1

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד נוח רחאל

מטעם המשיב: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד מיכאל שטרית

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

על פי כתב האישום מיוחסות למשיב ביצוע עבירה שעניינה איומים. מכתב האישום עולה כי בתאריך 4.1.16 יצר המשיב קשר טלפוני עם מוקדן בבנק הפועלים, ולאחר שציין בפניו כי הוא לא גר בדירה בבית שאן אלא בת הזוג הקודמת שלו עם בעלה החדש, המשיך המשיב ואיים על המוקדן בפגיעה שלא כדין בדירה ו/או בגרושתו בכך שאמר למוקדן בין היתר, "מה קורה במצב בו הבית נשרף או משהו, אני כביכול ואם ובע"ה היא מתה, אני מקבל את הבית אליי? את הנכס אליי?".

על פי הנטען, במעשיו כאמור, איים הנאשם על המוקדן בפגיעה שלא כדין בגרושתו ו/או בדירת מגוריה וזאת בכוונה להפחידו.

טיעוני ב"כ הצדדים:

2

המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ביצוע העבירות בידי המשיב. לשם כך הפנה בא כוח המבקשת לתיק החקירה ולגרסת המוקדן בחקירתו במשטרה.

באשר לעילת המעצר טען בא כוח המבקשת, כי לחובת המשיב שני תיקים נוספים תלויים ועומדים בגין איומים כלפי גרושתו וכלפי בן זוגה הנוכחי, תיקים בהם הודה המשיב והורשע והם קבועים לקבלת תסקיר לעונש ליום 27.1.16. נוכח האמור לטענתו, לכל הפחות יש לקבל תסקיר מעצר אשר יבחן את מסוכנות המשיב כלפי גרושתו וכן חלופת מעצר מוצעת.

ב"כ המשיב טען כי לא קיימות ראיות לכאורה בתיק זה. מדובר בדברים שנאמרו למוקדן בבנק הפועלים אותם ניתן לפרש לכאן או לכאן, לטענתו כלל לא מדובר באיום ולא ניתן להבין זאת כך. עוד שמעתי מפי בת הזוג הנוכחית של המשיב, כי הם מתגוררים יחדיו כיום בבית שאן בשכונה שונה מזו של גרושתו של המשיב, ובשל בעיות כלכליות וחוב מזונות, המשיב חייב לעבוד כנהג מונית כדי לשלם את הכספים, אחרת גרושתו תפעל להוצאת צו כנגדו.

ראיותלכאורה:

בית-המשפט הבוחןאתקיומןשלראיותלכאורהלשםגיבושהשלעילתמעצראינונדרש, אלאלבחוןהאםדיבראיותאשרהובאובפניו,באםתוכחנהבמהלךהמשפט, כדילהוכיחאתאשמתהמשיבמעברלכלספקסביר (ראה בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148).

בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד. ראו לעניין זה:

"על מנת לכרסם כרסום של ממש בפוטנציאל הראייתי הגלום בראיות בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד (ראו: בש"פ 385/11 ציון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.1.11); בש"פ 9376/09 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.12.09))."

[בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11). פסקה 9 להחלטה].

3

מהכלל אל הפרט :

