1

נגד המשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש חמורות בצוותא: נסיון התפרצות לדירת מגורים, הסגת גבול, היזק בזדון לרכוש, וכן נהיגה בזמן פסילה והפרת הוראה חוקית.

בית המשפט (כב' סה"נ השופט טרסי) ציין בהחלטתו מיום 21.7.16 כי לחובתו של המשיב עבר פלילי מכביד והוא ביצע את המעשים, לכאורה, תוך הפרת תנאי מעצר בית. כן ציין בית המשפט כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר, והמשיב וב"כ אף הסכימו בדיון למתן צו למעצר עד תום ההליכים.

בשים לב לטיב העבירות, סבר בית המשפט כי מעצר בפיקוח אלקטרוני עשוי לאפשר צמצום המסוכנות, ועל כן הורה כי בטרם מתן החלטה סופית לגבי אופי המעצר, יתקבל תסקיר שיתייחס אך ורק לשאלת ההתאמה למעצר בפיקוח אלקטרוני.

לפיכך, הורה כב' השופט טרסי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, וקבע כי המשך הדיון יתקיים רק בשאלת ישימות המעצר בפיקוח אלקטרוני, ובשאלה זו בלבד.

המשיב הופנה לקבלת תסקיר מעצר שיבחן את התאמת המעצר בפיקוח אלקטרוני לאיון מסוכנותו.

2

מהתסקיר עולה כי המשיב, בן 31 שנים, מנהל מנעוריו אורח חיים שולי ועברייני, לרבות שימוש בסמים, צבר לחובתו עבירות סמים, רכוש, תחבורה ונהיגה בזמן פסילה. הוא ריצה מספר מאסרים שהאחרון בהם של ארבע שנים. ממאסרו האחרון שוחרר לפני שלוש שנים. בנוסף, תלויים נגדו שני תיקים פתוחים מהשנים 2015-2016, האחד בעבירות רכוש והשני בעבירות תעבורה, שבהם הוגשו כתב אישום.

גם לאחר שחרורו מהמאסר האחרון, בליווי תכנית שיקומית של רש"א, המשיב לא גילה יציבות תעסוקתית, ואף ניצל לרעה את מקום עבודתו האחרון במוסך, ממנו פוטר, בכך שנטל ללא רשות המעביד את הרכב ששימש אותו לביצוע העבירות.

כשבוע בלבד לפני מעצרו הנוכחי ביום 6.6.16, המשיב שוחרר למעצר בית מלא בפיקוח אמו בגין תיק תעבורה של נהיגה בזמן פסילה ועבירות נוספות. כאמור בכתב האישום, המשיב הפר את תנאי השחרור זמן קצר ביותר לאחר שחרורו, ולצורך ביצוע עבירות.

שירות המבחן התרשם מקיום דפוסים עבריינים, קשרים עם חברה שולית ונטיה אימפולסיבית לסיפוק צרכים מיידיים חומריים ללא התחשבות בהשלכותיהם הסביבתיות והעתידיות. התייחסותו לגורמי הסתבכותו החוזרת היתה מניפולטיבית תוך נטיה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים.

שירות המבחן נפגש עם אמו ואשתו של המשיב, והתרשם כי הן אינן גורמים סמכותיים שבכוחם למתן את התנהלותו פורצת הגבולות. יצויין כי אשתו של המשיב בת 21 שנים בלבד ושירות המבחן ציין כי אינה יכולה להוות גורם סמכותי כלפי המשיב. שירות המבחן ציין לחיוב את העובדה כי אמו של המשיב הודיעה למשטרה לאחר שמצאה כי עזב את מעצר הבית, זאת לאחר שכבר הספיק לבצע עבירות כמפורט בכתב האישום ולהעצר על ידי המשטרה, אך להתרשמות שירות המבחן, היא אינה ערה לסיכונים ולבעייתיות במצבו ואינה יכולה להוות גורם מפקח סמכותי.

לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה על מעצר בפיקוח אלקטרוני והביע דעתו כי אין במעצר כזה כדי לאיין את המסוכנות באופן סביר.

ב"כ המשיב ביקש שלא לקבל את עמדת שירות המבחן וזאת לאור העובדה שהאם קיימה את חובתה כמפקחת בעת ההפרה, ודיווחה למשטרה, וכן לנוכח העובדה שהמשיב 2, שעברו הפלילי מכביד ומואשם באותן עבירות למעט הפרת הוראה חוקית, נעצר בפיקוח אלקטרוני בהסכמת הצדדים לאחר שניתן תסקיר שהמליץ על שחרורו לחלופה ובית המשפט סבר שאין די בחלופה שהוצעה ויש לחזק את הפיקוח עליו ע"י מעצר בפיקוח אלקטרוני.

3

שקלתי את טענת ב"כ המשיב לעניין עקרון השוויון, בשים לב שלמשיב 2 מיוחסות אותן עבירות, למעט ההפרה, ועברו מכביד אף הוא, אך מצאתי כי התסקיר השלילי שניתן בעניינו של המשיב שבפני, העובדה כי ביצע את העבירות תוך הפרת תנאי שחרור שהושתו עליו זמן קצר ביותר לפני מעצרו הנוכחי, וחולשתן של הערבות המוצעות מלהוות גורמי סמכות והשפעה על המשיב, אינם מאפשרים לתת בו אמון, הפיקוח האנושי חלש, ומכאן שהמעצר בפיקוח אלקטרוני אינו יעיל לאיון המסוכנות הנשקפת ממנו.

לפיכך אני מורה כי המעצר עד תום ההליכים יהיה בין כתלי בבית המעצר.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ו, 30 אוגוסט 2016, במעמד הצדדים.