1

1.             נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים כלפי רעייתו. בד בבד הוגשה אף בקשה שכותרתה "בקשה למעצר בית עד תום ההליכים". בקשה זו באה על רקע העובדה שהמשיב שוחרר במסגרת ערר עוד בשלב מעצר הימים (להלן- החלטת השחרור). בסעיף 13 התבקש בית המשפט "להורות על המשך מעצר הבית". לא התבקש תנאי נוסף.

2.             ביום הגשת הבקשה נקבע בהסכמת המשיב הוא הוא ישהה "עד החלטה אחרת באותם תנאים מגבילים בהם הוא שוהה היום". תנאים אלו כוללים בהתאם להחלטת השחרור גם איסור יצירת קשר בין המשיב לרעייתו.

3.             בישיבת יום 20.12.20 טען ב"כ המשיב כי "לא אסור ליצור עמה כל קשר אך היא באה אליו כל יום עם הילד". ב"כ המבקשת הפנה בעניין זה להחלטת השחרור וביקש להותיר את המשיב באותם תנאים בהם הוא מצוי "בשלב זה". בהחלטתי ביום זה הפניתי את המשיב לקבלת תסקיר תוך שציינתי כי אני "מורה על הארכת התנאים המגבילים כפי שהם היום, עד החלטה אחרת".

4.             ביום 24.12.20 הגישה המבקשת בקשה "לחדד בפני המשיב את התנאים" בדבר איסור יצירת קשר וזאת על רקע טענות ההגנה כי השניים נפגשים בצורה סדירה. ביקשתי מהמבקשת הבהרה כיצד היא רואה את תנאי השחרור לאור האופן בו ניסחה את בקשתה (שלא כללה איסור יצירת קשר) ותשובתה הייתה כי חלק מתנאי השחרור היו איסור יצירת קשר ותנאי זה חל עד היום. המשיב חלק על מסקנה זו וטען כי המבקשת לא ביקשה איסור יצירת קשר ואף ידעה על כך שהשניים ממשיכים להיפגש ולא טענה דבר, עד שהוגש ערר.

2

5.             דומה כי סיטואציה מעט חריגה הביאה למצב בו בית המשפט התבקש "לחדד" עבור המשיב את שניתן לכאורה להבין מההחלטות השונות בנושא. ביקשתי לכן מהצדדים להבהיר כיצד הם רואים את הדברים וזאת לאור האפשרות שהנושא אינו ברור עד תום ועל מנת למנוע טעויות. הקושי נובע מכך שהמבקשת לא עתרה בבקשתה בכתב לאיסור יצירת קשר או לתנאים אחרים זולת המשך מעצר הבית. עם זאת, בהסכמת המשיב נקבע בעת הדיון הראשון (כמקובל) כי התנאים בהם הוא מצוי (היינו כפי שנקבעו בהחלטת השחרור הכוללים איסור יצירת קשר) ימשיכו לחול עד החלטה אחרת. בישיבה שלאחר מכן (ביום 20.12.20), הנושא עלה בצורה מפורשת והמבקשת ביקשה כי "הדבר יובהר לצורך ניהולו התקין של ההליך". בסיומו של דיון זה הוריתי כי תנאים אלו ימשיכו לחול עד החלטה אחרת. בהחלטה מיום 22.12.20 אשר עסקה בשינוי מקום מעצר הבית ויציאה לעבודה, לא נקבע דבר המשנה מהחלטה זו.

6.             שילוב החלטות אלו מביא למסקנה כי נכון להיום האיסור בדבר יצירת קשר כפי שנקבע בהחלטת השחרור טרם בוטל.

7.             להמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשפ"א, 28 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.