1

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום בטענה שהוא תקף את המתלונן בסכין ופצע אותו באמצעות הסכין, באמתו, תוך גרימת חתך באורך 5 ס"מ אשר אוחה בתפירה. הסנגור הקודם אישר בדיון ביום 18.4.2021 קיומן של ראיות לכאורה, אך טען לכרסום ראייתי ולאכיפה בררנית, ובמקביל -- ולמקרה שטענות אלה לא יתקבלו -- הסכים להפנות את הנאשם לעריכת תסקיר מעצר. קבעתי מועד לדיון שיתקיים לאחר עריכת התסקיר, ליום 19.5.2021.

2.         ביום 21.4.2021 נדחו הטענות בענין כרסום ראייתי ואכיפה בררנית, כטענות המצדיקות כשלעצמן שחרור.

3.         הסכמת הסנגור הקודם לעריכת תסקיר משמעה שלמצער באותו שלב, הנאשם אינו חולק על כך שאם יידחו הטענות בענין כרסום ראייתי ואכיפה בררנית, יש מקום לעריכת תסקיר מבחן טרם בחינת שחרור. אכן, נוכח האישום נגד הנאשם, בתקיפת המתלונן עם סכין ופציעתו בו, גם נוכח העדר עבר פלילי ונתוניו האחרים של הנאשם, הנני מוצא מקום לבחינת שירות המבחן.

4.         ביום 27.4.2021 פנה שירות המבחן בבקשה לדחיית הדיון על מנת לאפשר ארכה להגשת תסקיר, וזאת עד יום 3.6.2021 לפחות. דחיתי את הדיון ליום 6.6.2021.

2

5.         היום פנה הסנגור החדש עו"ד חאזם יוסף (להלן: הסנגור) בבקשה לעיון חוזר. הוא טוען כי העיכוב בעריכת התסקיר מטה את הכף לכיוון שחרור הנאשם בתנאים כעת, כאשר התסקיר יכול להיערך בזמן שהנאשם נמצא בחלופת מעצר, במעצר בית.

6.         הסנגור טען למושכלות ראשונים בדיני המעצרים, החל מחזקת החפות והעקרון לפיו מעצר אינו בגדר מקדמה על חשבון עונש, דרך חובתו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר, וכלה בכלל לפיו תסקיר שירות המבחן הוא כלי עזר, ובית המשפט מוסמך להחליט בענין שחרורו של נאשם אף ללא תסקיר. הסנגור הפנה, בנוסף, לפסק הדין של בג"ץ בענין צפיפות במתקני כליאה (בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים (13.6.2017)).

7.         לטענת הסנגור, הנאשם בן 50 אב לילדים נעדר עבר פלילי. מעצר זה הוא מעצרו הראשון. לטענת הסנגור, המתנה עד לתסקיר נוכח הארכה שניתנה משמעותה שהנאשם ישהה, מאז מעצרו בתחילת הפרשה, חודשיים וחצי, וזאת, עת חזקת החפות עומדת לצדו. לטענתו מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. זאת, כאשר לטענתו, יש בידי הנאשם חלופה שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר - בטחון המתלונן - בדמות מעצר בית מלא בפיקוח שני אחיו ואשתו, שהם לטענתו אנשים רציניים ביותר ללא עבר פלילי, אשר מבינים את גודל אחריות תפקיד הפיקוח. הסנגור טוען לנכונות לכל תנאי שיקבע בית המשפט לרבות הפקדה כספית, כך שאם יפר הנאשם את תנאי השחרור הוא ייעצר ויפסיד הרבה כסף.

8.         עוד טען הסנגור לנטייה לשחרור ללא תסקיר מבחן בתקופת החירום בעקבות מגפת הקורונה, ולכך שבתי המשפט משחררים נאשמים גם למול תסקירים שליליים. בנוסף טען הסנגור לחג שבפתח (הכוונה כנראה לעיד אל פיטר).

