הבקשה

1.      לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתי להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. מדובר בבקשה לעיון חוזר "בשאלת הראיות לכאורה".

השתלשלות העניינים

2.      כתב האישום הוגש נגד המבקש ביום 15.9.2022 ולצדו בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. כתב אישום זה ייחס עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.      ביום הגשת כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים, לא נדונה הבקשה לגופה לאור בקשת בא-כוח המבקש לדחות את הדיון לצורך לימוד חומר הראיות.

4.      ביום 21.9.2022 התקיים דיון בבקשת המעצר, ונמסר מפורשות מפי בא-כוח המבקש כי קיימת הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה. זאת אף זאת, בדבריו ביקש בא-כוח המבקש לציין כי הסכמתו לגבי קיומן של ראיות לכאורה נוגעת רק לעבירת האיומים, ולאחר שבא כוח המשיבה הבהיר שלא מיוחסת עבירה אחרת מלבד עבירה זו, חזר בא-כוח המבקש על עמדתו שלפיה קיימת הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה. בא-כוח המבקש מיקד את טיעוניו אפוא, בעוצמת עילת המעצר, ובאפשרות להידרש לחלופת מעצר. ברם, רק ביום 28.9.2022 נשמעה החלופה, לאחר שהתקיימו דיונים בימים 21.9.2022, כאמור, ו 22.9.2022.

5.      ביום 28.9.2022 הוריתי על שחרורו של המבקש מהמעצר לחלופת מעצר, ובמקביל הוריתי על עריכת תסקיר מעצר בעניינו.

6.      לאחר קבלת תסקיר המעצר, שלא היה תסקיר חיובי, התקיים דיון לפניי ביום 30.11.2022 ומהשיבה ביקשה להורות על מעצרו של המבקש משלטענתה חלופת המעצר כשלה. לבקשה זו לא נעתרתי, אך הוריתי על דחיית הדיון בכדי לאפשר עיבוי מערך הפיקוח או בחינת אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני.

7.      ביום 8.12.2022 התקיים דיון נוסף, ובסופו קיבלתי את בקשת ההגנה והריתי על הוספת מפקח למערך הפיקוח, וגריעת אחר, תוך הותרת תנאי השחרור על כנם.

8.      ביום 12.12.2022 הוגשה בקשה לעיון חוזר בשאלת השחרור בתנאים מטעם המשיבה לאור טענה להפרת תנאי השחרור וכישלון החלופה, אולם הבקשה לא נדונה לגופה בשים לב גם למחלוקת לגבי סוגיית הייצוג.

9.      ביום 14.12.2022 התקיים הדיון בבקשה, כשהייצוג של המבקש עבר לסניגוריה הציבורית, ובסוף הדיון הוריתי על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. במעמד זה, דחיתי את בקשת ההגנה להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר אחרת שהוצעה, תוך התייחסות הן למידת האמון שניתן לתת במבקש והן לחלופה עצמה.

10.  ביום 26.12.2022 הוגשה בקשה מטעם המבקש לעיון חוזר בשאלת המעצר, לאחר שבא-כוחו הקודם שב לייצגו, ותכלית הבקשה הייתה הצגת חלופת מעצר נוספת.

11.  הדיון בבקשה לעיון חזור נערך לפניי ביום 1.1.2023, ולאחר בחינת חלופת המעצר החדשה מצאתי לדחותה בהיותה בלתי מתאימה.

12.  יובהר כי בכל הדיונים שהתקיימו מאז הדיון הראשון בו עלתה ההסכמה לקיומן של ראיות לכאורה, לא עלתה ולו פעם אחת הטענה לגבי המסד הראייתי הלכאורי.

13.  כעת, מונחת בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטת המעצר, אולם בקשה זו נסמכת על טענות נגד קיומן של ראיות לכאורה.

דיון והכרעה

14.  בשים לב לקביעות במסגרת בש"פ 7235/18 לורי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.11.2018), אני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר, שעה שהבקשה לא מעלה אף טעם שמצדיק קיומו של עיון חוזר ומצדיק בחינה חוזרת של שאלת קיומן של ראיות לכאורה, לאחר שכבר ניתנה הסכמה מפורשת בדבר. ההגנה לא עמדה בנטל שנקבע ולפיו רק במקרים חריגים יוכל נאשם לחזור בו מהסכמתו לגבי קיומן של ראיות לכאורה.

15.  בנסיבות אלו גם לא קיים טעם לעריכת דיון בבקשה משאינה מגלה כל עילה בהתאם להוראת סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

16.  בכל הכבוד הראוי, אינני מקבל את הטענה שלפיה שאלת הראיות לכאורה לא נידונה לגופה וכי ההסכמה לקיומן של ראיות לכאורה היא "צעד דיוני בלבד", שעה שקיימת גם קיימת משמעות מהותית להסכמה זו. ההסכמה לקיומן של ראיות לכאורה היא תחליף לדיון מהותי בעניין זה, ואינה ניתנת על תנאי. הדברים גם נכונים מטעמים של מדיניות משפטית נכונה, כי הרי ברור שלא ניתן לשוב ולדון בסוגיות שלגביהן כבר התקיים דיון, מבלי שיש טעם מיוחד לכך. כך או אחרת, אין בהנמקה שמעלה ההגנה בכדי לעמוד בתנאי שלפיו הטעמים צריכים להיות טעמים חריגים.

17.  להגנה ניתן פרק זמן של מספר ימים עם הגשת כתב האישום והבקשה למעצר, שכל תכליתו לימוד חומר הראיות, ורק לאחר מכן ניתנה העמדה לגבי קיומן של ראיות לכאורה. כמו כן, הדיונים בבקשת המעצר הראשונה וכן בבקשות מאוחרות לעיון חוזר, נערכו במספר ישיבות שכל כולן סבו סביב סוגיית חלופת המעצר והתאמתה בלבד.

18.  בנסיבות אלו, דין הבקשה לעיון חוזר לשם בחינת שאלת הראיות לכאורה - להידחות.

19.  בשולי הדברים יאמר כי בהחלטות קודמות ציינתי שההגנה תוכל לפנות בבקשה להקדמת הדיון בהליך העיקרי, ובכל מקרה עומדת לה האפשרות לבקש לבחון חלופת מעצר אחרת, בפרט ככל שחולף הזמן.

20.  ההחלטה תועבר לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.