1

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה שהורתה על שחרורו של המשיב 2 למעצר בית מוחלט ולמעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים וכן בקשה לחילוט ערבויות: התחייבות עצמית חתומה על ידי משיב 2 על סך של 5,000 ₪, והפקדות בסך של 3,000 ₪ שהפקידו משיבים 3 ו-4 , כל אחד.

נגד המשיבים הוגש ביום 13.3.18 כתב אישום המייחס להם עבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

המשיב 2 נעצר ביום 5.3.18 ומעצרו הוארך עד ליום 8.3.18, אז שוחרר על ידי בית משפט השלום בהליך מעצר הימים, למעצר בית מוחלט בפיקוח אמו וסבתו, תחת מגבלות ובכפוף לערבויות.

2

ביום 26.4.18 ניתנה החלטת בית משפט זה (השופט י' טופף) הקובעת קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר.

ביום 15.5.18 הוקלו תנאי שחרורו של משיב 2 והותר לו לצאת בכל יום מביתו בליווי ופיקוח של אחד המפקחים למשך 3 שעות.

ביום 7.8.18 הפר משיב 2 את תנאי שחרורו ונמצא מחוץ למקום מעצר הבית בשעה 03:41 לפנות בוקר ללא פיקוח, ותוך שהזדהה בפני השוטרים כאדם אחר המטרה להונות.

ביום 23.8.18 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור ממעצר ובקשה להורות על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים, בעקבות הפרת תנאי השחרור ביום 7.8.18.

בהחלטתו מיום 27.8.18 קבע בית משפט זה (כב' השופטת ש' דותן) כי המשיב 2 הפר "ברגל גסה" את תנאי השחרור, והורה, על כן, על ביטול ההקלות ועל שהיית המשיב 2 במעצר בית מוחלט עד ליום 28.9.18, אז יהא רשאי להגיש בקשה להקלה בתנאים. כמו כן הורה בית המשפט באותה החלטה על חילוט פיקדון שהפקיד המשיב 2 בסך של 1,000 ₪ ועל הגדלת הפיקדון שהפקידו הערבים לסך של 3,000 ₪ כל אחד.

יצוין כי בגין הפרה זו הוגש נגד המשיב 2 ביום 26.8.18 כתב אישום במסגרת ת"פ 52871-08-18 המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעת כתיבת החלטה זו, הוברר כי כתב אישום זה תלוי ועומד.

ביום 11.11.18 דחה בית משפט זה (השופטת ש' זמיר) בקשה להקלה בתנאי שחרור שהגיש המשיב 2 והורה על צו פיקוח מעצרים לתקופה של 6 חודשים.

בקשה נוספת שהגיש המשיב 2 נמחקה על פי בקשת בא כוח המשיב 2.

ביום 26.5.19 הגישה המבקשת את הבקשה לעיון חוזר הנדונה.

3

בבקשה נטען כי המשיב 2 הפר את תנאי שחרורו פעמיים: ביום 16.4.19 כאשר נמצא מחוץ לכתובת מעצר הבית בשעה 05:04 לפנות בוקר בתחנה המרכזית בעיר אילת, ללא פיקוח, ותוך שהוא מחזיק 13.40 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס; וביום 4.5.19 כאשר נמצא מחוץ לכתובת מעצר הבית בשעה 20:10 בכביש 471 בפתח תקווה, ללא פיקוח, כשהוא רכוב על אופנוע עם אחר, אשר נהג באופנוע. לאחר שרוכבי הקטנוע התבקשו לעצור לבדיקה משטרתית, החל הקטנוע להימלט מהמקום בנסיעה פרועה. במהלך המרדף, ירד משיב 2 מהקטנוע והמשיך בבריחה תוך שהוא משליך שקית שחורה אשר הכילה 483.01 גרם של סם מסוכן מסוג קנאביס המחולק לשתי אריזות.

בגין ההפרה מיום 4.5.19 הוגש נגד המשיב 2, בתיק ת"פ 37911-05-19 כתב אישום המייחס למשיב 2 עבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעקבות בקשה למעצר עד תום ההליכים והסכמת המשיב 2 למעצר עד תום ההליכים, הורה בית משפט השלום ביום 13.6.19 על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים.

באת כוח המבקשת טענה כי המשיב 2 הוכיח בהתנהגותו כי הוא שב ומפר את תנאי שחרורו, תוך שהוא מבצע עבירות סמים ומעמיק את קשריו בעולם העברייני, וכי, זה מכבר, תלויים ועומדים נגדו בגין אותן הפרות שני כתבי אישום, ותיק נוסף המצוי בחקירה. על כן טענה, כי המשיב 2 אינו ראוי לאמון ומסוכנותו אינה ניתנת לאיון ועל כן יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

בטיעוניה בעל פה, ביקשה באת כוח המבקשת כי דרושה החלטה עקרונית בבקשה לעיון חוזר הנדונה, על אף מעצרו של המשיב 2 בהליך המתנהל נגדו בבית משפט השלום.

בא כוח המשיב 2 טען כי הבקשה לעיון חוזר דנן אינה דרושה נוכח מעצרו של המשיב 2 בהליך המתנהל נגדו בבית משפט השלום וכי הגשתה, כ- 12 ימים לאחר שבוצעה ההפרה, באה כדי לגרום למשיב 2 להגיש בקשה כפולה ליציאה ארעית לאירוע בת מצווה.

סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"51.  (א)      שופט הדן בענינו של משוחרר בערובה, שהובא לפניו בשל הפרת תנאי מתנאי השחרור, רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, לעצרו או לשחררו בערובה בתנאים שיקבע.

          (ב)       נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות.

          (ג)       בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא אם כן ניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו".

4

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות העניין ולטיעוני הצדדים, אני סבור כי ניתן לקבוע שהמשיב 2 הפר את תנאי שחרורו באופן גס, בוטה ומזלזל, המצדיק את ביטולם של תנאי השחרור ואת מעצרו של המשיב 2 מאחורי סורג ובריח גם בתיק זה. מדובר בסדרה של הפרות, שביצע המשיב 2 יחד עם עבירות סמים, באופן המלמד על מסוכנותו ועל אי ציותו הבוטה להחלטות בית המשפט. בכך מתגבשת עילה למעצר עד תום הליכים, ואני מורה, לפיכך, על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח בתיק זה.

באשר לבקשה לחילוט ערבויות, שמעתי טענותיה של המשיבה 3, אמו של המשיב 2, ועיינתי במסמך רפואי בעניינו של משיב 4 - סבו של המשיב 2. אני סבור כי לפנים משורת הדין ואך משום התחשבות חריגה בנסיבות האישיות והמשפחתיות יש להימנע מפגיעה כלכלית במשפחת המשיב 2. ושוב יודגש, ההתחשבות בהחלטה מקלה זו, אין מקורה במשיב 2 , אשר הוכיח רמיסה ברגל גסה תוך זלזול בוטה בהחלטות בית משפט, אלא אך משום התחשבות בבני משפחתו בהם מצא המשיב 2 לזלזל עת הפר החלטות בית המשפט.

כאמור, ההתחשבות היא בבני משפחת המשיב 2 אך לא במשיב 2 משום התנהלותו חסרת הרסן. לפיכך שונים פני הדברים, באשר לחילוט התחייבות עצמית עליה חתום משיב 2, ואני מורה על חילוטה לטובת אוצר המדינה.

במקביל לבקשות הנדונות הגיש משיב 2 בקשה להוספת מפקחים, אך זו, כמובן שבנסיבות העניין, מתייתרת.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ט, 29 יולי 2019, בהעדר הצדדים.