3

9.         בא כוח המדינה טען כי תסקיר שירות המבחן הוא כלי עזר חשוב לבחינה האם יש מקום לשחרר לחלופה או לעצור עד לתום ההליכים, ולבחינה באיזו חלופה מדובר. בא כוח המדינה טען כי הפסיקה אליה הפנה הסנגור בענין שחרור עקב משבר הקורונה ניתנה בנסיבות שבהן שירות המבחן ביקש ארכה בלתי מוגבלת; לעומת זאת, ובהתחשב בכך שבדרך כלל לוקח לשירות המבחן כחודש להכין תסקיר מעצר, בענייננו שירות המבחן מבקש ארכה של כשבועיים, ולא ארכה של חודשים. ב"כ המדינה הסכים כי הנאשם בן 50 נעדר עבר פלילי אולם הטעים כי הוא מואשם בעבירה חמורה ביותר, פציעה וחבלה של אדם אחר בנשק קר. בא כוח המדינה טוען כי הפסיקה עמדה על הצורך להחמיר עם אנשים הפועלים באלימות כלפי הזולת. לטענתו, עולה מנסיבות התיק כי קשה להניח שהנאשם ישעה להנחיות בני משפחתו, שכן הנסיבות הנטענות בענייננו הן שהנאשם נסע אחר אנשים, ושהה במקום העסק של המתלונן פעם אחר פעם, ומשתקפת מאלה אובססיביות כלפי המתלונן. לטענת המדינה יש לכך חשיבות גדולה בענין בחינת שירות המבחן.

6.         אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר, ולצד זאת מקדים את הדיון בעניינו מיום 6.6.2021 ליום 3.6.2021.

7.         כטענת המדינה, התקופה הנדרשת ככלל לעריכת תסקיר מעצר היא כחודש ימים. בהתאם, הדיון בתסקיר שייערך נקבע תחילה למועד החל לאחר חודש ויום.

8.         הסנגור לא טען לטעם לפגם בבקשת שירות המבחן לארכה. אציין את עיקר טעמי שירות המבחן בבקשתו לארכה : שמאז תחילת משבר הקורונה השיחות עם העצורים מתבצעות באמצעים מקוונים, ויש תקלות תקשורת, אירועים חריגים, וקשיים טכניים נוספים שמקשים על ביצוע השיחות המקוונות; הפחתה משמעותית של כוח אדם בשל מגבלות הקורונה, העדר יכולת לאייש תקנים, רשימת המתנה ובקשות חוזרות רבות. מדובר בבקשה מובנת לארכה.

9.         כטענת ב"כ המדינה, עסקינן בבקשה לארכה בת שבועיים, עד יום ד' 3.6.2021. בית המשפט קבע את הדיון משיקולי יומן הדיונים ליום א' העוקב. מדובר יחד בדחייה של כשבועיים וחצי.

10.       הסנגור הפנה להערתו של כבוד שופט בית המשפט העליון ע' גרוסקפוף לפיה יש מקום לגלות יתר נכונות לשחרור לחלופת מעצר גם ללא תסקיר מעצר בשים לב לעיכובים בהכנת תסקירי מעצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה (בש"פ 6907/20 אלסענא נ' מ"י (9.10.2020). לצד זאת, חלק הארי של החלטות אליהן הפנה הסנגור בענין שחרור מפאת עיכוב בהכנת תסקיר, עניינן עיכוב שאין יודעים מתי יבוא סופו: בש"פ 2253/20 מ"י נ' אלוחואח (26.3.2020); מ"ת (מחוזי נצ') 5389-03-20 מ"י נ' סויטאת (עציר) (12.4.2020); מ"ת (מחוזי ב"ש) 55165-02-20 מ"י נ' אלנבארי (עציר) (26.3.2020), כולן מתחילת משבר הקורונה. ב-מ"ת (מחוזי חי') 61144-05-20 מ"י נ' עבד אל גני (עציר) (16.7.2020) מדובר היה בשביתה ללא הגבלת זמן בשירות המבחן; עמ"ת (מחוזי נצ') 60191-09-20 מ"י נ' ג'ואמיס (30.9.2020), בה המדינה לא השיבה לשאלת בית המשפט אם ניתן לקבל באותה תקופה תסקיר מעצר.

