגנב את הטלפון אותו השיב. כשהוצג לו הסרטון טען שהוא לא מזהה את עצמו בסרטון, לדבריו "בסרטון רואים אולי זה אני אולי זה לא אני קונה שם סיגריות או לא יודע מה". לדבריו אחרי שמצא את הטלפון של מר גונצרנקו, חברו של המתלונן , מר גונצרנקו הזמין אותו לבירה ולדבריו לאחר מכן קם עם זעזוע מוח.

 

ב.                   בתיק חקירה נוספת של המשיב תחת אזהרה מיום 11.12.18. המשיב טען שהסמים שנמצאו בכיס המכנסיים אינם שלו, שהמכנסיים שלבש שייכים לחבר מהעבודה שהוא לא יכול להגיד מי זה החבר כי הוא לא יודע מה המעמד שלו.

 

דבריו אלו אינם עולים בקנה אחד עם דבריו לשוטרים שהגיעו לעכב אותו:

 

בדוח פעולה של השוטר עמית סוארי, מיום 10.12.18 מציין השוטר כי הבחין שהמשיב צולע, לדביר המשיב לפני כמה ימים בגשם הוא רץ ונפל, נשרט באף. השוטר מציין כי בחיפוש נמצא בכיס מכנסיו של המשיב חומר החשוד כסם מסוכן, וכי המשיב מסר לו כי החומר הוא סבוטקס והוא קנה את זה ממישהו כדי לשפר את הכאבים שלו.

 

8

בדוח פעולה של השוטר אסף כהן אשר היה ביחד עם השוטר עמית סוארי בעת עיכובו של המשיב, גם הוא מציין שהמשיב עונה על התיאור הכללי שראה בסרטון, ציין שהמשיב התקשה בהליכה ולטענתו החליק השבוע בגשם ונפל. לדברי המשיב לשוטר, השריטה נבעה מכך שנכנס בענף, אף השוטר כהן מאשר כי נמצא חומר החשוד כסם על המשיב והמשיב טען שזה סבוטקס כדי לשכך את הכאבים שלו מהנפילה.

 

ג.                    בתיק חקירה נוספת, שלישית, של המשיב תחת אזהרה מיום 13.12.18. לדבריו בלילה הרלוונטי בילה, "בקיוסק ברים עם כיסאות" "בפיצוציה התאומים" לא זכר לומר כמה שתה, לדבריו היה לו הרבה כסף, לא זוכר כמה משום שקיבל משכורת, לדבריו ישב בפיצוציה בהתחלה לבד ואח"כ ישב קצת בצד מסביב, לא פגש אנשים שמכיר, אישר שפגש באותו לילה בחור שאיבד את הטלפון (מר גונצרנקו) , לדבריו גונצרנקו ביקש שיחות מאנשים, אף אחד לא רצה לסייע לו והוא נתן לו לבצע שיחה, הטלפון לא היה בקרבת מקום, הם הלכו יחד בשביל במדרגות מהכיוון ממנו הגיע גונצרנקו, המשיב מצא לו את הטלפון, הם לחצו ידיים, גונצרנקו הזמין אותו לבירה, הוא לא הסכים כי היה לו כסף וכך נפרדו. לדבריו אחרי שנפרדו, הוא שתה עוד בירה ואז הלך לביתו, לא זוכר באיזה שעה, זוכר שקנה בפיצוציה בירות וסיגריות. נשאל אם יש לו מטריה השיב בשלילה, כשנשאל אם קנה במקום מטריה ירוקה השיב שאולי שהוא לא זוכר, כשנשאל אם עשה עוד דברים שאינו זוכר אמר "אין מצב כזה", כשנשאל אם יש לו כרטיס אשראי ענה שהיה לו ישן, הוא זרק אותו באותו ערב, הוא ניסה להשתמש בו באותו ערב, הוא אישר שניסה להשתמש "שמה", לדבריו לא יצא לו כסף, לדבריו אין לו חשבון בנק כי החשבון שלו "נמחק", כשנשאל מדוע יש לו כרטיס אשראי, ציין ששמר את הכרטיס. כשנשאל מדוע הוא מנסה להשתמש בו, ענה, "לך תדע אפשר לנסות".

 

המשיב זיהה עצמו בסרטון בפיצוציה, שם רואים אותו מניח על הדלפק ארנק ופלאפון, שם רואים כי המוכר לוקח את הארנק ומניח אותו ליד הקופה ולאחר מכן מגיעים שוטרים למקום.

