1

ביום 01.05.15 הוגש כתב אישום נגד המבקש ואחרים בו יוחסו למבקש ארבעה אישומים.

באישום הראשון, יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, חטיפה לשם רצח או סחיטה, כליאת שווא והלבנת הון.

באישום השני, יוחסו למבקש העבירות של הלבנת הון, התחזות כאדם אחר וסיוע להתחזות כאדם אחר.

באישום השלישי, יוחסו למבקש העבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

באישום הרביעי, יוחסה למבקש עבירה של שיבוש הליכי משפט.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים, ובדיון אשר התקיים בפניי הצהיר ב"כ המבקש על הסכמתו לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית ולקיומה של עילת מעצר. באותה נשימה ביקש להפנות את המבקש לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

בהחלטתי מיום 29.06.15 הפניתי את המבקש לשירות המבחן אולם הבהרתי כי אין בהפנייה זו כדי לקבוע מסמרות בשאלת היתכנות שחרורו של המבקש לחלופה.

2

בהמשך הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר ובשורה התחתונה קבע בו כי "מידת הסיכון להישנות התנהגות דומה לזו המתוארת בכתב האישום בעתיד הינה בינונית עד גבוהה".

יש לציין שלחובתו של המבקש 6 הרשעות קודמות, בין השנים 1994 - 2012, בין היתר היעדרות משירות צבאי, איומים, תקיפת עובד ציבור, ניסיון לקבלת דבר במרמה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע והפרה הוראה חוקית.

בשנת 2010 נדון המבקש ל- 15 חודשי מאסר ושוחרר בשחרור מוקדם.

כן נקבע בתסקיר שירות המבחן כי המבקש אמנם נטל אחריות על מעשיו הבעייתיים בעבר, אך מתקשה לבחון באופן מעמיק וביקורתי את התנהלותו ודפוסי חשיבתו הלקויים.

ביום 02.08.15 הוריתי בהחלטה מפורטת על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, תוך שקבעתי כי העבירות המיוחסות למבקש הנן חמורות ומעצם טבען מצביעות על מסוכנותו ועל חשש אפשרי לשיבוש הליכי משפט, הנובע מעצם התנהגותו כמיוחס לו בגדרי כתב האישום. כמו כן קבעתי כי עצם הריחוק של מקום החלופה אין בו די, שכן חלק מהעבירות המיוחסות למבקש בוצעו תוך שימוש בטלפון, עבירות שאותן ניתן לבצע מכל מקום גאוגרפי שהוא. כמו כן קבעתי כי למבקש מיוחסת התנהגות שיטתית שיש בה אלמנט של מרמה כלפי מוסדות המדינה, דבר המפחית את היכולת לתת בו אמון במסגרת שחרור לחלופת מעצר.

ביום 03.09.15 הגיש ב"כ המבקש, עו"ד פלאח, בקשה לעיון חוזר בה הציע משמורנים נוספים.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה ובדיון אשר התקיים בפני הועלו לדוכן ונחקרו מספר משמורנים מוצעים.

לאחר עיון בטענות באי כוח שני הצדדים הריני לקבוע כי אין מקום לשחרורו של המבקש לחלופה המוצעת, וכי מתחייבת לעת הזו הותרתו במעצר עד תום ההליכים, וזאת מפאת כל אחד ואחד מהנימוקים אשר פורטו בהחלטתי הקודמת.

בשלב זה, ובהינתן נימוקי המבקש, לא מצאתי כל נימוק המצדיק או מחייב סטייה מהנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 02.08.15.

אי לכך דין הבקשה להידחות.

3

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.