1

בפני בקשה לעיון חוזר מטעם המשיב, במסגרת הוא עותר לביטול תנאי מעצר הבית. בבקשה נטען כי הוגש כתב אישום נגד המשיב על רקע מהומות במסגרת אירועי מבצע "שומר חומות". הנאשם משוחרר בתנאים מגבילים מיום 6.6.21, ומיום .5.9.21 הוא שוהה בתנאי מעצר בית בבית הוריו. מאז יום 24.2.22 התאפשר למשיב לצאת לעבודה בין השעות 07:00-17:00. המשיב הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, ודיון טיעונים לעונש קבוע ליום 6.10.22. נטען כי חלף זמן רב מאז ניתנה החלטת השחרור, המשיב נטל אחריות מלאה למעשיו, ומכאן הבקשה.

המשיבה מתנגדת לביטול מעצר הבית.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין בקשת המשיב להידחות.

לעניין התמשכות ההליכים, הרי שחלק לא מבוטל מהדיונים שנקבעו בתיק העיקרי - נדחו בשל נסיבות הקשורות במשיב או בבא כוחו [ר' פרוטוקול הדיון מיום 9.6.21, 27.1.22, 20.7.22].

2

ולעניין עילת המסוכנות (העומדת בבסיס התנאים המגבילים) - הרי שנוכח המפורט בתסקיר שירות המבחן שהוגש ביום 14.7.22 בתיק העיקרי, אני סבור כי עדיין לא קהתה עילת המעצר באופן המצדיק ביטול מוחלט של תנאי מעצר הבית. נראה כי המשיב מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, מציג עמדה קורבנית. להערכת שירות המבחן, המשיב מאופיין בנטייה להשפעה חברתית/אידאולוגית, ועל רקע אישיותו הבוסרית עלול לבצע בעתיד פעולות דומות לאלו אשר בגינן עומד לדין. המשיב מביע כעס וזעם על התנהלות גורמי האכיפה בעניינו, חווה את עצמו כקורבן האירועים, אינו מגלה מוטיבציה לערוך שינוי במצבו הרגשי, מתנגד לפנות לטיפול פרטני, ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

לאור האמור, נראה כי אף לא אחת מהעילות המנויות בסעיף 52 לחוק המעצרים - מתקיימת בעניינו של המשיב. לא התגלו עובדות חדשות, לא חל שינוי בנסיבות, ואף העילה של חלוף הזמן (אשר חלק ממנה ניתן לתלות כאמור בעניינו של המשיב) - אינה מצדיקה עיון מחודש בהחלטה ולשינוי בתנאים המגבילים.

הבקשה לפיכך נדחית.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"ב, 27 יולי 2022, בהעדר הצדדים.