4

ב-מ"ת (ראשל"צ) 46356-08-20 מ"י נ' גרצ'ינה (עציר) (24.9.2020), אליו הפנה הסנגור, שירות המבחן ביקש, לאחר חודש, ארכה בת חודש נוסף, להבדיל מהארכה בת השבועיים שהתבקש בענייננו. ב-עמ"ת (מחוזי מרכז) 55250-08-20 מ"י נ' בריפמן (עציר) (27.8.2020) נדחה ערר על שחרור נוכח בקשת שירות המבחן לארכה בת כשלושה שבועות, אולם שם מדובר היה בעבירה אחת של התפרצות והחזקת כלי פריצה, כאשר בענייננו מדובר באישום בעבירה בדבר תקיפת אדם ופציעתו באמצעות סכין.

ב-בש"פ 7165/20 מ"י נ' פלוני (22.10.2020) נקבעה מראש תקופה בת חודשיים לעריכת תסקיר, ובית המשפט העליון הורה על פיקוח אלקטרוני שלא מאחורי סורג ובריח עד להשלמת התסקיר; שם מדובר היה בעבירת מין חמורה, אך העבירה שם בוצעה על-פי הנטען כשש שנים לפני המעצר. הסנגור הפנה גם ל-עמ"ת (מרכז) 59613-03-21 מ"י נ' פרדז'ב (31.3.2021) בו בית המשפט המחוזי נמנע מלהתערב בשחרור נאשם באיומים נגד העו"ס המטפל בבתו, תוך הוראה על הכנת תסקיר בזמן שהנאשם שוהה בחלופת מעצר.

11.       הסנגור הפנה למספר פרשות שבהן שוחררו ללא תסקיר נאשמים בסחר בנשק, תוך ציון שחלקו של אותו נאשם היה קטן יחסית, ופרשה בה שוחרר נאשם אשר הואשם בעבירות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, הפרת הוראה חוקית ועבירות על חוק רישוי עסקים וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בגין פעילות ענפה בתחום עבודות עפר והפסולת.

12.       מבלי כמובן להקל ראש בעבירות נשיאה ואף סחר בנשק, שהן חמורות מאד - שכן כלי ירייה ונפץ עלולים לפצוע ולהרוג - בענייננו מדובר במסוכנות בעלת אופי מוחשי קונקרטי ומיידי יותר: הנאשם לא רק החזיק-לכאורה בסכין שעלול לפצוע; לכאורה, הוא כבר תקף את המתלונן עם סכין וחתך אותו עמו, תוך גרימת חתך באורך 5 ס"מ אשר הצריך תפירה. מכאן שהיה מקום מלכתחילה - גם נוכח העדר העבר הפלילי של הנאשם ונתוניו הנוספים - להורות על עריכת תסקיר (והנאשם הסכים לעריכת תסקיר), שעריכתו אורכת בדרך כלל (שלא בתקופת מגבלות הקורונה) כחודש ימים. אין מדובר בענייננו בארכה בלתי מוגבלת בזמן בהכנת התסקיר; ואיני סבור שהדחייה בת כשבועיים מטה את הכף בענייננו לכיוון אי-המתנה לבחינת החלופה המוצעת בידי שירות המבחן טרם החלטה בדבר שחרור או מעצר עד תום ההליכים.

13.       על כן אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר. זאת, בסייג אחד: הדיון בענייננו של המשיב יוקדם מיום 6.6.2021 ליום 3.6.2021 בשעה 12:00.

14.       התסקיר יוגש עד 2.6.2021.

15.       שב"ס ייערך בענין השתתפותו של המשיב בדיון.

5

16.       המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי שירות המבחן ולידי שב"ס.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, במעמד הצדדים (מדינת ישראל באמצעות עוה"ד דנה גסטפרוינד טלאור).