1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         כתב האישום מייחס למשיב, שהינו תושב הרשות הפלסטינית, 3 אישומים לפיהם הגיע בשלושה מועדים שונים לקניון הגראנד בבאר שבע, בפעם הראשונה נכנס לחנויות בקניון ותוך שהוא בתוך החנות גנב מלקוחות שהיו במקום את המכשירים הניידים שלהם, והכל כמפורט בכתב האישום.

2.         ב"כ המשיב טען לשיהוי במעצרו של המשיב אשר זהותו ידועה הייתה ליחידה החוקרת כבר ביום 3.1.2017. לטענתו, השיהוי עד למעצרו של המשיב ביום 4.4.2017 מלמד כי המאשימה לא ראתה במשיב כמסוכן שכן לא טרחה להביא למעצרו ומכאן שאין מקום למעצרו בשלב הזה.

2

אשר לעבירות עצמן, טען כי לאחר שהוצאו תמונות של אותו אדם שנצפה גונב מתיקיהם של המתלוננים בשניים מהאישומים נשוא כתב האישום, אלה פורסמו והשוטר יובל אלימלך מזהה ביום 3.1.2017 את המשיב בתמונות אלה, אולם, , אין די בכך שהשוטר מזהה את המשיב בתמונות שהופצו שכן אין אינדיקציה בחומר החקירה להיכרות שבין השוטר למשיב ולא ברור על סמך מה זוהה המשיב כמי שנצפה באותן תמונות. בהקשר זה הפנה להליך מעצר הימים ולכך שהחוקר לא ידע להשיב בדבר הקשר בין השוטר המזהה למשיב. לדידו עצם קיומה של פרה פראזה לפיה המשיב גונב פלאפונים, כחמישה ימים קודם לזיהוי השוטר את המשיב רק מחדדת את השאלה בעניין זה.

נטען כי המשיב מכחיש כל קשר למיוחס לו ומכחיש כי הוא זה הנצפה בתמונות ובסרטוני הוודיאו וכי אין די בזיהוי המשיב על ידי השוטר, כראייה יחידה, כדי להקים תשתית ראייתית שתצדיק מעצרו עד תום ההליכים, וכל שכן כשמדובר במשיב אשר אינו דומה כלל לאותו אדם הנצפה בתמונות ובסרטונים. בהקשר זה גם הפנה להחלטת כב' השופט סולקין מיום 7.4.2017 אשר התייחסה בין היתר לבדיקת מעבדה דיגיטלית לזיהוי וטען כי היחידה החוקרת לא עשתה דבר בעניין הגם שנתנו לה ארכה בימי המעצר לעשות כן.

3.         מנגד, ב"כ המבקשת פרט ברקע התיק ומסר כי נוכח מספר מקרים של גניבות פלאפונים באזור באר שבע, נשלחה תמונה של אותו אדם כפי שהורדה מסרטון האבטחה באירוע שבאישום מספר 3, וסמוך לאחר מכן התבצע זיהוי ספונטני ע"י אחד השוטרים. הפנה לתיק פל"א 556949/16 למזכר של החוקר מיכאל וקנין, אשר פרסם תמונת החשוד בקבוצות הוואסטאפ של התחנה, ולזיהוי הספונטני ע"י אחד השוטרים שזיהה את המשיב כסמי אבו עלאן.

הפנה מפנה למזכר של השוטר יובל אלימלך אשר מציין כי הוא מזהה על פי התמונה את החשוד כסמי אבו עלאן. אשר לטענות בדבר טיב ההיכרות בין השוטר אלימלך למשיב, טען כי אלה מקומן להתברר בחקירתו הנגדית של השוטר אלימלך אשר משמש כרכז מודיעין. עוד ציין והוסיף ב"כ המבקשת כי הצילומים בכל התמונות שבכל האישומים הן ברורות ובהירות וביקש כי בית המשפט יצפה בסרטונים שהורדו לדיסקים ממצלמות האבטחה בכל אחד מהמקומות בהן התרחשו אירועי הגניבה. עוד הוסיף וציין כי מעצרו של המשיב התאפשר לאחר זיהוי ולאחר שנעצר בהליך אחר במחוז תל אביב, שם הוגשו נגדו 11 אישומים בעבירות זהות.

