מ"ת 21967/01/15 – אברהם ילמה נגד מדינת ישראל
|
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
|
|
|
|
|
מ"ת 21967-01-15 מדינת ישראל נ' ילמה(עציר)
|
|
1
|
בפני |
כבוד השופט נסר אבו טהה
|
|
|
העותר |
אברהם ילמה
|
|
|
נגד
|
||
|
המשיבה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד קרן שטרית
|
|
|
|
||
|
החלטה |
||
1.
זוהי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף
2. בא-כוח העותר הלין על כך שרק בתאריך 28.12.2015, במסגרת עיצומה של שמיעת פרשת התביעה, נמסר להגנה דבר קיומה של תעודת החיסיון. כמו כן, נמסר להגנה עותק ממנה וגם פרפרזה נשוא הידיעה שהסיומת שלה 859 (בחור בשם וולדיסלב שולמן נשמע אומר כי היה עם אברהם בדירה שלו, בה נמצאה גופה בבאר-שבע, וישן אצלו באותו שבוע ביום ראשון ושני. ביום ראשון אברהם רצה להזמין לדירה נערת ליווי ווולדיסלב נתן לו טלפון של נערת ליווי).
נטען, כי אותו וולדיסלב המוזכר בידיעה, הינו עד במשפט, אשר לא נחקר במסגרת חקירתו הנגדית בנוגע לתוכן הידיעה מאחר וההגנה לא ידעה על קיומו של המידע לפני חקירתו. על כן, לשיטת בא-כוח העותר, קיים הכרח בחשיפת מלוא תוכן הידיעה, לרבות מועד מסירתה וזהות המוסר. עוד נטען, כי אם אכן ישן וולדיסלב בדירת העותר ביום ב' בשבוע, הרי עדותו קריטית לבירור האמת, ובעיקר להגנת העותר.
2
3. כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של רצח בכוונת תחילה, אינוס, מעשה סדום, רצח תוך ביצוע עבירה אחרת - עבירות מיום 01.12.2014 ו-02.12.2014.
4. באת-כוח המשיבה עתרה לדחות את העתירה, שכן לשיטתה, אין בחשיפת זהות מוסר הידיעה כדי לסייע להגנתו של העותר, שכן תוכן הידיעה נמסר במלואו להגנה, למעט זהות המוסר ומועד מסירת הידיעה. עוד נטען, כי המשיבה הסכימה בהליך העיקרי לבקשת העותר לזמן בשנית את העד וולדיסלב שולמן, ששמו מוזכר בידיעה ובכך יתאפשר לעותר לחקור את העד. יתרה מכך, נטען, כי העותר במסגרת כל חקירותיו, לא טען שנכח בדירה מאן דהוא מלבדו במועדים הרלוונטיים שציין העותר בטיעוניו.
אשר למסמכים המסומנים "נד1-נד5" - נטען, כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים כלל להגנת העותר, ולשם כך הוצגו לעיון בית המשפט.
5. במסגרת הדיון שהתקיים במעמד המשיבה ונציג המודיעין הרלוונטי מיום 25.01.2016 וכן מיום 09.02.2016, הוצגו בפני בית המשפט מלוא המסמכים הרלוונטיים, וכן ניתן מענה לשאלות שעורר העותר בטיעוניו, הן בכתב והן על פה.
6. אין מחלוקת שתוכן הידיעה נשוא העתירה נמסר להגנה, למעט זהות מוסר הידיעה ומועד מסירתה.
7. לאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים, ועיינתי במסמכים הרלוונטיים, ובחנתי את טיעוני העותר בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, שכן לא מצאתי שיש בחשיפת זהות מוסר הידיעה, ולו פוטנציאל, כדי להועיל להגנתו של העותר. יתרה מכך, עצם הסכמת המשיבה לזימונו בשנית של וולדיסלב לדוכן העדים מטעם העותר, תומכת ביתר שאת במסקנתי דלעיל.
אשר למסמכים המסומנים "נד1-נד5" - לאחר עיון בתוכן המסמכים, עולה שאין בהם רלוונטיות כלל להגנת העותר, וזאת גם מהטעמים המנויים בתעודת החיסיון.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.
3
ניתנה היום, ל' שבט תשע"ו, 09 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.




