1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בהמשך להחלטתי מיום 27.12.15, הנני מורה על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים, באיזוק אלקטרוני, כאשר מקום המעצר מועבר מבית המעצר אל המקום אשר יפורט בהמשך הדברים:

2

1.         המשיבה תשהה במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, בכתובת: הרצל 1090/16 דימונה.

2.         המשיבה תהיה בפיקוח מלא, במשך כל שעות היממה, של אחת מן הערבות הבאות: אולגה קרסנוב, ת"ז 323316042, נצייב אנסטסיה ת"ז 321304230.

3.         המשיבה תחתום על התחיבות עצמית בסכום של 30,000 ₪, וכל אחת מן הערבות תחתום על ערבות בסך 20,000 ₪.

4.         יופקד בקופת ביהמ"ש סכום של 15,000 ₪, אשר הפקדתו תהווה תנאי לשינוי מקום המעצר.

5.         המשיבה תהיה בפיקוח מעצרים של שירות המבחן, וזאת למשך 6 חודשים.

6.         אני מתיר למשיבה לצאת מן המעצר בפיקוח אחת הערבות, וזאת אך ורק לצרכים הבאים: טיפולים רפואיים, דיונים בביהמ"ש, פגישות בשירות המבחן, פגישות אצל הסנגור, והכל לפי הזמנה מראש ובכתב, תוך מתן הודעה של יום מראש לפחות לאיזוק האלקטרוני ולפרקליטות.

7.         ניתן בזאת צו עיכוב מן הארץ כנגד המשיבה.

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ו, 31/12/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לטעמי, הסיפא של סעיף 22ד(1)(ג)(2) לענין "או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו", אינה מתיחסת רק למפוקח שהוא קטין אלא גם לבגיר.

על כן, אני סבור שביהמ"ש מוסמך לפתוח חלונות בפיקוח, גם בענינים אחרים.

אכן צודק ב"כ המבקשת כי בכל מקרה, יש לתת טעמים שירשמו.

לטעמי, במקרה זה, קיים צורך לאפשר למשיבה להיפגש עם סנגורה, שהרי סביר להניח שככל שהיתה מוגשת בקשה לאפשר לה לצאת לצורך פגישה עם הסנגור, הרי שבהעדר אינדיקציה להפרות, היה ביהמ"ש, לאחר קבלת עמדת המבקשת, נעתר לבקשה מסוג זה.

3

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ו, 31/12/2015 במעמד הנוכחים.