אשר לטענת הסנגור לפיה היחידה החוקרת השתהתה בחקירת המשיב ומעצרו טען כי צו מעצר נגד המשיב הוצא עוד קודם למעצר המשיב במחוז תל אביב, אולם נוכח העובדה שמדובר בתושב השטחים לא ניתן היה לאתרו ומשהוברר כי זה עצור בהליך אחר, פעלה היחידה החוקרת בהתאם והביאה לחקירתו ומעצרו עד כה, גם בתיק דנן.

אשר לזיהוי המשיב על ידי מעבדה לזיהוי ציין כי החומר נשלח אולם טרם התקבלה חוות דעת.

3

בכל הנוגע לעילת המעצר טען לשתי עילות. תחילה עמד על עילת מעצר הנובעת ממסוכנות המשיב והפנה לכך שבנוסף לכתב אישום הכולל 11 אישומים דומים המתנהל נגד המשיב בבית המשפט השלום בתל אביב בעבירות דומות, לגיליון הרשעותיו הכולל 3 הרשעות ב-10 תיקים בעבירות שב"ח, גניבה, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר. עמד על תקופות מאסר שריצה המשיב כשהאחרון בניהם לתקופה של 18 חודשים וכי תלוי ועומד נגד מאסר על תנאי בן 5 חודשים. עילה נוספת הינה בדמות החשש להמלטות מהדין של המשיב שהינו תושב הרשות ואשר צפוי לעונשים חמורים ככל שיורשע בעבירות המיוחסות לו.

4.         התשתית הראייתית - לאחר שעיינתי בחומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה מבוססות. טענתו העיקרית של ב"כ המשיב הינה כי אין די בזיהוי המשיב על ידי השוטר יובל אלימלך כדי לבסס זיהוי מספק ורציני של המשיב ושעה שהמשיב אינו דומה כלל לאותו אחד הנצפה בתמונות.

אשר לטענה הנוגעת להכרות בין השוטר למשיב, אלה מקומן להתברר בתיק העיקרי. בשלב הזה של ההליך המשפטי, והגם שמדובר במזכר קצר של השוטר אלימלך, עולה כי הזיהוי הינו ספונטני ובו מציין השוטר אלימלך אשר משמש כרכז מודיעין, כי הוא מכיר את המשיב מעבודתו במשטרה. זיהוי זה מספק לשלב הזה של ההליך ויש לקוות כי בקרוב תוגש חוות דעת מעבדת הזיהוי אליה נשלחו החומרים.

אשר לטענה כי המשיב לא דומה כלל לאותו אחד שדמותו נצפית בתמונות שבחומר החקירה אומר כי כבר במהלך הדיון, מצאתי טענה זו כקלושה. במהלך הדיון בחנתי את המשיב ותוך שחזרתי והבטתי בתמונות המצורפות בתיק. כאמור, כבר בדיון דחיתי טענת ב"כ המשיב לפיה המשיב אינו דומה לאותו אחד המופיע בתמונות, תוך שציינתי כי ניתן לומר באופן חד משמעי, שב"כ הצדדים ועל רבים באולם, כי אינם דומים כלל לאותו אחד שדמותו נשקפת מהתמונות, אולם באשר למשיב ניתן לומר כי דמותו היא זו הניבטת מהתמונות. יחד עם זאת ובשים לב לכך שתמונות אלה הורדו מתוך סרטונים ממצלמות האבטחה שממקום אירועי הגניבה, מצאתי לנכון לדחות את מתן ההחלטה. מיד לאחר צאתי מהאולם הוכנסו הדיסקים אליהם הורדו הסרטונים ממצלמות האבטחה, וכבר לאחר צפייה הראשונה בהם ניתן לומר ולו ברמה הלכאורית כי המשיב דומה ביותר לאדם הנצפה בשלושה סרטונים כשהוא גונב את המכשירים הניידים. להדגיש ולציין כי בית המשפט חזר כמה פעמים וצפה בסרטונים, וזאת תוך מספר דקות לאחר הדיון בעניינו של המשיב.

