מ"ת 34704/07/16 – מדינת ישראל נגד חסן אבו אעמר
בית משפט השלום באשקלון |
|
|
|
מ"ת 34704-07-16 מדינת ישראל נ' אבו אעמר(עציר)
תיק חיצוני: 290318/2016 |
1
בפני |
כבוד השופט אמיר דהאן
|
|
מבקשים |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
משיבים |
חסן אבו אעמר (עציר)
|
|
|
||
נוכחים:
נציג המבקשת עו"ד יוליה מינביץ' קבבצ'י
המשיב הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד שרון וקנין
החלטה |
בפני בקשת המאשימה להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
הנאשם חסן עבד אל רחמן אבו אעמר ת.ז. 0000000 יליד שנת 1992 מרהט, נעצר ביום 6/7/2016, כתב אישום הוגש נגדו ביום 18/7/2016.
כתב האישום:
כתב האישום מייחס לנאשם כי ביום 6/7/2016 לאחר תאום עם אביעד אלבז אשר הואשם ביחד איתו בכתב האישום סיפק 19.95 גרם קוקאין תמורת 11,800 ₪. המשא ומתן התבצע בין הנאשם לבין אביעד אלבז אשר רכש את הסם ולאחר מספר שיחות טלפון הגיע הנאשם 1 ביחד עם בקר אבו אעמר המואשם עימו בכתב האישום והסם נמסר בתמורה לכסף.
ראיות לכאורה:
2
ראיות לכאורה ניתנו בהחלטה מפורטת של חברי כב' השופט סגן הנשיא גיל דניאל.
בקביעה זו ערך כב' השופט דניאל את חלקיהם של
הנאשמים, הן על פי המיוחס להם בכתב האישום והן על פי חומר החקירה, ומצא כי ישנן
ראיות לכאורה כנגד הנאשם.
3
מסוכנות המשיב ביחס לחלופה המוצעת:
בחינת מסוכנות בעבירות סמים - המסגרת הנורמטיבית:
שחרור ממעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר בסם מסוכן לרבות גידול סם, שהוא חוליה משמעותית בשרשרת הסם הוא חריג לכלל החקוק והפסיקתי הגורס כי קשה מאוד לסכל את הסיכון הנובע מאדם אשר נמצאו נגדו ראיות כי מכר סם לאחרים, או גידל סמים.
"מסוכנות זו נלמדת ממאפייניהן של עבירות אלה ובכללם הנזק הרב לחברה הטמון בנגע הסמים, הפיתוי לעסוק בעבירות אלה נוכח השכר הרב בצידן, והעובדה כי מדובר בעבירות שלצורך ביצוען לא נדרשת בהכרח יציאה מהבית... מאפיין משמעותי נוסף נוגע לעובדה שפעמים רבות מעורבים בעבירות אלה גם אנשים הנורמטיביים נעדרי עבר פלילי... ויתכן שאף מן העובדה כי הפעולות הנדרשות מחלק מהמעורבים נראות שוליות עבור המבצעים אותן, כגון העברת חפץ ממקום למקום, כך שגם אנשים נורמטיביים מוכנים לבצען מבלי לחשוב על השלכות מעשיהם עד תום." [בש"פ 2746/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.5.2011)].
כאשר מדובר בעבירות מסוג זה הכלל שנקבע בשורה של פסקי דין הוא כי: "מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים. רק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק, במקרים כאלה, שחרור מן המעצר." [בש"פ 4305/09 גאנם חרבאוי נ' מדינת ישראל ,].[בש"פ 1191/04 שבת בש"פ 3927/03; לוי בש"פ 6463/09 איליה בש"פ 1965/09 עובדיה, בש"פ 11439/04 - אלקווייד].
יחד עם זאת, שערי החלופה אינם ננעלים במקרים חריגים מן השיקולים הבאים שאינם רשימה סגורה אלא לקט מפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון :
· עברו הפלילי של המשיב נקי או אינו מכביד.
· המשיב אינו "סוחר סמים טיפוסי" או "חקלאי סמים" שמכירת הסם היא מקור פרנסתו.
· מכירת סם או גידול סם שאינו מהקשים.
· מכירת סם או גידול בעבור אדם אחד בלבד.
· נסיבות מיוחדות אישיות או כאלה הנובעות מביצוע העבירה עצמה עומדות לזכותו.
· חלופה ראויה, בפרט אם זוכה היא לחוות דעת חיובית של שירות המבחן .
בש"פ 8224/07 סעדה, בש"פ 8572/10 לנקרי ,בש"פ 2880/10 חביב בש"פ 5256/10 ספרוניקוב בש"פ 8955/08 סימן טוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.11.2008);בש"פ 981/05 בחיץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.2.2005).]
עניינו של הנאשם איננו עומד באף אחד מהחריגים הללו:
תסקיר שירות המבחן בעניין הנאשם מפרט כי הנאשם הורשע לא מכבר בבית משפט לנוער בגין סחר והחזקת נשק, הוטלו עליו עבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי וקנס כספי.
4
הוא שולב בקבוצה טיפולית, אך לא הפיק תועלת כלשהי מן הטיפול. קיימת רמת סיכון משמעותית, בפרט כאשר החלופה המוצעת מחזירה את הנאשם למקום מגוריו.
שירות המבחן סבר כי החלופה אמורה להיות מרוחקת, אך איזן את הדבר עם העובדה שהעבירה לא בוצעה באזור מגוריו וכתב כי אם תהיה חלופה משולבת "בתנאים מוגברים" ניתן יהיה להמליץ עליה.
