1

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד נוח רחאל

מטעם המשיב: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד אליאס אבו עטא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר. הסנגור ביקש לשחרר את המשיב ממעצר לחלופת המעצר אשר הוצעה בישיבה הקודמת, אשר לטענתו נבחנה על ידי כב' סגן הנשיא דאז, השופט פורת. בנוסף, למשמורנים שהוצעו בדיון הקודם, הציע הסנגור לצרף את אמו של המשיב, הגב' א', אשר נחקרה בפניי היום ואף קיבלתי תצהיר מטעמה.

בקשה לעיון חוזר נסמכת על שינוי נסיבות.

אמנם הסנגור הציג היום משמורנית נוספת להשלמת הפיקוח המוצע על המשיב בחלופת המעצר כאמור בדיון הקודם. יחד עם זאת, אינני מקבל את דרישתו לשחרר היום את המשיב וזאת מן הנימוקים הבאים:

ראשית, כב' סגן הנשיא דאז, השופט פורת בחן אכן את חלופת המעצר ואת המשמורנים שהוצעו בדיון הקודם, וקבע כי קיים פער של מספר שעות בהם לא קיים פיקוח של ממש עשל המשיב. אך בניגוד להשערתו של הסנגור, אינני סבור כי זאת הסיבה שהשופט פורת החליט שלא לשחרר את המשיב באותה ישיבה. השופט פורת קבע במפורש כי הוא התרשם לאחר שמיעת המשמורנים, ולדעתי בלי קשר לשאלת הפער בפיקוח, כי קיים צורך בקבלת תסקיר מעצר אשר יבחן את שאלת החלופה שהוצעה, דהיינו, מקום שהייתו של המשיב במעצר בית, ובחינת המשמורנים שיפקחו עליו.

כמו כן, הורה כב' השופט פורת, כי שירות המבחן בתסקירו יבחן את שאלת המסוכנות של המשיב, כפי שהיא משתקפת מתיק החקירה. לכן הורה על קבלת תסקיר מעצר, ודחה את הדיון להיום.

2

ביום 22.10.15 הוגשה בקשה לידי שירות המבחן לדחיית מועד הגשת התסקיר ליום 18.11.15, וזאת מאחר ושירות המבחן לא יכול היה להיערך להכנת התסקיר בזמן שנקבע.

נעתרתי לבקשתם והדיון נדחה ליום 19.11.15 להגשת תסקיר מעצר.

סבורני, כי יש מקום לאפשר לשירות המבחן לבחון היטב את חלופת המעצר, לרבות המשמורנים המוצעים וכשירותם לפקח בצורה ראוייה על המשיב בתנאי מעצר בית מלא. אינני מבין מדוע עליי לקטוע תהליך אשר כבר החל, ושלדעתי הינו מתחייב בנסיבות העניין, כאשר מדובר בכתב אישום המייחס למשיב בין היתר עבירות אלימות כלפי בת הזוג שלו, וכן ביחס לשוטרים.

תסקיר המעצר מתחייב אף נוכח העובדה כי את העבירות ביצע המשיב לכאורה, לאחר שתיית אלכוהול, וכן נוכח עמדת בת הזוג, כפי שהציג אותה הסנגור היום בפניי, לפיה היא מבקשת לחזור בה מן התלונה ומבקשת לשחרר את המשיב והיא לא רוצה שהוא ירצה מאסר.

ייתכן, כי דבריה כנים ולא נובעים מפחד, אך קיימת אפשרות הפוכה שמוכרת לצערנו לבתי המשפט מתיקים רבים אחרים, לפיה המתלוננת מתחרטת על התלונה שהגישה מתוך פחד וחשש שמא המשיב לאחר השחרור ממעצר ינסה לנקום בה.

באשר לבש"פ 4599/00 אותו הגיש הסנגור, ולטענתו מדובר בהלכה חדשה של בית המשפט העליון, לאחר שעיינתי בפסק דין זה לא מצאתי כל שינוי בהלכה הנהוגה. כידוע, יש לבחון חלופת מעצר תמיד ולשחרר חשוד או נאשם אם חלופה זו ראויה ויש בה כדי לאיין את המסוכנות ולשלול נסיבות אחרות.

במקרה שמתואר בפסק הדין האמור, הוגשה בקשה לעיון חוזר לאחר שהנאשם נעצר עד תום ההליכים, כלומר, ההליך בעניינו הסתיים הוחלט על מעצר עד תום ההליכים, ובקשה לעיון חוזר הינה בקשה שגרתית לבחון מחדש את אפשרות שחרורו.

לא כך המקרה שבפניי. עניינו של המשיב טרם הוכרע, שירות המבחן התבקש להגיש תסקיר, ולאחר שאקבל את עמדתם אשקול את החלופה בהתאם להמלצת שירות המבחן, ובהתחשב במכלול השיקולים, בין היתר, טענות הסנגור כאמור.

נוכח האמור, לא מצאתי כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר המוצעת, אלא להמתין עד קבלת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן אשר יוגש עד ליום 19.11.15.

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

הדיון יתקיים ביום 19.11.15 שעה 8:30.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשוון תשע"ו, 05/11/2015 במעמד הנוכחים.

3