1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר והספקה של סמים מסוכנים, נהיגה ללא רישיון נהיגה, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, איומים והחזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית.

1.         עפ"י החלק הכללי בכתב האישום, במועדים הרלוונטיים שימש השוטר ג'לאל סולימן כסוכן משטרתי סמוי במטרה להיאבק בתופעת הסחר בסמים (להלן: הסוכן).

עפ"י העובדות באישום הראשון, בתאריך 31.3.2016 בסמוך לשעה 19:25 התקשר הסוכן למשיב 1 וביקש לקנות ממנו חצי פלטת חשיש. לאחר דין ודברים אמר לו משיב 1 שיבדוק ויחזור אליו. לאחר מס' שיחות נוספות בין משיב 1 לסוכן, סיכמו השניים כי המשיב ימכור לסוכן 20 אצבעות חשיש תמורת 1,500 ₪ והם קבעו להיפגש בתחנת הדלק דור אלון בכניסה ליישוב תל שבע (להלן: מקום המפגש).

2

סמוך לשעה 20:45 הגיע הסוכן למקום המפגש, וכעבור מס' דקות הגיע גם המשיב וביקש ממנו שייכנס איתו ליישוב שגב שלום, אולם הסוכן סירב. לאחר שאמר המשיב לסוכן כי ימכור לו רק רבע פלטה, נסע מהמקום. בהמשך, ובמהלך שיחות נוספות סוכם בין השניים כי המשיב ימכור לו פלטה תמורת 1,200 ₪.

הסוכן חיכה למשיב בצדו השני של כביש 25 מול מקום המפגש, אז הגיעו למקום המשיבים, נכנסו אל רכבו של הסוכן כאשר משיב 1 נכנס למושב האחורי ומשיב 2 התיישב ליד הסוכן. משיב 1 הוציא את הסמים ומסר אותם למשיב 2 אשר מסר אותם לסוכן. הסוכן מסר למשיב 1 את הכסף. בעשותם כן מכרו המשיבים לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 18.2 גרם נטו תמורת 1,200

עפ"י העובדות באישום השני, בתאריך 31.3.2016, לאחר ביצוע עסקת הסמים כפי המתואר באישום הראשון, קבע משיב 1 עם הסוכן, כי ביום שני שלאחר מכן הוא ימכור לסוכן 4 פלטות חשיש והוא יעשה לו מחיר טוב.

בהמשך לאמור, תאריך 4.4.2016 סמוך לשעה 16:40, התקשר הסוכן למשיב 1 ואמר לו שהוא מגיע למקום המפגש כפי המתואר באישום הראשון, וסמוך לשעה 18:00 משיב 1 אמר לו שלאחר שיגיע שיתקשר אליו.

בשעה 18:10 בקירוב, הגיע הסוכן למקום המפגש כשברשותו 7,000 ₪ אותם התכוון לתת למשיבים תמורת הסמים שיביאו, ובסמוך לשעה 18:30 הבחין הסוכן במשיב 1 מגיע למקום המפגש כשהוא נוהג ברכב מסוג קיה ולידו יושב משיב 2. המשיבים ירדו מהרכב, משיב 1 נכנס אל רכבו של הסוכן ואילו משיב 2 המתין מחוץ לרכב כשהוא עומד ומסתכל מסביב כפי הנחייתו של משיב 1 אשר ביקש ממנו שיסתכל סביבו. כשהם בתו הרכב הוציא משיב 1 מכיסו 3 פלטות של חשיש ומסר אותן לסוכן, אשר שאל מדוע הביא רק שלוש ולא ארבע כפי שסיכמו, ומשיב 1 אמר לו שכעת "השוק יבש". תמורת

שלוש פלטות חשיש במשקל כולל של 288.5 גרם נטו, שילם הסוכן למשיבים סכום של תמורת 7,000 ₪.

עוד מיוחס למשיב 1 כי בעשותו את המתואר לעיל, נהג ברכב מבלי שהחזיק בידו רישיון נהיגה כדין.

עוד מיוחס למשיב 1 כי לאחר שהובא לתחנת משטרת עיירות, במהלך חיפוש שנערך על גופו של משיב 1, מצאו השוטרים סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.5977 גרם נטו לצריכתו העצמית.

