1

 

 

 

כללי

1.         מאז 12.2.15, הוגשו בתיק זה 19 בקשות, ניתנו 27 החלטות והתקיימו 7 דיונים.

 

2.         החלטה זו עוסקת בבקשה האחרונה שהוגשה בתיק זה ועניינה, הוא בקשת המבקש לאפשר לו לצאת ולעבוד ולפרנס את בני-משפחתו, כאשר הוא במעצר בית.

 

המעשים המיוחסים למבקש

3.         עניינו של המבקש בתיק זה, נובע ממעמדו כנאשם בתיק העיקרי (ת.פ. 29532-02-15), שבו מיוחסת לו, הסעת שני אנשים מתל-אביב לירושלים, כאשר הוא ממתין ברכב, והם נכנסו לדירה, פרצו אותה והציתו את הדירה, כאשר הנאשם מהצתת הדירה, עלה לקומה שמעבר למקום ההצתה, והמנוחה שהייתה בדירה העליונה, מתה עקב שאיפת העשן של ההצתה.

 

4.         ברמה המשפטית, רואה המשיבה את המבקש כשותף בצוותא למעשים המיוחסים לאחרים, דהיינו: הריגה, הצתה, התפרצות למקום מגורים וגניבה.

 

2

5.         כמו-כן, מיוחסת למבקש, עבירה נוספת של שיבוש הליכי משפט, שבו תיאם עם אחד מן הנאשמים האחרים, סיפור אחיד לגבי נסיבות נסיעתו מתל-אביב לירושלים, שעל פי סיפור זה, הסיע המבקש את שני האחרים כדי להביא בגדים לחברה של הנוסעת וכי מי שעלה לדירה הייתה הנאשמת האחרת, כאשר הנאשם האחר נשאר מחוץ לבית ולא ידע מה מעשיה של הנאשמת המציתה.

 

תמצית ההליכים עד כה

6.         בשלב ראשון, הוריתי על שחרור המבקש לדירה בלוד, שם התכוון לגור עם בת זוגו (החלטתי מיום י"ח אדר תשע"ה 9.3.15, וזאת על אף תסקיר שלילי מיום י"ב אדר תשע"ה 3.3.15).

 

7.         המשיבה הודיעה על כוונה להגיש ערר לבית המשפט העליון, וניתנה על ידי החלטה בדבר עיכוב ביצוע, ליום י"ח אדר תשע"ה (9.3.15), עמוד 15 לפרוטוקול.

 

8.         למחרת, י"ט אדר תשע"ה (10.3.15), הודיעה ב"כ המשיבה, עו"ד מרים בן גל, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ירושלים (פלילי), המייצגת את המשיבה גם בהליך הנוכחי, כי "המבקשת מודיעה כי לאחר ששקלה את מכלול הנסיבות, אין בכוונתה לערור על החלטת בית המשפט מיום 9.3.15".

 

9.         בעקבות זאת ניתנה על ידי החלטה ביום 11.3.15, כי ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע, בטלה, וכי המבקש ישוחרר לחלופת מעצר בדירה בלוד ובפיקוח ערבים שפורטו בהחלטה מיום 9.3.15.

 

10.       לאחר מכן, הוגשו בקשות ליציאת המבקש לטיפולים רפואיים, להם נעניתי (ראה: החלטתי מיום 21.4.14).

 

11.       גם במועד מאוחר יותר - כ"ט סיוון תשע"ה (16.6.15) - נעניתי לבקשה נוספת ליציאת המבקש לטיפולים רפואיים, ביחד אחד מן הערבים.

 

12.       ב"כ המבקש, עו"ד רמי עותמאן, הגיש בקשה לשנות את מקום מעצר הבית מלוד לכפר עין נקופה.

 

3

13.       לאחר דיון, נעניתי לבקשה בהחלטתי מיום ח' אייר תשע"ה (27.4.15), כהחלטת ביניים בכפוף לבדיקת מערכת האיזוק האלקטרונית; לאחר תשובה חיובית של מערכת האיזוק האלקטרונית, נעניתי לבקשה במלואה בהחלטתי מיום י"א אייר תשע"ה (30.4.15), עמודים 21-19 לפרוטוקול.

 

14.       נושא הדיון בפניי, כאמור בפיסקה 2 לעיל, הוא בקשת המבקש לצאת לעבודה.

 

15.       תחילה הוגשה הבקשה בצורה בלתי מסודרת, וביום 24.6.15, הוריתי על הגשת בקשה מסודרת, כולל פירוט שמות הערבים והמפקחים ומספרי תעודות הזהות שלהם, על מנת שהמשיבה תוכל לבדוק אותם.

 

16.       הוגשה בקשה מתוקנת ועל גביה ניתנה החלטה ביום 25.6.15, בזו הלשון: "לתגובת המדינה, עד ליום 29.6.15".