המשיב התבקש לתת לכך הסבר ואמר "אין לי הסבר הגיוני לזה". שלל התפרצות לביתו של המתלונן אך לא ידע להסביר איך ארנקו של המתלונן נמצא בחזקתו. לדבריו, "אולי מהסטלה שלי מצאתי ארנק והחזרתי אותו למוכר".

 

9

הוצג לו סרטון נוסף בו רואים אותו בתוך הפיצוציה בשעה 4:15 כשבגד לבן על ראשו, המשיב אישר כי זה דומה לו אך לא רואים פנים וכי הוא לא זוכר את זה. הוא נשאל אם הוא שם בגד על ראשו והוא ענה "אולי היה לי קר ושמתי מן כובע כל דבר יכול להיות". כשהראו לו סרטון בו רואים אותו עם בגד לבן על הראש מנסה למשוך מספר פעמים כסף מכספומט, הוא נשאל מאיזה כרטיס ניסה למשוך, לדבריו: אם זה הוא, ואם הוא זוכר נכון, אז הוא השתמש בכרטיס הישן שלו, ניסה להשתמש. כשנשאל מדוע ניסה שוב לאחר שלא הצליח, אמר, "לנסות את המזל שלי".

 

המשיב חזר והכחיש כי פרץ לבית המתלונן, הכחיש שראה את בעל הבית. כשנשאל  של מי התכשיט אשר רואים אותו מוציא מכיסו, ציין שמצא את זה בהובלות, זה תכשיט כסף ומכר אותו תמורת 80 ש"ח לבן אדם אשר אותו לא מכיר.

 

 

לסיכום:

 

15.            ממכלול הראיות ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה בדרגה גבוהה לכך שביתו של המתלונן נפרץ וכי נגנב משם רכוש. הראיות לעצם ההתפרצות והגניבה מבוססות על עדות המתלונן שהבחין בפורץ כשבגד לבן לראשו.

 

נכון שהמתלונן לא זיהה את הפורץ, ונכון שמסר גרסאות לא תואמות בעניין הרכוש הגנוב (לשוטר מסר שהבחין בפורץ בורח מביתו כשהרכוש הגנוב בידו, בעוד בהודעתו מסר כי לא הבחין ברכוש הגנוב בידו של הפורץ), ונכון שהמחשב, הבידורית והרמקולים הגנובים לא היו בחזקת המשיב בסמוך לאחר מכן ולא אותרו.

 

ועם זאת, עצם גניבת הרכוש (או לכל הפחות חלק מהרכוש- הטלפון והארנק) הוכח בכך שהארנק הגנוב נמצא בחזקתו של המשיב מספר דקות לאחר מכן, ואף הטלפון הגנוב היה בחזקתו עת שהה בפיצוציה.

 

זהות הפורץ אמנם לא הוכחה בעדותו של המתלונן, שהרי המתלונן לא זיהה אותו במסדר התמונות, (ואל לנו לשכוח שבעת ההתפרצות פניו היו מכוסים בבגד לבן), אך זהותו של הפורץ הוכחה בכך שהוא מצולם בפיצוציה כשבגד לבן מכסה את ראשו.

 

כאמור המשיב מצולם באותה פיצוציה ללא כיסוי הראש מספר דקות קודם להתפרצות ומספר דקות לאחר ההתפרצות כשלאחר ההתפרצות הארנק והטלפון הגנובים בחזקתו. נתונים אלו מתחזקים בעדותו של המוכר במכולת. המשיב עצמו זיהה את עצמו בסרטונים בהם הוא ללא כיסוי ראש.

10

כמפורט לעיל, הסרטונים מצביעים על כך שלכאורה המשיב והדמות עם כיסוי הראש חד הם, שכן הדמויות בסרטון זהות במבנה הגוף, ביציבה, וזהות זהות מוחלטת בכל פרטי הלבוש: מעיל, חם צוואר, גינס עם שפשופים זהים, נעליים זהות.

