1

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב 17 (להלן- "המשיב") ולמעצרו של המשיב עד תום ההליכים לפי סעיף 52 וסעיף 21(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן- "חוק המעצרים") וכן בקשה לחילוט ערבויות משום הפרת תנאי השחרור לפי סעיף 51 לחוק המעצרים.

רקע דיוני

על השתלשלות ההליכים הרלוונטיים בעניינו של המשיב פירטתי בהחלטה בערר בתיק 10410-08-19. אחזור להלן על עיקרי הדברים לפי שהם דרושים על מנת להניח את הרקע להחלטה זו.

במסגרת תיק תפ"ח 24984-07-15 הידוע בכינויו כפרשה "512" מיוחסים למשיב שלושה אישומים בגין עבירות של סחר בסמים מסוכנים במסגרת ארגון פשיעה (אישום 11), חבלה בכוונה מחמירה במסגרת ארגון פשיעה (אישום 12), וריבוי עבירות מס במסגרת ארגון פשיעה (אישום 13).

2

בגין ההליכים המתנהלים נגד המשיב נעצר המשיב מלכתחילה, בהסכמה, בתנאי איזוק אלקטרוני, ובכפוף לתנאי ערובה אלה: הפקדה במזומן של 50,000 ₪, ערבות צד ג' של כל אחד מארבעת המפקחים בסך של 300,000 ₪, ערבות עצמית על סך של 1,000,000 ₪, עיקול על דירה הרשומה על שמה של עליזה בן שטרית להבטחת התייצבות וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

בהמשך, ביום 5.2.18, לאחר שהתקבל בעניינו תסקיר חיובי, הוסר האיזוק. המשיב שוחרר למעצר בית תחת פיקוח אנושי רצוף ומלא והותר לו לצאת לעבודה בחנות לממכר ירקות בליווי ופיקוח של מעסיקו (ראו החלטתי מיום 5.2.18).

ביום 5.2.19 נתתי תוקף של החלטה שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הקלה נוספת בתנאי שחרורו של המשיב לפיה בין השעות 07:00-20:00 ישהה בתנאי "מעצר אדם" ויהא רשאי לצאת מביתו בליווי ופיקוח ובין השעות 20:00-07:00 ישהה בתנאי מעצר בית לילי בבית אמו.

ביום 20.3.19 הוריתי על הקלה נוספת בתנאי שחרורו של המשיב, באופן בו יהיה נתון במעצר בית לילי בלבד. כמו כן הוריתי על החזרת הסך של 10,000 ₪ מתוך סכום הפיקדון המזומן שהופקד כערובה לידי המשיב.

ביום 2.4.19 הוגש, בבית משפט השלום תל אביב- יפו (להלן- "בית משפט השלום") נגד המשיב ונגד נאשם נוסף (להלן- "נאשם 2") כתב אישום המייחס לו עבירה של הספקת סם מסוכן.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 28.3.19, באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב, טרם שהחל הדיון, ניגש המשיב סמוך למתחם העצורים שבאולם בית המשפט, לשם הוכנס נאשם 2, כשפיו סם מסוכן מסוג בופרנורפין בתצורת 14 טבליות המכוסות בניילון נצמד. המשיב שוחח עם נאשם 2 מבעד למחיצת ההפרדה שבין מתחם העצורים לבין השטח הציבורי באולם בית המשפט, והעביר לו את הסם המסוכן, בכך שהוציאו מפיו ושמט אותו לתוך מתחם העצורים. הנאשם 2 הרים את הסם מהרצפה בידו. לאחר שנציג יחידת נחשון הבחין במרחש, פונה נאשם 2 לאחור, התבקש למסור את הסם ומסרו.

בד בבד עם כתב האישום, שהוגש בבית משפט השלום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

3

המשיב נעצר עד תום ההליכים בבית משפט השלום וערר שהגיש על החלטה זו נדחה על ידי.

ביום 4.4.19 הגישה המבקשת את הבקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב ואת הבקשה לחילוט ערבויות.

בדיון שהתקיים לפני ביום 23.4.19 שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים הן בעניין הערר על החלטת בית משפט השלום בדבר מעצרו של המשיב עד תום ההליכים והן בעניין הבקשה לעיון חוזר.

