1

לפני בקשה להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

1.         ביום 7.3.18 שעה 13.19 לערך רכב רוכב אופנוע ברחוב המרכבה חולון והגיע סמוך לבית מס' 6. במקום ניצב שוטר במדים לצד ניידת משטרה. השוטר הורה לרוכב לעצור ולהעמיד את האופנוע בצד לצורך ביקורת רישיונות. הרוכב לא הציג רישיונות. כאשר ניגש השוטר לאחורי האופנוע והקליד בטאבלט משטרתי את מספר הזיהוי של האופנוע הניע הרוכב את האופנוע וברח.

2

2.         המבקשת טוענת כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שהרוכב באירוע הוא המשיב. המשיב, נטען, רכב על אופנוע השייך לבנו כאשר הוא פסול לנהיגה למשך שלוש שנים וכאשר מאסר מותנה בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בנסיבות לא הרתיע את המשיב. המשיב רכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע כמעט שנתיים, מחודש אפריל 2016. למשיב 128 הרשעות בתעבורה לרבות 3 הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ועבירות בטיחות שונות. לחובתו הרשעות בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת ופרטים כוזבים. למשיב גם עבר פלילי בעבירות שונות. המבקשת טוענת כי מחומר הראיות עולה כי המשיב ניסה להכשיל את חקירת המקרה, ברח מן השוטר, טען כי האופנוע נגנב ואף הניע את בנו להגיש תלונה במשטרה על גניבה זו. האופנוע, נאמר, אותר לבסוף על ידי המשטרה בחניון ברחוב המרכבה 19 חולון, סמוך לבית עסקו של המשיב. לאור האמור טוענת המבקשת כי אין על המשיב מורא הדין וכי הדרך היחידה להגן על הציבור מפני פגיעתו הרעה היא באמצעות מעצרו מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים.

3.         ב"כ המשיב חולק על קיום ראיות לכאורה. לדבריו, אין ראיות לכאורה לכך שהמשיב -ולא אחר - רכב על האופנוע בעת האירוע. כך, הוא טוען כי רק חלק מפניו של הרוכב היו גלויות לשוטר וזיהוי כזה מוטל בספק. עוד הוא טוען כי סוג האופנוע לא מצוין בבקשה וכי מדובר במספר רישוי שהוצג לאופנוע אחר. לחילופין עותר ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בפיקוח. לאור הערותיי בדבר הקשר בין איתנות הראיות לנטייה לשחרור לחלופה הסכים ב"כ המשיב כי תחילה אכריע בשאלת התשתית הראייתית. כך אעשה להלן.

דיון

5.         אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במיוחס לו. כפועל יוצא מכך, אני סבור כי קיימת עילת מעצר מסוג "מסוכנות" בעוצמה גבוהה. בנסיבות אלה מצאתי להיעתר לבקשת ב"כ המשיב ולהורות לשירות המבחן לחבר תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

6.         בתיק דוח פעולה שערך השוטר כהן זאדה. השוטר ציין בדוח הפעולה - ולאחר מכן בהודעה שמסר - כי רוכב האופנוע עמד מרחק של "מטר וחצי" ממנו כאשר "פניו גלויות". מספר הרישוי של האופנוע נרשם לכאורה במדויק על ידי השוטר בטרם נסע (או ברח) הרוכב. מבדיקה שערך השוטר עלה כי האופנוע שייך לבנו של המשיב. השוטר עיין בתמונתו של בן המשיב אך הבין כי לא הוא רכב על האופנוע. משם עבר השוטר לבדיקת קשרי משפחה במשיב, הבחין בתמונת המשיב דן והבין כי לא הוא רכב על האופנוע. בנו של המשיב מסר בהודעה במשטרה כי האופנוע רשום על שמו אך הוא אינו רוכב עליו. לאחר שנכנס השוטר לקשרי משפחה במחשב הבחין בתמונת המשיב וזיהה "בבירור על פי התמונה שמדובר ברוכב האופנוע אתו דיברתי שניות קודם לכן". יוצא לכאורה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שלא הייתה על מגבלה על זיהוי מדויק של רוכב האופנוע בשל קרבתו לשוטר, בשל האפשרות שניתנה לשוטר לרשום את המספר על לוחית הרישוי של האופנוע ולאחר מכן זיהוי תמונת המשיב במחשב המשטרה. בהמשך זיהה השוטר (פיזית) את המשיב " כרוכב האופנוע שעמו דיברתי ברחוב המרכבה 6".