17.       ב"כ המשיבה, עו"ד בן גל, הודיעה ביום י"א תמוז תשע"ה (28.6.15), כי היא מתנגדת לבקשה, הן בשל חומרת העבירה, הצורך להמשיך בפיקוח האלקטרוני וחשש שלום הציבור אם המבקש יימצא מחוץ למעצר הבית. כמו-כן, הסבירה ב"כ המשיבה, כי העבודה המוצעת אינה מסודרת, ואין אפשרות לפיקוח אפקטיבי.

 

18.       בהיעדר הסכמה, ניתנה החלטה על ידי ביום 1.7.15, בדבר קיום דיון ביום 6.7.15.

 

19.       בדיון מיום 6.7.15, שמעתי חלק מן העדים והמפקחים המוצעים, והוריתי לעו"ד עותמאן להגיש בקשה מתוקנת לפי הצהרתו ביום הדיון עד ליום 9.7.15, וקבעתי את הדיון ליום 14.7.15 (החלטה מיום י"ט תמוז תשע"ה (6.7.15), עמוד 25 לפרוטוקול.

 

20.       בדיון מיום 14.7.15, העיד רמי סנדוקה, קבלן השיפוצים שהביע רצון להעסיק את המבקש ולהיות מפקח עליו, תוך נכונות לא רק להיות ערב, אלא גם להפקיד כסף לצורך הערבות (עמודים 27-26 לפרוטוקול). עו"ד בן גל, חקרה אותו חקירה נגדית (עמודים 29-28).

 

21.       הצדדים סיכמו, כאשר עמדת ב"כ המבקש היא, כי יש לאפשר עבודה בפיקוח אותו רמי סנדוקה ואנשים נוספים, כאשר מקום העבודה הוא באזור גוש דן, רחוק ממקום ביצוע העבירה וממקום מגורי המעורבים בביצוע העבירה (אחד מהם עצור, ואחת מהם משוחררת ונמצאת בהוסטל טיפולי בצפון הארץ).

 

4

22.       לעומת זאת, טוענת ב"כ המשיבה, כי רמת המסוכנות הנשקפת מן המבקש, נשארה בעינה וכי אין מקום לאפשר לו לצאת לעבודה, ובמיוחד כאשר חלק מכלי העבודה שבהם עובדים בתחום הגבס יכולים להיות מסוכנים ולפגוע באנשים אחרים.

 

23.       סיימתי את הדיון בכך, שאקבל מב"כ המבקש פרטים על לוח הזמנים של התיק העיקרי וכן שמות מפקחים ערבים. כמו-כן, אפשרתי לב"כ המשיבה להגיב על התאמת הערבים המוצעים (עמודים 31-30 להחלטתי מיום כ"ז תמוז תשע"ה (14.7.15).

 

24.       ב"כ המבקש, עו"ד עותמאן, הודיעני כי דיונים בתיק העיקרי נקבעו להוכחות בחודש נובמבר 2015, כאשר דיון לפי סעיף 144 קבוע ליום 8.9.15. כמו-כן, ב"כ המבקש צירף את המסמך בחתימת רמי סנדוקה ועובדים אחרים המוכנים להשגיח ולפקח על המבקש.

 

25.       ב"כ המשיבה לא הגיבה על שמות הערבים המוצעים, עד היום, על אף האופציה שניתנה לה בפיסקה 3, עמוד 31 שורות 31-30 להחלטתי מיום כ"ז תמוז תשע"ה (14.7.15).

 

26.       ב"כ המבקש, הגיש בקשה, אתמול, ביום 27.7.15, למתן החלטה מאחר ולא נתקבלה עמדת ב"כ המשיבה לגבי הערבים המוצעים, וכי כלשונו: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מתן החלטתו בבקשת המבקש ולאפשר לו לצאת לעבוד ולפרנס את עצמו ואת משפחתו".

 

דיון

27.       נקודת המוצא להליכים בתיק זה, היא כי המבקש היה במעצר תחת סורג ובריח מאז יום 12.2.15 (וייתכן כי אף לפני כן במעמד של "עצור ימים", וכי הוא שוחרר למעצר בית ביום 11.3.15, דהיינו: לאחר חודש שלם).

 

28.       מזה למעלה מארבעה וחצי חודשים, נמצא המבקש במעצר בית מלא, תחילה בלוד ואח"כ בכפר עין נקופה.

 

29.       לא נמסר לי על הפרות כלשהן של תנאי מעצר הבית, ועל כן, יש להניח, כי לא היו הפרות כאלה.

 

5

30.       אין גם מחלוקת, כי לוח הזמנים הצפוי לשמיעת התיק הוא כזה שהמבקש יימצא במעצר בית מלא - אם לא תתקבל הבקשה, לפחות במשך ארבעה חודשים, ולא ברור אם לאחר שלושת מועדי ההוכחות בחודש נובמבר 2015 יסתיים הדיון בתיק העיקרי.