טיעוני המבקשת

בא כוח המבקשת טען כי קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיב ביצע עבירת סמים נוספת מהווה שינוי נסיבות משום הפרת האמון שניתן לו על ידי בית המשפט ומשום קיומה של עילת מסוכנות. בהקשר זה נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת אף מתוך כך שביצע עבירה נוספת בתוך אולם בית המשפט תוך זלזול מופגן בבית המשפט ובאמון שניתן בו ובאופן המלמד על העדר גבולות, תעוזה רבה ותכנון מוקדם. על כן עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בא כוח המבקשת טען כי המשיב הפר את תנאי השחרור כאשר הפקיד סך של 32,000 ₪ חלף סך של 50,000 ₪ ונהג בחוסר תום לב כאשר ביקש מבית המשפט לשחרר מתוך סכום הפקדה של 50,000 ₪ סכום מסוים בשל קושי כלכלי. לשיטת בא כוח המבקשת, אף בכך יש ללמד על אי יכולת ליתן אמון במשיב ואף להוות עילה לחילוט הערבויות.

בא כוח המבקשת טען עוד כי העבירה המיוחסת למשיב מהווה אף הפרה של תנאי שחרור, היות ותכלית התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב הייתה למנוע ביצוע עבירות נוספות מצדו, והוא הפר את האמון שניתן בו בצורה בוטה, ובאופן המצדיק את חילוט הערבויות.

טיעוני המשיב

בא כוח המשיב טען כי התשתית הראייתית הלכאורית לביצוע עבירת סמים נוספת אינה מלמדת על מסוכנות שאינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר וכי אין מדובר בהפרה של תנאי שחרור.

דיון והכרעה

4

סעיף 52 לחוק המעצרים קובע שלוש עילות היכולות לבסס בקשה לעיון חוזר בהחלטות הנוגעות למעצרו של נאשם או לשחרורו בתנאים מגבילים והן- גילוין של עובדות חדשות; שינוי נסיבות; או חלוף זמן ניכר ממתן ההחלטה בנושא המעצר או השחרור לחלופה, ועד למועד הגשת הבקשה.

בהליך כאמור, על בית המשפט לבחון את נקודת האיזון בין המסוכנות הנשקפת מהמבקש לבין מידתיות האמצעים המגבילים שהוטלו עליו על מנת לאיינה, וכך נקבע:

"מטרתו של הליך העיון החוזר בהחלטה על תנאי שחרור ממעצר היא אפוא לבחון, האם מאז שניתנה ההחלטה על תנאי השחרור לחלופת מעצר השתנו הנסיבות, או נתגלו עובדות חדשות, אשר יש בהן כדי להשפיע על תנאי השחרור, באופן שיש בו "כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין עניינו של הנאשם בהגשמת חירותו האישית כפרט לבין האינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי" (בש"פ 2/06 זילברפלב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.2.2006))" (בש"פ 1523/18 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (22.2.18)).

הבקשה שלפני מושתת, אפוא, על העילה שעניינה בשינוי נסיבות. באשר לעילה זו נקבע כי:

'שינוי נסיבות' מוגדר כמידע אשר יכול היה להניע את השופט מלתת את החלטתו המקורית, לו היה מודע למידע זה בשעתו ... כלומר, על המידע להיות מהותי ומשמעותי דיו על מנת להביא לשינוי ההחלטה המקורית" (בש"פ 9437/17 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (6.12.17)).

בהחלטתי בערר קבעתי כי צדק בית משפט קמא בקביעתו כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירה של הספקת סם מסוכן, כמתואר בכתב האישום שהוגש בבית משפט השלום. כמו כן קבעתי כי נסיבות ביצוע העבירה המיוחסות למשיב מקימות עילת מסוכנות גבוהה שאינה יכולה לקיים חלופת מעצר.

נסיבות אלה משפיעות על נקודת האיזון בתיק זה, שהרי ביצוע עבירת סמים נוספת בנסיבות המלמדות על תעוזה רבה ועל תכנון מוקדם, מובילות להבנה כי מסוכנותו של המשיב הינה בדרגת עצימות גבוהה וכי לא ניתן ליתן בו עוד אמון הנדרש לצורך חלופת מעצר.

5

איני מקבל את עמדת בא כוח המשיב כי מסוכנותו של המשיב, אף לאחר שנקבעה תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירת סמים נוספת, ניתנת עדיין לאיון באמצעות חלופת מעצר, ולו משום העובדה כי המשיב ניצל את האמון שניתן בו בעודו נתון בתנאים מגבילים וביצע עבירה נוספת.

סוף דבר הוא שאני מקבל את הבקשה לעיון חוזר ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בטרם החלטה באשר לבקשה לחילוט הערבויות ולפי שעל פי החוק יש לקיים דיון במעמד הערבים הרי שאני קובע דיון, במעמד הצדדים לרבות הערבים, ליום 26.6.19 שעה 09:00.

המזכירות תעדכן יומני, תעביר החלטה זו לצדדים ותזמן את הצדדים ואת הערבים לדיון שנקבע.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.