1

1.     ביום 17/11/21 הוריתי על המרת מעצרו של המבקש למעצר באיזוק; ההמרה נעשתה ללא המתנה לתסקיר, בין היתר על יסוד מיקום שהוצע (מרוחק), ומעובה באיזוק, ולאור הנסיבות המיוחדות נשוא כתב האישום.

2.     ניתן לומר כי אחת לחודשיים, מאז ההחלטה הנ"ל, פונה המבקש ומעלה בקשה חוזרת ונשנית להסיר האיזוק ולהתיר לו להתגורר בעראבה או בקרבתה (כפר מנדא או סכנין).

3.     ביום 9/1/22 ניתנה החלטה ראשונה הדוחה עתירת המבקש לחזור לאזור עראבה; הנימוקים שם מדברים בעד עצמם; הבהרתי כי המפקחים נטלו על עצמם משימה ארוכה ולא רגעית; הריחוק היווה פרמטר.

4.     מאז, שב המבקש ופנה מספר פעמים בבקשה להתיר לו להעתיק מקום המעצר באיזוק.

2

5.     בין לבין הוזמן תסקיר שירות המבחן; ביום 28/2/22 התקבל התסקיר הראשון ממנו עלה כי הסכסוך עדיין קיים (להתרשמות שירות המבחן), כי המבקש נעדר יכולת התבוננות ביקורתית, ועל כן רמת הסיכון ממנו לא פחתה מאז הגשת האישום; עוד ציין שירות המבחן כי לא מצא נימוקים להמליץ על שינוי התנאים המגבילים.

6.     ביום 1/3/22 ניתנה החלטה נוספת אפוא הדוחה בקשת העתקת מקום המעצר באיזוק. בין לבין הצעתי כי יוגש תסקיר משלים.

7.     המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש ערר; ביום 14/3/22 (בש"פ 1698/22) ניתנה החלטה לפיה הערר נמחק, וכי יש להמתין לתסקיר המשלים.

8.     ביום 24/3/22 התקבל התסקיר המשלים; תסקיר זה לא רק שלא בא בהמלצה להקל, אלא המליץ במפורש להותיר התנאים המגבילים על כנם.

9.     חרף האמור בתסקיר טען היום בהרחבה ב"כ המבקש כי יש לקבל בקשתו; הבהרתי הקושי- הכלל המצדיק סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן חל כאן ביתר שאת, עת כב' בית המשפט העליון הוא שראה חשיבות מיוחדת בהמתנה לתסקיר והמלצותיו; מששני תסקירים לא באו בהמלצה לשינוי התנאים (ואף המלצה הפוכה- לשמרם!), דין הבקשה להידחות. מקל וחומר אמורים הדברים עת בתסקיר הראשון נרמז כי סולחה באופק והסכסוך קרב לסיום, אך התברר כי עורבא פרח.

10.  ביקשתי תשובה מהמאשימה, אך לאור האמור להלן איני נדרש לכך עוד.

11.  חרף התסקירים- איני סבור כי יש לנעול השער; בינתיים בתיק העיקרי אירעו כמה דברים- המאשימה ביקשה לתקן כתב האישום, והמותב בתיק העיקרי פסל עצמו; בכך, ללא ספק נגרם עיכוב שאינו רובץ לפתח הנאשם. זאת ועוד- המותב בתיק העיקרי, טרם פסילתו, ציין כי העיכוב אינו לפתח הנאשם ויש בכך להשליך לכאורה על תנאי המעצר.

12.  בינתיים, הועבר התיק למותב אחר- ישיבת תזכורת נקבעה ליום 3/4/22; יש להניח כי המועדים ייקבעו באותה ישיבה.

13.  גם התמשכות הליכים צפויה הנה שיקול, במיוחד עת הדבר אינו לפתח הנאשם; ברי כי לו המועדים שייקבעו יהיו רחוקים, יהיה בכך טעם להרהר מחדש בתנאי מגבלת החירות, חרף העדר ההמלצות כאמור בתסקירים.

14.  בנסיבות אלו אמתין לקביעת המועדים בישיבת התזכורת; ככל שיקבעו מועדים לאחר מאי 2022, יהיה בכך טעם עצמאי לעיון מחדש, ולו לשאלת ההעתקה של המעצר באיזוק.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשפ"ב, 27 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.