4

מבנה הראש דומה ולרבות שני "המפרצים" בצדי ראשו של המשיב, התספורת זהה, אם כי בתמונות התספורת של המשיב קצוצה יותר. המשיב אמנם גידל זקנקן לאחרונה אולם אין בכך לשנות, שכן תווי הפנים והמראה הכללי שלהפנים זהה מאוד, כך גם אפו של המשיב וגם מבנה הגוף ( המשיב התבקש על ידי לעמוד במהלך הדיון ולהביט מטה) זהים.

כאן המקום להוסיף, כי בענייננו מדובר במשיב שהגם שהוא תושב השטחים, הוא בעל עבר פלילי מכביד, מי שנגדו התנהלו הליכים משפטיים רבים במגוון של עבירות ומי שריצה מאסרים ממושכים בבתי הכלא בארץ. טענתו של ב"כ המשיב הייתה מחייבת בחינה מעמיקה כבר בשלב זה אילו היה מדובר במי שזהו מעמדו הראשון ו/או כניסתו הראשונה שלא כדין לארץ ואשר מטבע הדברים הייתה מחייבת להידרש לשאלת ההיכרות של השוטר עמו וכבר בשלב זה.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מקיומו של הליך מעצר במ"ת המתנהל נגד המשיב בבית המשפט השלום בת"א בשרשרת עבירות ולא רק, אלא עבירות דומות בנסיבות דומות.

אשר לטענה לפיה היחידה החוקרת לא עשתה דבר על מנת לעצור את המשיב חרף ידיעתה דבר זהותו כבר בחודש ינואר 2017 אומר, כי זו אינה מתיישבת עם העובדה כי כבר ביום 5.1.2017 יומיים לאחר זיהוי השוטר אלימלך את המשיב, יצאה הכרזה על המשיב כמבוקש החב במעצר. העובדה כי מדובר במי שהוא תושב השטחים אשר נכנס לישראל שלא כדין בוודאי הקשתה על היחידה החוקרת לאתר את המשיב ולהביאו לחקירה ומעצר. שלא כטענת ב"כ המשיב מחומר החקירה עולה כי תפיסתו של המשיב והבאתו לחקירה ומעצר בתיק דנן התאפשר רק לאחר שנעצר בהליך אחר המתנהל נגדו בבית המשפט השלום בתל אביב, בשרשרת עבירות של עבירות דומות ורק לאחר שהדבר הובא לידיעת היחידה החוקרת. לא מצאתי שיהוי מצד היחידה החוקרת ובוודאי שלא נטען לטעון כי זו לא ייחסה מסוכנות למשיב ומעשיו.

4.         עילת המעצר - מסוכנות המשיב נובעת ממעשיו הלכאוריים בתיק דנן, מהמיוחס לו בתיק מ"ת האחר המתנהל בבית המשפט בת"א ומעברו הפלילי המכביד. עילת מעצר נוספת היא בדמות החשש להמלטות המשיב מהדין וזו מועצמת באופן מובהק נוכח שהעונשים הצפויים לו ככל שיורשע עתידים להיות משמעותיים כאלה שיכללו מאסרים בפועל לתקופות ממושכות.

5

אשר למעשי המשיב כמיוחס לו בכתב האישום, עולה מחומר החקירה ובעיקר בצפייה בסרטונים כי מדובר במי שהוא מתוחכם אשר מבצע את מעשי הגניבה באופן שטתי ומתוכנן מראש. המדובר בשיטה הדומה לשיטת ביצוע המכונה "קיר, יד וסוס" המתבצעת בתכנון מוקדם אם לפיה משתתפים שלושה בביצוע העבירות שהן זהות לחלוטין - גניבה שיטתית של מכשירי טלפון ניידים מתיקים של אחרים, בעיקר של נשים. על השיטה עמד בהרחבה, חברי, כב' השופט טופף בת.פ 1504-12 (בית המשפט השלום באילת) שם התנהל תיק דומה של גניבת פלאפונים על ידי שלושה בקניון מול הים. שם עמד על התכנון שקדם לביצוע העבירות ועל השיטה הסדורה כדלקמן: "שלושת הנאשמים נכנסו לחנות והסתובבו בה בסדר קבוע, כאשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר להגשמת ביצוע הגניבות. בראש צעד הנאשם 1, לאחריו הנאשמת 2 ולאחריהם הנאשם 3. הנאשם 1, הוא "היד", נטל קבוצת חולצות על קולבים ותר אחרי קרבן, נשים עליהן תיק. הנאשם 1 ניצמד אל הקרבן ובאמצעות החולצות שהחזיק הסתיר את ידו האחרת, שנשלחה לתיק הקרבן. בו בעת, הנאשמת 2, אשר לקחה על עצמה את תפקיד "הקיר", הציגה מצג לפי היא מגלה עניין רב בבגדים המוצגים במקום, אך למעשה נצמדה לנאשם 1, סוככה עליו ובדרך זו הסתירה את מעשיו מעיני אחרים. הנאשם 3, הוא "הסוס", שהה בסמוך לנאשמים האחרים, ומרגע שהנאשם 1 גנב מכשיר טלפון העבירו לידיו והנאשם 3 עזב במהירות את המקום והמכשיר עימו. ואז, באבחה אחת, איבדו כולם עניין בבגדים, זרקו הכל לצדדים והסתלקו במהירות מהמקום".

