1

בהמשך להחלטתי מיום 1.2.16 ובהתאם לה, הגישה ההגנה מכתב מאת הגב' תרצה ברקוביץ, מנהלת אספקה סטרילית במרכז הרפואי הדסה. נכתב שם כי המשיב עובד בהכנת מגשים לחדר ניתוח וכי העבודה היא במשמרות בוקר בשעות 7-15 ובמשמרות ערב בשעות 15-23. עוד נכתב כי "אוכל להתחשב ולאפשר לו לעבוד משמרת בוקר לשבוע בלבד. לא אוכל לאפשר יותר מכך עקב העומס שנופל על שאר הצוות".

על רקע דברים אלה ובשים לב למכלול הנתונים שבפני, לא אוכל לאשר שינוי כלשהו מתנאי השחרור וזאת למרות הפגיעה בפרנסתו של המשיב והחשש לאבדן מקום עבודתו.

2

יש לזכור כי למשיב מיוחסות עבירות מתחום האלימות במשפחה, וכי בתסקיר מיום 10.1.16 הציג שירות המבחן הערכת סיכון בינונית עד גבוהה. חזרתו של המשיב לעבודה מצריכה העתקת מקום החלופה לירושלים, שכן העבודה מבוצעת בבית החולים בעין כרם. אין ביכולתו של המשיב להציע חלופה הולמת בירושלים, כאשר לפי תסקיר מיום 1.2.16 שירות המבחן לא הצליח לפגוש באחיו של המשיב, שבביתו הוא מבקש לשהות. אף אם ניתן היה לאשר את האח, שבעבר נחקר בבית המשפט והתייצב לדיונים (הגם שאפנה לקושי מסוים שעלה בפרוטוקול מיום 15.12.16), הרי שהוא עובד משך רוב שעות היממה, בכל יום בשעות 7-15 ובימי ו' בשעות 7-13. רעייתו של האח, שהוצע כי תפקח על המשיב בשאר הזמן, לא התייצבה בבית המשפט ושירות המבחן לא שוחח עמה, מצב דברים בו לא ניתן לאשרה. גם בעובדה שנמסרה, לפיה הגברת אינה דוברת עברית, יש כדי להקשות בהטלת תפקיד הפיקוח עליה דבר הכולל חובה להודיע למשטרה במקרים של הפרת תנאים. למרות כל אלה מצאתי לערוך בירור נוסף שמטרתו היתה לבחון האם ניתן להתאים את שעות העבודה של המשיב לאלה של אחיו, כך שיתאפשר פיקוח בידי האח בשעות שהמשיב אינו עובד. מתשובתה של גב' ברקוביץ' עולה שהדבר אינו אפשרי לאורך זמן, ושהמשיב יידרש בין היתר לעבוד משמרות ערב שאז ישהה ללא פיקוח מתאים ואף לא במקום העבודה חלק נכבד משעות היממה.

על רקע כל אלה, ולמרות הפגיעה במשיב, אני קובע כי תנאי השחרור הנוכחיים יוותרו בעינם עד לתום ההליכים.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ו, 04 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.