3

עוד עולה מכתב האישום כי בעת ששהה בחדר המעוכבים בתחנת משטרת עיירות, החל משיב 1 להשתולל בתא וסירב להירגע ולשבת גם לבקשת השוטרים, ועשה כן בכוונה להכשילם. בהמשך, איים משיב 1 על השוטר דניאל רז, בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו שיוריד לו את האזיקים והוא יראה מה יקרה, וכן אמר לו ש"יפגוש אותו בחוץ".

2.         בדיון מיום 19.4.16 הסכימו ב"כ המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר, ציינו עובדת גילם הצעיר של המשיבים והעדר עבר פלילי, ועתרו להפנות את המשיבים לשירות המבחן על מנת שזה יערוך תסקיר מעצר בעניינם.

3.         תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב שלפניי התבסס על שיחה עם המשיב בבית המעצר "ניצן" ושיחה עם מפקחיו המוצעים.

מהתסקיר עולה כי המשיב כבן 19, רווק וטרם מעצרו התגורר בפזורה הבדווית בשגב שלום. משפחת המוצא מונה זוג הורים ו 11 ילדים כאשר המשיב הינו השמיני בסדר הלידה. המשיב שיתף את השירות כי אביו מכור לאלכוהול וכי לאורך השנים נהג באלימות כלפי האם וילדיה בהיותו תחת השפעת אלכוהול, והוסיף כי למשפחה לא ידוע היכן מתגורר האב מזה שנים ולא מן הנמנע כי הינו דר רחוב. הוסיף, בדבר הקושי הכלכלי בו הייתה מצויה המשפחה אשר הביא בין שהוא וחלק מאחיו הוצאו למסגרות חינוכיות חוץ ביתיות בצפון הארץ. הוסיף כי אחיו חזרו להתגורר בבית לאחר גיל 18 ולאחר שסיימו לימודיהם באותן מסגרות ואילו הוא חזר בהיותו בן 16 על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, עבד כשנה כגנן ובהמשך, עד למעצרו הנוכחי עבד כשנה וחצי במפעל באשקלון.

שירות המבחן התרשם כי לאחר שהמשיב שב להתגורר בבית הוריו, הוא התמיד בעבודה וגילה מחויבות ואחריות כלפי משפחתו ורצון לסייע להם כלכלית. עוד התרשם שירות המבחן כי המשיב נמצא בתהליך גיבוש זהותו העצמית וכי טרם מעצרו גילה טשטוש סביב עמידה ערכית בגבולות האסור והמותר ונטייה לספק צרכים, אם כי כיום מצר על מצבו הנוכחי ומגלה רצון לניהול אורח תקין ומתפקד לצד יכולת בחינה והתבוננות עצמית.

הגם שלדעת שירות המבחן, מעצרו הנוכחי של המשיב והחשש מההשלכות של ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם הרתעתי משמעתי בבחינת המשך התנהלותו בעתיד, העריך השירות את רמת הסיכון להישנות עבירות ופגיעה מצד המשיב - כבינונית-גבוהה.

השירות בחן חלופת מעצר שהוצעה בפניו. המדובר באמו של המשיב, כבת 45 נשואה ואם ל 11 ילדים, ממנה התרשם השירות כמי שתוכל לפקח על המשיב במסגרת מעצר בית, כמי שיכולה להוות דמות סמכות ולהציב לו גבולות.

4

אשר לאביו של המשיב, עלה, כי בניגוד לטענות המשיב לפיהן מקומו של האב לא נודע מזה שנים, הופיע האב למפגש עם שירות המבחן יחד עם האם ועלה כי הוא מתגורר עם משפחתו. שירות המבחן שוחח עם האב והתרשם כי זה יתקשה באופן משמעותי לפקח על המשיב ולהציב לו גבולות בשל התמכרותו לאלכוהול וקשייו לתפקד באופן תקין.

בסופו של דבר, המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוחה של אמו בלבד תוך שהוסיף כי מצבים בהם תיאלץ לצאת מביתה, מומלץ כי המשיב יתלווה אליה. בנוסף, המליץ שירות המבחן על הטלת צו פיקוח מעצר למשך חצי שנה שבמסגרתו ישולב המשיב בטיפול קבוצתי, כאשר יציאותיו לטיפול יהיו בליווי ובפיקוח האם.

4.         לאחר ששמעתי טעוני ב"כ הצדדים, לאחר שאמו של המשיב נחקרה, חזרתי ועיינתי בתסקיר המעצר לא מצאתי לקבל המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרור המשיב לחלופה המוצעת.

