1

כתב-האישום

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין], ניסיון ייצור נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב2) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, וייצור נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין (2 עבירות).

            מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיב החליט לייצר מטעני חבלה מאולתרים. לצורך כך חיפש מידע באינטרנט ואף צפה בסרטונים המסבירים כיצד ניתן ליצור מטענים או חלק מהם. בהתאם למה שלמד, המשיב הצטייד בחומרים מהם ניתן להרכיב מטעני חבלה, לרבות תערובות נפץ, ויצר יזמים ומטען תבערה.

            ביום 15.2.16 חיפש המשיב באינטרנט מידע בדבר "לבנת חבלה" ו"מטען צינור"; ביום 30.3.16 צפה במחשב בסרטונים על מנת ללמוד כיצד להכין יזמים אלקטרוניים ומטעני חבלה.

2

            עובר ליום 29.4.16, הנאשם אכן ייצר מטען תבערה אשר הכיל, בין היתר, מיכלי פלסטיק ובהם בנזין, יזם חשמלי מאולתר, ומערכת הפעלה. בהמשך, על מנת להוציא לפועל את תוכניתו לייצר מטעני חבלה מאולתרים נוספים, הצטייד והחזיק ברכבו, בין השאר, בזיקוקים, צינור מתכת סגור, תערובת נפץ פירו-טכנית, מוליכים חשמליים, סוללות, וכלי עבודה שונים. בחדר מדרגות שמחוץ לדירת אמו, החזיק נרתיק ובו שני זיקוקים ושמונה יזמים מאולתרים אשר הכילו תערובת נפץ. בדירתו במקום עבודתו בפנימייה, החזיק בשרשיר תחמושת.

השתלשלות ההליכים

2.         לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד לתום ההליכים כנגדו. הסנגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וכפועל יוצא לעילת מעצר. בהסכמת הפרקליטות נשלח המשיב לקבלת תסקיר בעניינו.

3.         תסקיר מעצר ראשון לא המליץ על שחרור המשיב לבית סבתו בפיקוח אביו ואימו, על רקע מערכת היחסים בין השניים. אימצתי המלצה זו, אך סברתי, שלא ניתן לקבוע שחלופת מעצר בעניינו של המשיב לא תסכון - כגישת המדינה, והמשיב נשלח לקבלת תסקיר מעצר משלים.

4.         ביום 23.6.16 התנהל לפניי דיון ארוך, לאחר שהתקבל תסקיר מעצר משלים אשר המליץ על חלופת מעצר מעובה בבית הסבתא, בפיקוח אמו של המשיב, אביו, דודו, אחותו ובעלה.

5.         בהחלטה מאותו היום הזכרתי את נתוני המשיב, כשעסקינן ברווק כבן 28, נעדר עבר פלילי. ציינתי כי מהאמור בתסקיר וגם לאחר חקירות המפקחים נותרתי בהתרשמות כי בעניינו רב הנסתר על הגלוי. קבעתי כי סבתו של המשיב אינה יכולה להיות מפקחת (חרף המלצת שירות המבחן), אך סברתי כי ניתן לאשר חלופת מעצר בביתה.

3

6.         ציינתי את התרשמותי המורכבת מכל אחד מהמפקחים (כאשר הדברים אמורים במיוחד לגבי אביו ודודו של המשיב). בסופו של יום, לא בלי התלבטות, הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאי "מעצר בית מלא" בפיקוח אנושי רצוף, לצד תנאים כספיים ממשיים. הובהר למשיב ולמפקחים, כי כל התנהלות שולית עלולה להוביל למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו, וכי תפקידם של המפקחים הוא לא רק לוודא קיומם של תנאי "מעצר בית מלא" אלא גם לוודא איסור יצירת קשר עם גורמים שליליים ו/או כל התנהלות שולית אחרת. לאחר מתן החלטה, לבקשת הפרקליטות, ניתן גם צו אשר אוסר על המשיב לעשות שימוש באינטרנט, כאשר מחובתם של המפקחים לוודא קיומו של תנאי זה כחלק מתנאי השחרור.

7.         על החלטה זו הוגש ערר על ידי המדינה לבית המשפט העליון.

            לאחר קיום דיון ביום שישי, 24.6.16, בפני כב' השופט סולברג (כאשר פרוטוקול הדיון הוגש לעיוני על ידי הפרקליטות), גובשה הסכמה. כב' השופט סולברג הורה בהחלטה מאותו היום (בבש"פ 5088/16) כי תיערך השלמת חקירה במסגרתה המשיב ימסור את גרסתו לאלתר, ובמידת הצורך ייערכו פעולות חקירה משלימות נוספות. כב' השופט סולברג ציין את עמדת הפרקליטות לפיה לשיטתה משקלה של הודעה כזו, לאחר שחומר החקירה הועבר לעיון ההגנה, אינו רב, ושדעתו של הסנגור שונה. עיכב הוא את ביצוע החלטת השחרור עד ליום רביעי, 29.6.16, על מנת לאפשר את השלמת החקירה, וקבע כי ייערך דיון נוסף בבית המשפט המחוזי אשר "יעשה כחוכמתו וייתן את החלטתו".

8.         ביום 28.6.16 התקיים דיון לפניי לאחר שנגבתה הודעה נוספת מהמשיב ביום 28.6.16 בסמוך לשעה 18:00, ולא נערכו פעולות חקירה נוספות.