 

16.            צודק ב"כ המשיב כי חברו של המתלונן, אשר לכאורה היה שיכור כלוט בעת ההתפרצות, מסר גרסאות סותרות שאינן מתיישבות זו עם זו, ביחס לאירוע שהתרחש בשעה 3:00, כשעה קודם לאירוע ההתפרצות, אירוע בו נטען כי המשיב סייע/גנב את הטלפון של אותו חבר. אירוע זה לא מיוחס למשיב בכתב האישום. גם אם לאור גרסאותיו הסותרות בית המשפט בסופו של יום לא יתן כל משקל לעדותו של החבר, הרי שאין בכך כדי לפגוע בעוצמת הראיות ביחס לאירוע ההתפרצות, אירוע שהתרחש כשעה לאחר מכן, ושהראיות לגביו אינן נשענות על עדותו של אותו החבר.

 

17.            בניגוד לדברי ב"כ המשיב יש ראיות לכך שהטלפון נגנב מהמתלונן, הגם שבסופו של יום נמצא בסמוך לביתו של המתלונן. הראיות לכך מבוססות על עדות המתלונן ועל עדות המוכר אשר מציין כי המשיב הפעיל את הטלפון עת היה בפיצוציה ומיד קיבל שיחה שבמסגרתה טען המתלונן שהטלפון הוא שלו, שיחה אשר התנהלה ברמקול והמוכר היה עד לה.

 

18.            בעניינו מתקיימת חזקת "סמיכות ההחזקה" (או "ההחזקה התכופה"), מכוחה רשאי בית המשפט לקבוע כי המשיב, אשר מחזיק ברכוש הגנוב "סמוך" לאחר גניבתו, "מעורב" בגניבת הרכוש.

 

לחזקה התכופה מצטרפות כאן ראיות נסיבתיות כבדות משקל שכן הן הפורץ והן המשיב נצפו בסמיכות זמנים כשהם לובשים בגדים זהים בתיאורם ולראשם בגד לבן שמכסה את הפנים. מיותר לציין כי המשיב, נכון לעת הזו, בחקירותיו הרבות, לא סיפק כל הסבר שיהיה בו כדי להפריך את החזקה התכופה כמו גם את הראיות הנסיבתיות האחרות שנצברו לחובתו.

 

19.            בנסיבות אלו אני סבורה כי עוצמת הראיות בתיק כנגד המשיב היא רבת משקל, הסיכוי להרשעה הוא מעבר לסביר, והקשיים עליהם הצביע ב"כ המשיב, קשיים שאכן קיימים בתיק, אך אין בהם לכרסם בתשתית הראייתית הנדרשת, ואין בהם כדי להשפיע על "מקבילית הכוחות" בכל הנוגע לעוצמת חלופת המעצר הנדרשת (ראו בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.11)).

 

 

11

 

באשר לעילת מעצר

20.            בנסיבות שבפניי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם ואת רכושו.

 

21.            מסוכנות המשיב נלמדת מחומרת עבירת ההתפרצות המיוחסת לו בתיק זה, התפרצות אשר בוצעה כאמור, בשעת בוקר מוקדמת כאשר בני הבית ישנים את שנתם, אירוע שהביא לכך שהמתלונן התעורר משנתו ונתקל במשיב, אירוע עם פוטנציאל להתלקחות והסלמה.

 

22.            המסוכנות מתעצמת לאור הנתונים אשר מצביעים לכאורה מעורבות אלכוהול בפרשה. (ולכאורה גם בעברו- שכן למשיב הרשעה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול).

 

23.            מסוכנות המשיב אף נלמדת מעברו. המשיב יליד 1989, צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות לרבות בעבירות רכוש (פריצה לרכב, גניבה מרכב, שבל"ר). תלוי ועומד כנגד המשיב מאסר מותנה בר הפעלה למשך 6 חודשים במידה ויורשע בעבירת הגניבה המיוחסת לו בתיק זה.

 

24.            אומנם קיימת  עילת מעצר נגד המשיב ואולם על פי סעיף 21 (ב) לחוק בית המשפט מחוייב לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של המשיב פחותה.

 

25.            בדיון שהתקיים ביום 2.1.19 לא היה בידי המשיב להציג חלופה. המשיב ביקש לבחון את הצורך בחלופה ואת "עוצמת החלופה" הנדרשת, לאחר שתתקבל החלטה בשאלת עוצמת הראיות.

 

26.            לפיכך, בשלב זה לא תינתן החלטה סופית בבקשת המעצר, אלא תינתן למשיב הזדמנות להציג חלופת מעצר.

 

ניתנה היום, 3.1.19 כו טבת תשע"ט במעמד הצדדים.