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימת תשתית ראייתית המבוססת על גרסתו של המוקדן או מי אשר נטען שהוא עובד כיועץ משכנתאות בבנק פועלים, מר יהב אייזגר אשר מסר בחקירתו כי שוחח עם המשיב ובמהלך שיחה זו שאל אותו המשיב שאלות אודות המשכנתא על הדירה, ובין היתר שאל אותו שאלות כגון מה קורה במצב בו הבית נשרף, האם יש כיסוי לנזק, ולאחר מכן שאל אותו "ואם מישהו מת?". לדברי הנחקר, שאלה זו הובילה אותו לברר האם הוא ואשתו קשורים יחד במשכנתא, והמשיב הסביר כי אכן הוא וגרושתו נושאים בנטל המשכנתא, אך היא גרה יחד עם שלושת ילדיה ובעלה החדש בדירה. לדברי הנחקר, הדבר הדליק אצלו נורה אדומה, ואז המשיב אמר לו "ואם כל הבית יישרף בע"ה, היא תמות, האם הבית יעבור לחזקתי?". לדבריו, הוא המשיך בשיחה עמו כרגיל ולשאלה האם הרגיש כי מדובר באיום, השיב שכן, מכיוון שהמשיב הוסיף את המילים "בעזרת השם". לדבריו מיד לאחר השיחה דיווח עליה לממונים עליו. לטעמי, ועל אף גרסתו של המוקדן במשטרה, הראיה העיקרית והמרכזית בתיק היא השיחה עצמה. שיחה זו הוקלטה ותומללה, ומתמליל השיחה עולה כי ניתן לפרש את הדברים שאמר המשיב למוקדן בהקשר זה לכאן או לכאן. על פי תמליל שיחה זו, כפי שתומללה נאמר כך: "מה קורה אם הבית נשרף או משהו? אני כביכול אם ובעזרת השם היא מתה או משהו, אז כביכול אני מקבל את הבית אליי? את הנכס אליי?".

אינני סבור כי מן הדברים המתומללים כאמור ניתן להסיק בצורה חד משמעית כי המשיב התכוון לממש את האמור בשיחה הזו, דהיינו לשרוף את הבית ו/או לגרום למותה של גרושתו.

לא התעלמתי מן הרקע לדברים שנאמרו על ידי המשיב אשר בינו לבין גרושתו סכסוך ממושך מאז התגרשו אשר הוביל אף לדיונים בבית משפט לענייני משפחה, כפי שעולה מתיקי החקירה הנוספים שהוגשו לעיוני. לא התעלמתי מן האיומים המפורשים בעבר בהם כבר הודה והורשע המשיב, ואף לא מן הקשר בין איומים אלו לבין הדברים שאמר למוקדן בבנק הפועלים, אך נוכח הקושי הראייתי הקיים בתיק בכל הנוגע לפרשנות הדברים, ובעיקר לכוונת המשיב, אינני סבור כי יש מקום למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ואף לא לקבלת תסקיר מעצר.

הקושי הראייתי מחייב שחרור בתנאים אשר יבטיחו התייצבותו של המשיב להמשך ההליכים במשפטו. עוד אציין, כי הגב' גלית גפה, גרושתו של המשיב, נחקרה במשטרה אודות הדברים שאמר המשיב למוקדן בבנק הפועלים, היא תיארה את מערכת היחסים בינה לבין המשיב במהלך השנים ובסופו של דבר הביעה עמדה חד משמעית שהיא אינה מרגישה מאוימת מן המשיב, אינה זקוקה לצו הגנה מבית המשפט, ואף לא במקלט לנשים מוכות.

4

בהתחשב בקושי הראייתי שקיים בתיק כאמור, החלטתי לשחרר את המשיב בכפוף למילוי התנאים הבאים:

א.        המשיב יפקיד סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ב.         המשיב יחתום על התחייבות עצמית וערבות צד ג' של בת זוגתו, על סך 5,000 ₪.

ג.         נאסר על המשיב ליצור קשר ישיר או עקיף עם הגב' גלית גפה.

ד.         נאסר על המשיב להתקרב לשכונת מגוריה של הגב' גלית גפה בשדרות הארבעה 58/7 בבית שאן.

ה.        המשיב מוזהר בזאת כי כל הפרה של תנאי השחרור עלולה לגרום אחריה את מעצרו המיידי וכן נקיטת צעדים משפטיים נוספים.

זכות ערר לבית משפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ד' שבט תשע"ו, 14/01/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

אני מורה על עיכוב החלטתי למשך 24 שעות.

התביעה תודיע לבית המשפט עד השעה 15:00 האם בכוונתם להגיש ערר על החלטה זו.

במידה ולא, ישוחרר המשיב היום לאחר שימלא את תנאי השחרור.