1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד סיון אטיה

ב"כ המשיבה  :          עו"ד ניר אלפסה

המשיבה הובאה ע"י השב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הצדדים מסכימים בדבר קיומן של ראיות לעבירה של תקיפה כאמור בכתב האישום. הצדדים מסכימים על הפסקת ההליכים, אולם נחלקים על צו האופרטיבי שינתן לצד הפסקת ההליכים. הסנגור מבקש להסתפק בצו מרפאתי כפוי וכן מבקש לקצר את משך האשפוז המרבי, במידה ויינתן צו אשפוז.

2

עיינתי בחווה"ד הפסיכיאטרית. מהבדיקה עולה סיכון הנשקף מהנאשמת. מדובר בסף גירוי נמוך, שתוצאותו התפרצות פיסית. גם עובדות כתב האישום מלמדות על הסיכון הנשקף מהנאשמת. מדובר בעבירה של תקיפה כלפי עוברת אורח, ללא היכרות בין השניים וללא סיבה נראית לעין. הפסיכיאטר המחוזי הצביע על צורך באשפוז. בין היתר הפנה הפסיכיאטר לחוסר שיתוף פעולה ולאלימות כלפי אנשי צוות. התנהגות כזו אינה מאפשרת הסתפקות בצו מרפאתי כפוי שלא יצא לפועל.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיבה אינה כשירה כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשמת תאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבה מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 379 מדובר בפרק זמן מירבי של 2 שנים. אשר משך האשפוז המרבי, מקובלת עליי העמדה כי קיים שיקול דעת, אולם יש לעשות שימוש בשיקול דעת זה מקום שקיים חוסר הלימה בין עבירה לנסיבותיה, לבין משך המאסר הקבוע לצד סעיף העבירה. במקרה שבפניי לא קיים חוסר הלימה מסוג זה. מובן כי הזמן שנקבע הוא מירבי והפסיכיאטר רשאי להסתפק בפרק זמן קצר מזה.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית, על מועד הבאת הנאשמת בפני הועדה הפסיכיאטרית. ככל שהוועדה תחליט על שחרורה או חופשות כאמור בסעיף 28(ד) לחוק, תודיע לעו"ד מיטל סטי ממפלג תביעות ת"א.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.