"הכלל הנוהג בעבירה של סחר בסמים הוא כי חלופת מעצר אינה מספקת להפגת המסוכנות הנשקפת ממי שנאשם בעבירה זו. בבסיס תפיסה זו, מצויה פגיעתם הרעה של הסמים בחברה ... העובדה שמאבק יעיל בסמים מחייבת את גדיעת שרשרת הפצת הסם ובעיקר העובדה שהסחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר וגם כאשר חופש התנועה שלו מוגבל" (ראה בש"פ 6463/09 איליה נ' מדינת ישראל).

שחרור לחלופת מעצר ייתכן אפוא בעבירות מסוג זה רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן (ראה בש"פ 8800/10 עלי אלטלאקה נ' מדינת ישראל).

במקרה לפניי לא מצאתי בהעדר עבר פלילי למשיב וגילו הצעיר כדי נסיבות מיוחדות שיש בהן להחריג מקרה זה מהכלל הנוהג בעבירות מסוג זה.

בהמלצת שירות המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית אמו ובפיקוחה היחיד איני מוצאת די, ואין בה כשלעצמה להצדיק סטייה מההלכה הנוהגת בכל הנוגע למעצר עד תום ההלכים בעבירות סמים והגם שמדובר במי שאין לחובתו הרשעות קודמות, שכן המשיב מצאתי מעורב ממש בעבירות של סחר בסמים, הוא הדומיננטי, הוא מעורב בכל השלבים לקידום הקשר לביצוע העבירות והוצאתן לפועל. בהקשר זה אפנה לדברים שנאמרו בבש"פ 8281/12 גז נ' מדינת ישראל:

5

"לא מצאתי במקרה דנן נסיבות המצדיקות סטייה מהמדיניות המקובלת בכל הנוגע למעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים. אכן, אין לעורר הרשעות קודמות. אולם, מנגד יש לשקול את העובדה שמעורבותו לכאורה בעבירות אינה מן הסוג של "בורג" קטן במכונה, אלא כזו שמתבטאת בתפקיד של הנהגה ומעורבות עיקרית. אכן, בית משפט זה כבר פסק לא אחת כי בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים של נאשמים המעורבים בעסקאות סם, יש חשיבות לעומק מעורבותם בעסקאות אלה (ראו: בש"פ 4669/92 מיכלאשווילי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו] 8.10.1992), בפסקה 3; בש"פ 3756/00 ענאבה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 7.6.2000))"

וראו גם במקרה בו ניתנה חוות דעת חיובית מטעם שירות המבחן, בבש"פ 3740/11 אלעלאיין נ' מ"י (טרם פורסם, 24.5.11):

"...מכאן שאף אם התרשמות שירות המבחן הייתה חיובית וחלופת המעצר שהועמדה לעורר נמצאה כמתאימה על ידו - חומרתן של העבירות המיוחסות לעורר ותפקודו במהלך עסקת הסחר בסם, על פי הנטען - אינם מבוטלים. העובדה שהעורר גם מואשם בכך שתיווך בין הסוכן לבין אדם שלישי לשם רכישת הסם, מלמדת לכאורה כי העורר מעורה בתחום הסחר בסמים ולפיכך נראה כי לא מדובר אצלו במעידה חד-פעמית. מעבר לכך, אף שירות המבחן, ציין בתסקיר המעצר כי קיים קושי להעריך את הסיכון הנשקף מהעורר בשל הפער הקיים בין תפקודו ושאיפותיו לבין חומרת האישומים וכן כי קיים קושי לבחון באופן מעמיק את התנהלותו סביב האישומים נגדו בשל צמצום וטשטוש נסיבות העבירה והתנהלותו בה. בהקשר זה ועל רקע האמור - צדק בית המשפט הנכבד קמא בקבעו כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן לשלוח את העורר לחלופת מעצר (השוו: בש"פ 2970/08 קזמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.4.2008) וכן ראו בש"פ 5782/11 הנ"ל)".

