1

בשורה ארוכה של החלטות הורו בתי המשפט בכל הערכאות הדיוניות, על הסרת כבילה מעל עצורים בבתי חולים פסיכיאטרים.

כך למשל, בש"פ 5408-14 ראובני נ' מדינת ישראל (בית המשפט העליון) "לאחר עיון בבקשה ובכל נספחיה, לרבות חוות הדעת של בית החולים הפסיכיאטרי (שקבעה כי אין אילוץ רפואי לאיזוק וכבילה, ולמעשה הדבר פוגע ביכולת ההסתכלות על הנבדק), הגעתי למסקנה כי יש לשחרר את העורר מהאיזוק והכבילה בהם הוא נתון, בכפוף להחלטה אחרת של הצוות הרפואי".

ראה, רע"ב 4603/13 סמני נ' מדינת ישראל- בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) קבע כי לא ראוי שכל נאשם ברצח המופנה להסתכלות יהיה אזוק ברגליו 24 שעות ביממה רק בשל חומרת העבירה והחשש האינהרנטי להמלטות מבית החולים.

ויוזכר כי בעניינו, עסקינן באישום שאינו רצח אלא בעבירות רכוש ושב"ח.

כמו כן, התנאים הנדרשים לכבילת עצור בבית חולים מוסדרים בסעיף 25(ד) לפקודת המטה הארצי (12.03.02) "הטיפול הרפואי בעצורים", לפיו כבילת עצור בבית חולים תתאפשר רק אם התקיימו שני תנאים מצטברים:

1. יש צורך בכבילתו כדי למנוע סכנה ממשית להימלטותו; או כדי למנוע סכנה הנשקפת מן העצור לאדם מן הציבור, לצוות הרפואי, לעצור עצמו או לרכוש.

2. אין במקום האשפוז אמצעי סביר אחר, שהוא אמצעי מכביד פחות ויש בו כדי למנוע סכנה.

2

ברי כי התנאים הנדרשים אינם מתקיימים וזאת כעולה מהמסמך המפורט אשר הועבר לבית המשפט מאת מנהל המחלקה הסגורה בבית החולים שלוותא.

"אחריותנו- שלנו כשופטים, אינה מתמצית בשליחת אנשים אל מאחורי סורג ובריח; עלינו לעמוד על משמר זכויותיהם" (כב' השופט סולברג בג"ץ 158/21).

ככל והמבקשת עומדת על דעתה לכבול את המשיב במחלקה הסגורה, תודיע לבית המשפט ויקבע דיון במעמד הצדדים.

ההחלטה תובא לידיעת המבקשת, הסנגור, הסנגוריה הציבורית ובית החולים שלוותא.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.