1

בהמשך לדיון שהתקיים בפני היום ולאחר שעיינתי בעובדות כתבי האישום שהוגשו כנגד המשיב בשני התיקים בהם הוא הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית אותן ביצע במהלך שנת 2013 ובהחלטות המעצר והשחרור הקשורות אליהם, ספק גדול בעיני אם יש בחלופת המעצר שהוצגה בפני - שחרור המשיב למעצר בית בביתו, בפיקוח אשתו, אחיותיו מיכל וענבל וגיסותיו גולדה ודיאנה, כדי להבטיח את מטרת המעצר בתיק זה.

ואלה הם נימוקי:

·        משני התיקים (ת"פ (חיפה) - 41200-03-13 ו- ת"פ (חיפה) 53788-06-14 - התיק נשוא הרשעתו האחרונה) עולה כי ביום 1.7.12, במסגרת מ"ת (חיפה) 801-06-12, הורה בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמר נאות-פרי) על שחרור המשיב למעצר בית מלא ברח' ויצמן 49 בטירת הכרמל. בהחלטתו הנ"ל קבע בית המשפט כי המשיב יפוקח בכל עת על ידי שניים מבין ארבעת המפקחים שהציעו עצמם לעשות כן ואושרו על ידו: אשת המשיב - הגב' ארזו בן שמחון, אחותו - מיכל זיתוני ושניים נוספים - אתי זיתוני ומשה כהן.

2

היה זה לאחר שאשת המשיב הצהירה בין השאר: "אני מודעת למעשיו של בעלי ויודעת שהוא עשה עבירה והוא מואשם בה ובכל זאת אני זקוקה לבעלי בבית... הוא יודע שאם הוא יעשה עבירה כלשהי אני מתקשרת למשטרה כי אני לא מוכנה לסכן את עצמי כי יש לי שלושה ילדים. זו הזדמנות אחרונה שלו ואני אצטרך לעשות את זה עם כל הכאב והצער" .

אחותו של המשיב הגב' מיכל זיתוני, אמרה: "אני אשמור שהוא לא יפר את מעצר הבית, יהיה לי אומץ להתקשר למשטרה... אני מאמינה בו בלב שלם".

במסגרת אותה החלטה גם נקבע כי יותקן על המשיב איזוק אלקטרוני.

·        והנה - ביום 24.2.13, לאחר שבינתיים הוקלו תנאי שחרורו והוא הורשה לצאת לעבודה, בשעה בה הוא אמור היה להימצא בעבודה (בפיקוחו של מר משה כהן) נמצא המשיב בחיפה ביחד עם אדם אחר ברכב המזדה האמור לשמש את אשתו לצרכי בנם בלבד, כשהוא מחזיק בכלי פריצה. בעקבות הפרה זו הוחזר המשיב למעצר בית מלא ולימים - בתאריך 10.12.13 הוא הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית והחזקת כלי פריצה ובדבריו לעונש (כשהוא כבר אסיר המרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות דומות קודמות) אמר: "אני באגף נס, אני אעבור טיפול בכלא. אני בקבוצות של טיפול בהתנהגות...".

·        בהמשך - ביום 8.5.13 כשהוא אמור להימצא במעצר הבית המלא אליו הוחזר כמצוין לעיל, בשעות הערב המאוחרות, יצא המשיב מהבית באותו רכב מזדה ונתפס על ידי שוטרים במחסום החוצץ בין מדינת ישראל רשות הפלשתינאית בסמוך לעיר טייבה. על פי כתב האישום שבעובדותיו הודה המשיב - הוא עשה כן על מנת לסייע לחברו להבריח רכב מעוקל משטחי המדינה. בטיעוניו לעונש בקשר לעבירת הפרה זו אמר המשיב בעצמו לבית המשפט, ביום 12.11.14 את הדברים הבאים: "היום אני במאסר בגלל התיק העיקרי. אני עובר שם טיפולים. עברתי קבוצה טיפולית בעברייני רכוש והיום אני בקבוצה של שינוי דפוסי חיים. כשאשתחרר מכינים לי תכנית המשך שיקום בשיתוף פעולה עם הרווחה. ויתרתי בשביל זה על השליש כי אני רוצה לשנות את אורח חיי. אני מצטער על המקרה הזה...".

·        עוד קודם לכן, בהחלטתה מיום 12.6.13 - בעקבות ההפרה האחרונה לעיל, ובמסגרת בקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המבקשת, הורתה כב' השופטת תמר נאות פרי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו , לאחר ששוכנעה כי גרסתו בדבר יציאה שלו לבית חולים בערב בו הוא נתפס כאמור במחסום, ולפני כן - איננה נכונה ולנוכח קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר באותו תיק בו יוחסו לו עבירות של פריצה לרכב, גניהנ, הפרעה לשוטר ונהיגה פוחזת ברכב.

3

במצב הדברים המתואר לעיל, לאחר שבהחלטתי מיום 18.8.15 קבעתי כי קיימות בתיק נשוא הבקשה שבפני ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו (התפרצות לרכב) וכי לנוכח עברו הפלילי המכביד כל כך מתקיימת גם עילת מסוכנות - הגם שמדובר בעבירת רכוש, אני סבורה כי אחטא לתפקידי אם איעתר לבקשת המשיב, בא כוחו ובנות משפחתו ואשחררו לחלופת המעצר המוצעת.

כפי שכתבתי בהחלטתי אתמול, להתרשמותי מדובר בבנות משפחה המבינות את האחריות המוטלת על מפקח וכוונותיהן טובות, ואולם למרבה הצער נסיון העבר מוכיח כי הן עצמן (אשת המשיב ואחותו מיכל) לא יכולות היו לעמוד בדרכו כשהוא חזר לסורו ולא מפני שהן מעלו בתפקידן אלא משום שהוא בעצמו איננו כזה שניתן ליתן בו את האמון הנדרש לצורך החלטה על שחרור ממעצר.

לטעמי מדובר במי שאיננו מסוגל - לפחות בשלב הזה של חייו - ליטול אחריות על מעשיו ואופן התנהלותו אשר יש בה כדי לסכן את שלום הציבור ורכושו.

מכיוון שחלופת מעצר איננה עניין של מה בכך בעיני, אזי על אף שתקופת החגים עומדת בפתח ואני יכולה בהחלט להבין את רצון המשיב ובנות משפחתו להיות יחדיו, לא אוכל להורות על שחרורו מן המעצר בשלב זה.

לנוכח העובדה שמדובר במי שבעבר כבר פוקח על ידי שירות המבחן, אני מחליטה להפנותו אליו לשם הכנת תסקיר מעצר.

המשך הדיון יידחה ליום 21.10.15 והתסקיר יוגש לבית המשפט עד ליום 20.10.15.

המשיב יישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון שנקבע, באמצעות שב"ס.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולשירות המבחן באופן מיידי ותעדכן את מועד הדיון שנקבע, ביומני.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ה, 11 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.