1

1.      בפניי בקשה שנייה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המבקש להורות על שחרורו לחלופת המעצר שהומלצה על ידי שרות המבחן בתסקיר העדכני - במושב חצבה במשק שבבעלותו של המעסיק, עוזי אמבר, בפיקוחם הרציף של סאסיפונג וקאיו, לצד ערבויות כספיות תואמות, לרבות צו פיקוח מעצר של שרות המבחן למשך חצי שנה (להלן: "כתובת החלופה" ו"הערבים המפקחים").

2.      בתאריך 23.04.2020, הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד המבקש, אזרח תאילנדי, שעבד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במושב בערבה. כתב האישום כולל שני אישומים על עבירות מין, שעל פי הנטען, ביצע המבקש במתלוננת, אזרחית וייטנאם, שהגיעה לארץ כסטודנטית לצורך הכשרה חקלאית בערבה, ושעמה היה למבקש קשר - עבירות של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין וסחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק זה.

3.      בתאריך 29.10.2020, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המבקש בהתאם להמלצת שרות המבחן לחלופה שהומלצה על ידי שרות המבחן, למעשה, אותה חלופה נשוא הבקשה לעיון חוזר דהיום.

4.      בתאריך 04.11.2020, במסגרת ערר שהוגש על ידי המשיבה לבית המשפט העליון בבש"פ 7481/20, הורה בית המשפט העליון על קבלת הערר והותרת המבקש במעצר עד תום ההליכים. עוד קבע בית המשפט העליון, כי "אין מקום להניח, כי המסוכנות המינית הנשקפת מן המבקש תחומה למתלוננת בלבד, וזאת בהתחשב הן בחומרת המעשים המיוחסים לו והן בהתרשמותו של שרות המבחן באשר לחשש מפני התנהגות אימפולסיבית ואלימה מצדו של המבקש".

2

5.      בתאריך 17.01.2021, במסגרת בקשה לפי סעיף 62 לחסד"פ, הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו של המבקש בתשעה חודשים נוספים. יחד עם זאת, איפשר לבחון מחדש את שחרורו של המבקש במידה והמשפט לא יסתיים עד אפריל 2021.

6.      בתאריך 29.04.2021, הוגשה בקשה לעיון חוזר, על רקע החלטת בית המשפט העליון כאמור בסעיף 5 לעיל, אשר בסופו של יום, נדחתה תוך ציון הדברים הבאים: ("סבורני, שאין מקום בשלב זה להורות על שחרורו של המבקש לחלופה המוצעת בהעדר מענה פרקטי להפקדה כספית משמעותית. שכן החשש שעמדה עליו המשיבה הינו ממשי בשים לב שמדובר במבקש נתין זר... ההליך העיקרי נמצא בישורת האחרונה ולא מצאתי מקום להסתפק בהפקדה כספית של 10,000 ש"ח").

7.      בתאריך 03.05.2021, התקיים דיון בבקשה השנייה להארכת מעצרו של המבקש לפי סעיף 62 לחסד"פ בבית המשפט העליון וכן התייחס בית המשפט העליון להשגות המבקש כנגד דחיית בקשתו לעיון חוזר נשוא סעיף 6 לעיל. בסופו של יום, נעתר בית המשפט העליון לבקשת המאשימה לפי סעיף 62 לחסד"פ, והורה על הארכת מעצרו של המבקש מיום 23.04.2021 ב-90 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26878-04-20. תוך ציון הדברים הבאים: ("אני סבור כי יש להותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת בשים לב לסיום שמיעת הראיות בתיק זה, העדר יכולת להפקדה כספית ראויה, וכן החשש מפני הימלטות מאימת הדין").

8.      בתאריך 13.07.2021, התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה השנייה לעיון חוזר, במסגרתה, שוב, עתר המבקש לשחררו בהתאם להמלצת שרות המבחן בתסקיר העדכני מיום 11.07.2021, וביתר שאת, משהצליח המבקש לגייס הפקדה כספית בסך 30,000 ₪.

9.      המשיבה מנגד, עתרה לדחות את הבקשה לעיון חוזר, הן נוכח רמת המסוכנות המינית הנשקפת מן המבקש, חומרת המעשים המיוחסים לו, התרשמות שרות המבחן מפני החשש להתנהגות אימפולסיבית ואלימה מצדו של המבקש (ראה לעניין זה החלטת כב' השופטת ד. ברק ארז במסגרת החלטתה מיום 04.11.2020 בבש"פ 7481/20).

בנוסף, בהינתן השלב המתקדם במיוחד בו נמצא ההליך בעניינו של המבקש, כאשר הכרעת הדין בעניינו צפויה להינתן ביום 19.09.2021.

עוד נטען, כי מדובר במבקש נתין זר, כך שהחשש להימלטות מן הדין הינו ממשי.

3

באשר לערבים המפקחים נטען, כי אף הם נתינים זרים, כך שמסוגלותם לאיין חשש כזה מוטל בספק רב.

10.  לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, סבורני, שאין מקום בשלב זה להורות על שחרורו של המבקש לחלופה המוצעת, נוכח הטעמים והנימוקים שעמדה עליהם המשיבה בטיעוניה לעיל (ראה סעיף 9 לעיל). משכך, דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים ולשרות המבחן.

ניתנה היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.