ב"כ המשיב טען כי למשיב יש טענת "אליבי". כמו כן, עולה מן הראיות כי לטענת המשיב האופנוע נגנב. לא זה המקום להידרש לעומקן של טענות אלה. עם זאת, אדרש להן בקצרה ומתוך האמור בחומר החקירה בלבד:

3

א.        טענת האליבי: בדוח הפעולה שערכה גנית ברדיאן היא מציינת שהמשיב אמר כי במועד האירוע היה בעבודה, נסע ברכבת לראשל"צ ובצהריים יצא מן העבודה כדי לראות סרט ב"סינמה סיטי" בראשל"צ. המשיב נשאל באיזה סרט צפה והשיב "לא זוכר"[ !!]. כאשר נשאל שאלה דומה על ידי השוטר שי קורן (כמפורט בדוח הפעולה שערך שי קורן) אמר המשיב כי צפה בסרט "מדובב של ילדים" [!!]. מבלי להזכיר את שם הסרט.

ב.         טענת הגניבה: בדוח הפעולה של גנית ברדיאן צוין כי המשיב מסר לה שיצא בבוקר לעבודה ולא ראה את האופנוע וכנראה נגנב. בערב המשיב התקשר לבנו ומסר כי עליו להגיש תלונה על גניבה. מהודעת בנו של המשיב במשטרה עולה כי הוריו חזרו בערב מעבודתם ולא הבחינו באופנוע ומסרו לו כי עליו לדווח על גניבה. בנו של המשיב הוסיף כי "אני חושב שהיום בבוקר ההורים שלי עוד ראו את האופנוע כי הם יוצאים בסביבות השעה 7.00 בבוקר מהבית". ראשית, קיימת לכאורה סתירה בין דברי המשיב לשוטרת גנית כי הבחין בהיעלמות האופנוע בבוקר אך דיווח על כך לבנו בערב לבין גרסת בנו לפיה הוריו נוכחו בהיעלמות האופנוע רק בערב. שנית, אם המשיב הבחין בהיעלמות האופנוע בבוקר לא ברור מדוע לא שוחח מידית עם בנו והנחה אותו לדווח על הגניבה אלא המתין עד הערב. גם לא ברור מדוע לא אצה לבנו של המשיב הדרך לדווח על הגניבה למשטרה שכן הוא ציין בפני השוטר שי קורן כי "יש לי דברים חשובים יותר כרגע" וכי "אני עדיין צריך לחשוב על זה".

7.         לאור כל האמור אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי הראיות הן בעצמה גבוהה יחסית. שילוב המסוכנות המופלגת הנובעת מהתנהלותו לכאורה של המשיב באירוע שתואר, עברו התעבורתי וניסיונו לכאורה לפעול לשבש את החקירה בשילוב עברו התעבורתי והפלילי המכבידים הכוללים עבירות שיש בהם יסוד של מרמה (מסירת פרטים כוזבים וידיעה כוזבת) והעובדה שגם מאסר (מותנה) ממושך בן 12 חודשים לא הרתיע לכאורה את המשיב מלשוב ולרכב על האופנוע מלמדים על מסוכנות גבוהה לציבור הנשקפת משחרורו. בנסיבות אלה אני מקבל את בקשת ב"כ המשיב ומורה לשירות המבחן לחבר תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ובמסגרת זו לבחון את המפקחים שיציע ב"כ המשיב.

לפי שעה ולאור קביעותיי כי קיימות ראיות לכאורה וקימת עילה למעצר המשיב עד תום ההליכים, יישאר המשיב במעצר עד החלטה אחרת. אני קובע את הדיון בבקשה ליום 29.3.18 שעה 09.00 בפני שופט תורן. המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ח, 12 מרץ 2018, מעמד הצדדים.