 

31.       אין גם חולק, כי המבקש צריך לפרנס את בני משפחתו, שכן במשך למעלה מחמישה וחצי חודשים, הוא אינו עושה כן, עקב המעצר המלא של חודש מאחורי סורג ובריח, וארבעה חודשים וחצי במעצר בית מלא.

 

32.       השאלה המרכזית הנצבת בפניי היא, האם מסוכנותו של המבקש, שלטענת המשיבה גבוהה, מצדיקה את המשך מעצר הבית, או שבאיזון שבין חשש ממסוכנות, לבין מתן אפשרות למבקש לצאת לעבוד, הכף נוטה לעבר החלופה השנייה.

 

33.       המסוכנות, לטעמי, אינה גבוהה בהכרח, שכן, למבקש שלפניי מיוחסת עבירת ההסעה ולא עבירת ההצתה (מבלי לגרוע מטענת המדינה, שעוד תתברר בתיק העיקרי, האם אכן אחראי המבקש, עפ"י כללי ביצוע בצוותא של המשפט הפלילי, גם למעשי ההצתה של הנאשמים האחרים, וגם - כפוף לסוגיית הקשר הסיבתי - אחראי הוא למותה של המנוחה).

 

34.       בכל מקרה, המנגנון של הערבים/מפקחים, כפי שהוצג בפניי, כולל נכונותו של סנדוקה רמי (שהוא עוסק מורשה בעל מחזור כספים של בין 110,000 ש"ח לבין 150,000 ש"ח בחודש), הן לערוב והן להפקיד כספים, יש בו כדי לשמש איזון הולם בין אותה מסוכנות שתוארה לעיל, לבין צרכיו של המבקש וצרכי בני משפחתו לקיום הוגן.

 

35.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי אכן הכף נוטה לעבר קבלת טענת הסניגור, ואני מורה על מתן אפשרות למבקש לצאת לעבוד, בתנאים הבאים:

א.        רמי סנדוקה ייקח כל יום ברכבו את המבקש ממקום מעצרו בכפר עין נקופה, לא יוקדם מהשעה 06:15, למקום עבודתו של המבקש אצל הקבלן רמי סנדוקה באזורים: רחובות, חולון. אם תבקש זאת המדינה, ימציא הסניגור לב"כ המדינה את רשימת אתרי הבניה של רמי סנדוקה, ויעדכן נתונים אלה בכל פעם שרמי סנדוקה יסיים אתר בניה אחד ויעבור לאתר בניה אחר.

            המבקש יחזור, לא יאוחר מהשעה 19:45 ממקום עבודתו יחד עם אחד הערבים/המפקחים הללו, למעצר בית מלא בכפר עין נקופה, שם יימצא מהשעה 19:45 עד השעה 06:16 למחרתו.

6

ב.         המבקש יימצא במקום העבודה, באחד מן האתרים שרמי סנדוקה עובד בהם, כאשר יהיה צמוד אליו אחד משלושת הערבים/המפקחים הבאים:

            (1)        ראמי סנדוקה ת"ז 080949449;

            (2)        שוויקי מוחמד גאלב ת"ז 080233794;

            (3)        שוויקי רפיק ת"ז 028282077.

ג.         הערבים/המפקחים המצויינים בסעיף 35ב' לעיל, הינם בנוסף לערבים המפורטים בסעיף 19ב' להחלטה מיום י"ח אדר תשע"ה (9.3.15); האב - שוויקי מוחמד גאלב, הוא משותף לשתי קבוצות ערבים הללו.

ד.         הערבים/המפקחים: ראמי סנדוקה ושוויקי רפיק, יחתמו כל אחד מהם על ערבות בסכום של 25,000 ש"ח, וכל אחד מהם יפקיד סכום של 5,000 ש"ח.

ה.        אם תבקש זאת ב"כ המדינה, ימציא הסניגור למדינה את מספרי הפלאפון של הערבים/המפקחים (מספר הפלאפון של הערב הראשון, ראמי סנדוקה, כבר מופיע בעמוד 29, שורה 2 לפרוטוקול מיום 14.7.15).

 

 

36.       ההסדר האמור ייכנס לתוקף ביום 2.8.15, כפוף לאישורי הפקדה וחתימת הערבים. קבעתי מועד זה, כדי לאפשר למדינה, אם רצונה בכך, להגיש ערר לבית המשפט העליון ולבקש שם עיכוב ביצוע (כאמור, בפיסקה 5 להחלטתי מיום כ"ז תמוז תשע"ה (14.7.15), עמוד 32 שורות 5-4).

 

37.       על פי הסכמת הצדדים, החלטה זו נשלחת אליהם בדואר ללא צורך בהזמנתם (פיסקה 4 להחלטה מיום כ"ז תמוז תשע"ה (14.7.15), עמוד 32, שורה 2.

 

38.       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים, וכן למערכת האיזוק האלקטרונית, אשר תתעדכן עפ"י האמור בהחלטה זו.

 

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.