עוד שקלתי כי מדובר בסם קשה בכמות משמעותית ביותר, הנאשם היה מוביל ויוזם כמוכר בעסקה והמגעים לקיום העסקה התנהלו מולו. הנאשם דיבר כבקיא ורגיל בסחר בסמים ודבריו העידו על היותו סוחר סמים טיפוסי.
ב"כ הנאשם טען לאפלייתו של הנאשם אל מול באקר אבו אעמר אשר שוחרר לאחר שבית המשפט שמע ערבים בעניינו ללא תסקיר.
אפליה פסולה ואבחנה מותרת בתיקי מעצר ושחרור עד תום ההליכים - מסגרת נורמטיבית
עקרון השוויון הגורס כי אין לתת יחס שונה לעושים ולמעשים שאין בינהם שוני רלוונטי- חל בענייני מעת"ה )בש"פ 2123/14 גאנם, בש"פ 2468/94 כריים נ' מדינת ישראל, בש"פ 7686/03 רפייב נ' מדינת ישראל, בש"פ 2285/06 אזערי נ' מדינת ישראל).
נקודות הרלוונטיות לשוני הן בין השאר:
· עוצמת התשתית הראייתית בעניינם.
· מידת מעורבותם בביצוע העבירה.
· עוצמת המסוכנות לרבות עברם הפלילי.
· איכות החלופה המוצעת.
· הפרות תנאים קודמות.
וזאת להזכיר כי על פי פסיקת בית המשפט העליון בישראל מראית פני הצדק איננה הצדק אלא השאלה מה יסבור ציבור הסובבים את הנאשם בראותו. שני נאשמים שביצעו דברים דומים אך שאלת מעצרם הוכרעה באופן שונה לחלוטין.
5
לעניין זה ראה במיוחד בש"פ 2468/94 מדינת ישראל נגד בהג'את כריים תקדין עליון 94 (2) 2078 ושם נאמר:
"דומני כי מחוייבותו של השופט והשופט הוא אנוכי לעשות לביטול המקריות אם השרירות לא נוכל להשלים עם מצב עניינים זה שבאותו עניין עצמו ובה ובעת תינתנה החלטות סותרות בידי שני שופטים ....."
המבחן העיקרי בשיקול ההפלייה הוא מבחן מראית פני הצדק בעיני הציבור, מבחן זה בודק כיצד נתפסת ההפלייה בעיני הציבור הרחב ואף בעיני סביבתו הקרובה של הנאשם, בעניין הנאשם אין לומר כי בעין הציבור ימצאו הבדלים כלשהם המצדיקים הפלייה בין המעורבים באותה פרשה.
לעניין זה ראה במיוחד ב"ש 361/83 אלברט אלמלם נגד מדינת ישראל פ"ד לז 2 381
"כשמשקיף אני על שני האינטרסים הציבוריים, המנוגדים לכאורה,בסיטואציה אמורה, סבורני, כי העניין שיש לציבור במתן החלטות צודקות בעליל על-ידי המערכת המשפטית, אשר חשש האפליה והשרירותיות אינו דבק בהן, אינו נופל בערכו מהאינטרס בהחזקת כל עבריין, הראוי לכך, במעצר עד סיום הליכי משפט.
תחושתם של העורר ושל יתר הנאשמים בתיק זה, וכן של עצירים אחרים,של משפחותיהם ושל אחרים, אשר פרטי משפט זה נהירים להם, ששחרורם בערבות או מעצרם של הנאשמים נקבע על-ידי מזל ומקריות, נראית בעיניי, עקרונית ומעשית,שלילית ומסוכנת יותר מאשר האפשרות, שנאשם או נאשמים אחדים יהלכו חופשיים עד למתן פסק הדין במשפטם, אף אם מן הדין היה אולי להחמיר אתם יותר." (ההדגשה שלי א.ד)
אפליה - מן הכלל אל הפרט:
נתתי את דעתי לטענת האפליה בעניין הנאשם 2, נראה לי כי אין המדובר באפליה פסולה, אלא באבחנה מותרת, בעוד שהראיות לכאורה מצביעות על כך שהנאשם הינו סוחר סמים טיפוסי, בדבריו, בהתנהגותו ובמעשיו. הרי שבקר אבו אעמר הינו נעדר עבר פלילי והחלק שלקח בעסקה הוא רק בשפה ואיננו מעיד על עיסוק תדיר בסמים כפי שמעיד עניינו של הנאשם.
ניתן אמנם לומר כי הנאשם שהה בפיקוח אלקטרוני תקופה משמעותית בעת שניהל את תיקו בבית המשפט המחוזי, אך סחר בנשק איננו כסחר בסמים.
סחר בסמים יכול להתבצע מהבית בפרט כאשר מדובר באותה הסביבה, באותם המקורות ובאדם המגלה בקיאות בסחר בסמים קשים.
מדובר באבקות קלות משקל אשר נקל להחביאם בכל מקום שבו יש מעצר בית ובסיכון אשר פיקוח אלקטרוני לא יצלח בו, שכן פיקוח אלקטרוני איננו מבקר יציאות קצרות לזמנים קצרים.
6
זאת ועוד, בעבר בית המשפט נהג להדק את הפיקוח ולקבל דוחות הפרה בעצמו, אך לאחר הנחיית בית המשפט המחוזי בעמ"ת 3891-07-16 המורה שלא להזמין עוד דו"ח הפרות חודשי לעיון בית המשפט, לא ניתן עוד להתאים את הפיקוח לסיכון המיוחד של סחר בסמים.
בהינתן נתונים אלה, אין לי אלא להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.
זכות ערר לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום.
ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, במעמד הצדדים.