            ב"כ המבקשת הדגישה, כי לשיטת הפרקליטות, המשיב מסר הודעה המעצימה את מסוכנותו. טענה היא, כי הגרסה שמסר אינה עומדת בהלימה לחוות דעת המומחים המצויות בתיק החקירה ולסוג המטען והמיקום שבו הוא נמצא. חזרה על כך, כי המדובר במשיב שמתנהג לאורך כל החקירות כראשון העבריינים, כאשר בתחילה שמר הוא על זכות השתיקה, ורק לאחר שעומת עם עובדות וראיות פוזיטיביות, מסר גרסה שעל פניה אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם חומר הראיות. הביעה היא אף חשש כי מדובר באדם שעלול לפגוע במפקחים שאושרו.

            על כן עמדת המדינה היא, כי לא הוסרה הסכנה וה"עננה" הרובצת על המשיב, ועסקינן באדם שמסוכנותו לא הופרכה, כאשר יש להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים.

4

9.         הסנגור טען כי מרשו מסר גרסה הגיונית, ועמד הוא על כך שהמסגרת של הדיון היא בחינת ההודעה בלבד ללא זיקה לחומר החקירה. ביקש להדגיש כי רמת הסיכון הטמונה במרשו הוערכה על ידי שירות המבחן כרמת סיכון נמוכה, ולא הוכח כי מרשו מצוי בקשר כלשהו עם גורם עברייני. חזר ועתר הוא להותיר את החלטת השחרור על כנה, שכן המשיב הוא אדם נורמטיבי, ומפקחיו הם כולם אנשים משכילים וראויים.

דיון והכרעה

10.       לאחר שעיינתי בהחלטת בית-המשפט העליון, בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפניו, נשמעו טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בהודעת המשיב מיום 24.6.16 שוכנעתי, כי ההכרעה הראויה והמידתית בעניינו של המשיב היא העברתו למעצר בתנאי איזוק אלקטרוני.

11.       להבנתי, מטרת המהלך שגובש בבית-המשפט העליון היא לאפשר למשיב למסור גרסה, ולהביא לפני בית-המשפט נדבך נוסף לבחינת מסוכנותו, על רקע סימני השאלה העולים בעניינו.

12.       הטענות שהשמיעו ב"כ הצדדים לפניי במישור של תכני הודעת המשיב דינן להיבחן בתיק העיקרי, כאשר המותב שידון בו הוא שיקבע ממצאים באשר למשקלה.

13.       עם זאת, במישור של בחינת מסוכנותו של המשיב, אני קובעת, כי הגרסה שנמסרה לא הניחה את דעתי.

            באשר למטען אשר נמצא בחורשה, מסר המשיב גרסה לפיה, כלל לא מדובר במטען תבערה, אלא עבד הוא על פרוייקט של כתובת אש שנדלקת מרחוק להפתעת החניכים בפנימיה (ראו, למשל, בשורות 73 - 74). מבלי לקבוע מסמרות אומר, כי גרסה זו תמוהה בעיניי, אינה עולה בקנה אחד עם האמור בחוות-דעת המטא"ר מיום 18.5.16, או עם נסיבות הימצאות המטען.

            המשיב מסר הסברים גם באשר לאביזרים הנוספים שנמצאו בשלושה מקומות שונים, ובמרכזם הטענה כי הם הוחזקו למטרות לגטימיות.

            עולה, לכן, שאלה מתבקשת והיא - מדוע שתק המשיב בחקירתו הראשונה אם קיים הסבר תמים ולגטימי לכל מעשיו המפורטים בכתב-האישום?

14.       מהלך זה של השלמת החקירה, אשר בוצע במצוות בית-המשפט העליון, חייב אותי לשקול מחדש את מכלול השיקולים הקיימים בעניינו של המשיב. ניתנה למשיב הזדמנות להסביר את מעשיו, אך בסופו של יום עולה, כי ההסברים שמסר אינם עומדים במבחן הראיות או ההגיון, ולאור כל האמור לעיל, אין בהם כדי להפחית ממסוכנותו.

5

15.       ההפך הוא הנכון: נותרנו במצב בו רב הנסתר על הגלוי, גם לאחר שניתנה למשיב ההזדמנות למסור את גרסתו (כאשר יוזכר, כי עומת עם המעשים גם במסגרת הקשר עם שירות המבחן). במצב דברים זה, שוכנעתי כי יש מקום להגן על הציבור באופן הדוק יותר מאשר קבעתי מלכתחילה, מקום שאדם אינו מספק הסבר הולם לייצור מטען שיש ביכולתו להמית.

16.       עם זאת, על רקע נתוני המשיב עצמו, אשר פורטו בהחלטות קודמות, ולאחר שהתרשמתי ממפקחים אשר מסוגלים ליתן מענה בסיסי לאיון מסוכנותו, סבורני כי לא יהא זה מידתי להותירו מאחורי סורג ובריח ולקבוע כי חלופת מעצר בעניינו לא תסכון.

            המציאות החדשה הביאה לשקילה מחדש של כל הנתונים, ובסופו של יום נראה לי כי מאזן האינטרסים מחייב הידוק הפיקוח על המשיב, באופן שיש לשקול את מעצרו בתנאי איזוק אלקטרוני בנוסף לפיקוח האנושי וההוראות הנלוות שכבר נקבעו על-ידי בהחלטה מיום 23.6.16.

17.       על כן, ניתן יהיה להורות על בדיקת היתכנות של איזוק אלקטרוני בבית-הסבתא, על-פי הפרטים שיימסרו עתה.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, במעמד הנוכחים.