1

בפני בקשה של הפרקליטות לעיון חוזר בהחלטתי מיום 8.10.20 לפיה התקבלה ההחלטה כדלקמן:

"אני מתיר למשיב ביצוע 5 שיחות טלפון ממקום מעצרו תוך הטלת מגבלה על המשיב ליצור כל קשר באופן ישיר או עקיף עם בת זוגו, הגב' ליאן בת שלום. כל יצירת קשר בין המשיב לבת זוגו תחשב כשיבוש הליכי משפט והפרת הוראה חוקית מצד המשיב. המשיב רשאי להתקשר לבא כוחו ללא מגבלה."

2

לשיטת המדינה מאחר והמדובר בעצור בטחוני, בהתאם לחוק ולפסיקה אותה ציטטה בבקשתה, אין מקום לאפשר לעצור שיחות טלפון ממקום מעצרו אלא אם יוגשו מצדו בקשות מיוחדות בפרוצדורה המתוארת בבקשת המדינה.

עמדה זו של המדינה באה לאחר שב"כ המדינה הגיב לבקשת המשיב בדיון בפני באופן הבא:

"ביחס ליצירת קשר עם משפחתו או עם שירות המבחן - תשאיר המדינה שאלה זו לשיקול דעת בית המשפט".

לאחר שהוגשה בקשת המדינה אפשרתי את זכות התגובה לב"כ המשיב תוך 3 ימים.

ב"כ המשיב בחר שלא להגיב להחלטתי.

ביום 26.10.20 קבעתי בהחלטה נוספת כי:

"בהמשך להחלטתי מיום 14.10.20 במסגרתה ניתנו לב"כ המשיב 3 ימים להגיש עמדתו, אני קובע כי ככל שלא תוגש עמדה זו עד ליום 29.10.20 בשעה 12:00, אראה באי התגובה משום הסכמה לעמדת המדינה מנימוקיה. "

עד לרגע זה לא מצאתי כי ב"כ המשיב החליט להגיב לבקשת המדינה או להחלטות של מותב זה.

אני רואה בהחלטתו שלא להגיב משום הסכמה לעמדת המדינה.

בנסיבות אלה אני קובע כי לא יינתנו למשיב שיחות טלפון נוספות מעבר ל- 5 השיחות שהתרתי בהחלטתי המקורית מיום 8.10.20.

כל שיחת טלפון נוספת (ובכלל זה לב"כ המשיב) תהיה בפרוצדורה שתיארה המדינה בבקשתה לעיון חוזר.

עותק יועבר לצדדים.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"א, 05 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.