במקרה שלפנינו מדובר במשיב שככל הנראה שכלל את השיטה של קיר, יד וסוס תוך שחסך בכוח אדם והוא מבצע את כל השלבים של השיטה בעצמו וכפי העולה מהסרטונים עושה זאת במיומנות ובמהירות רבה, תוך שהוא מציג מצג לפיו הוא מתעניין בבגד או בפריט כזה או אחר ובכוונתו לרכוש אותו, הוא מסתייע באותו פריט על מנת להסתיר את אותה יד אשר נשלחת בכל פעם לתיק שבדרך כלל מונח על עגלת תינוק או על כתפה של גברת, ואשר מסייע בידו לשלוף בזריזות ומקצוענות ממש את המכשיר הנייד של הקורבן שהזדמן ואשר דעתו נתונה באותה עת לדבר אחר.

המדובר במי שמיוחסים לו מספר אישומים בעבירות זהות שביצוען הוא בנסיבות דומות, אף המקום הנבחר על ידו הוא אותו מקום " קניון הגראנד" בבאר שבע.

זאת ועוד, מכתב האישום בתיק המתנהל נגד המשיב עולה כי זה ביצע את העבירות המיוחסות לו לאחר שנכנס בהיתר לישראל, היתר שניתן לו לצורך התייצבותו לדיונים. מדובר אם כן, במי שלכאורה בעזות מצח ניצל את כניסתו לישראל ולאחר הדיון בעניינו ועוד הליך משפטי תלוי מעל ראשו הוא לכאורה מבצע עבירות דומות בנסיבות דומות ודפוס פעולה זהה.

עוד לציין כי מכתב האישום הנ"ל עולה כי המשיב מזוהה היטב בסרטונים שהורדו ממצלמות האבטחה ויותר מכך הוא נתפס בכף כשברשותו רכוש שנגנב סמוך לאחר גניבתו ולרבות מכשירי פלאפון.

6

עילת מעצר נוספת הינה החשש מהמלטות מהדין הנובעת מהעובדה כי המשיב הוא תושב שטחי הרשות הפלסטינית ולא ניתן יהיה בידי גורמי האכיפה להביאו למשפט בישראל ככל שיידרש הדבר. עילת מעצר זו מוגברת באופן מיוחד בהינתן כי העונש הצפוי למשיב ככל שיורשע יהיה ארוך ומשמעותי בהינתן המיוחס לו, עברו הפלילי המכביד ומאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו.

בהקשר זה ראוי לעמוד על עברו של המשיב הכולל 3 הרשעות, כשהאחרונה משנת 2015 בעבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב, גניבה ועוד שרשרת ארוכה של עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, שיבוש מהלכי משפט, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, תקיפה כדי לגנוב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינן נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל.

סיכומם של דברים, המדובר במסוכנות מוגברת, והחשש להמלטות מהדין מוגבר גם הוא. עילת המעצר הינה מובהקת ומועצמת באופן מיוחד ובמידה כזו שאין לטעמי כל מקום אף לשקול שחרורו של המשיב בערבויות כספיות גבוהות ככל שיהיו ולפיכך לא נותר אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים וכך אני מורה.