5.         התנהלותו של המשיב, בעת מעצרו ולאחריה מציירת תמונה אחרת ביחס למשיב, כזו שהיא רחוקה מהתרשמותו של שירות המבחן. המשיב אשר נתפס בעיצומה של עסקת הסמים שהיקפה 3 פלטות חשיש, הוא למעשה הדמות הדומיננטית בשתי עסקאות הסמים, משיב שאינו משתף פעולה בחקירתו, מוסר גרסה רחוקה מאוד מהמציאות, שעומדת בניגוד מוחלט לעולה מהודעת שותפו לעבירה, כשהראיות מוטחות בפניו לרבות גרסתו של שותפו לעבירה, הוא משנה מגרסתו באופן חמקמק, מניפולטיבי, תוך שמתאים את תשובותיו לשאלות והמידע שנחשף בפניו במהלך חקירתו.

6

באופן דומה, המשיב מודה תחילה החשיש אשר נתפס עליו הינו שלו ולאחר מכן מכחיש ( ראה הערת החוקר בהודעת המשיב מיום 5.4.16 ע' 2 ש' 5-6 ). וכך גם לגבי הטלפון שנתפס עליו, תחילה אינו מזהה אותו ( ע' 4 ש' 104 ) ולאחר מכן טוען כי הטלפון הינו של אחיו הקטן והוא לוקח אותו לפעמים ( ע' 5 ש' 137-139 ). כך גם כאשר החוקר מעמת אותו עם תלונת השוטר דניאל רז ( מסמך ח ) בה נטען כי בעת שהשוטר שמר עליו בחדר המעוכבים, המשיב קם ללא סיבה, סירב לשבת, דחף את השוטר ואיים עליו.

התנהלותו של המשיב כעולה מדו"חות הסוכן, דו"חות הפעולה של השוטרים והודעותיו במשטרה מעלות תמונה של מי שהוא לא רק הרוח החיה בעסקאות הסמים, והוא מכיר את העולם העברייני , אלא, במי שאינו ירא מאוכפי החוק, נוהג ללא רישיון נהיגה ומאיים על שוטר בתחנת המשטרה.

בנוסף לאמור, לא ברור מדוע התעלם שירות המבחן ממידע לא מדויק בלשון המעטה אותו מסר המשיב ביחס לאביו. כמו כן, אין להתעלם כי המשיב עזב את הפנימייה בגיל 16 זאת לאחר שציין כי אחיו שהו בה עד לגיל 18 תוך שהוא מדגיש כי לימודי אחיו במסגרות חינוכיות אלו סייעו להם להתמודד עם הקשיים הכלכליים והמשפחתיים בבית המשפחה, וגם לכך שירות המבחן לא נתן דעתו.

עוד עולה, כי בניגוד לדברי המשיב אצל שירות המבחן לפיהם הוא עובד מזה כשנה וחצי באשקלון, הרי מהודעתו של המשיב עצמו מיום 5.4.16 עולה כי הוא עובד באשקלון רק כמעט חצי שנה ( ע' 2 ש' 23 ). ניכר כי בחלקים שונים בשיחתו עם שירות המבחן, מסר השירות מידע לא מדויק.

6.         אשר לחלופה המוצעת, שמעתי את אמו של המשיב, התרשמתי כי בזו יש מידה מסוימת של סמכות, אם כי לא באופן הנדרש על מנת להציב גבולות למשיב, והדברים מקבלים משנה תוקף עת מדובר בעבירות של סחר בסמים, עבירות אותן ביצע המשיב יחד עם אחר, באמצעות טלפון, עבירות שניתן לבצע אותן גם מתוך חלופת המעצר. זאת ועוד, מדובר במפקחת יחידה, מטופלת ב-11 ילדים, בבעל שהוא אלכוהוליסט ומתקשה לתפקד באופן תקין, וספק גדול אם תוכל, ללא כל סיוע, לפקח על משיב זה בתנאים הקיימים. מדובר בחלופת מעצר המציעה מתווה בעייתי גם בעובדה שמעבר לצורך בפיקוח על המשיב, הרי זו תצטרך לצאת מהבית לצרכים כאלה ואחרים, לרבות ליווי המשיב לשירות המבחן, והפתרון שמצא שירות המבחן לפיו המשיב יצטרף אליה ליציאות כאלה ואחרות מחוץ לכתובת המעצר, בעייתית עוד יותר.

בהינתן האמור ומתסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד ואין בית המשפט כבול אליה, הרי שבמקרה לפניי, בהעדר נסיבות חריגות ממש להצדיק שחרור המשיב ממעצר, ומשהגעתי למסקנה כי חלופת מעצר, המוצעת אינה יכולה ומסוגלת לאיין ממסוכנות המשיב, אין לי אלא להורות על מעצרו עד תום ההלכים במשפטו.