1

בפני בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המשיב 1 (להלן: "המבקש"), לעיין מחדש בהחלטתי מתאריך 12.3.19, עת הוריתי על מעצרו עד לתום ההליכים.

2

בבקשתו לעיון חוזר עותר המבקש לבחון אפשרות המשך מעצרו בתנאים של איזוק אלקטרוני ובפיקוחם של מספר מפקחים אחרים, אשר לא נבחנו על ידי שירות המבחן.

בתגובתה סבורה המדינה (להלן: "המשיבה"), כי יש לדחות הבקשה, מאחר והמדובר בבקשה שאינה עומדת בתנאי הסף לעיון חוזר.

דיון

סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), קובע כי עצור רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין הנוגע למעצרו "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו הנסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

סבורני כי הבקשה דנן אינה עומדת בתנאי הסף לעיון חוזר. לא הוצגו בפני עובדות חדשות, לא קיים כל שינוי נסיבות ואף לא חלף "זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

אך בתאריך 12.3.19 הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים וזאת נוכח היעדר נימוקים מיוחדים אשר בכוחם לאפשר סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן ועיקר העיקרים- בשים לב לכך שמדובר בעבירה שבוצעה לכאורה בזמן שהמשיב ריצה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

בהחלטתי ציינתי כי עובדה זו מעצימה את המסוכנות הנשקפת מצדו של המבקש וחרף התרשמותי החיובית ממרבית המפקחים המוצעים, קבעתי כי קיים קושי ליתן במבקש אמון ובהתאם, הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים.

סבורני כי היעתרות לבקשת המבקש, אינה עומדת בתנאי הסף לעיון חוזר ובהתאם להחלטות בית המשפט העליון (ראה למשל בש"פ 5734/18 עאיד שטארה נ' מדינת ישראל; בש"פ 8264/18, פלוני נ' מדינת ישראל) ומבלי שנעלמה מעיני הוראת סעיף 57 לחוק, ונוכח היותה של הבקשה משוללת יסוד, אני מורה על דחייתה על הסף.

המזכירות תעביר ההחלטה לידיעת ב"כ הצדדים.

3

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.