1

נגד המשיב הוגש כתב אישום שעניינו עבירות של הובלה ונשיאה של נשק ואביזר לנשק, לפי סעיפים 144ב' רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק וכניסה ושהייה בישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

בד בבד הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

נטען כלפי המשיב, אשר הינו תושב הרשות הפלשתינאית, כי במהלך שהייה בישראל שלא כדין, הוא רכב על אופנוע הנהוג על ידי אחר ואגב הנהיגה הבחינו השניים בניידת "סל"ע" (של פיקוח עיריית תל-אביב) הנוסעת בעקבותיהם. המשיב הניף את ידו והשליך שקית לבנה, אשר תוכנה הוברר מאוחר יותר כאקדח טעון במחסנית ובה 13 כדורים עטוף בניילון נצמד.לצידו,29 כדורים ארוזים בנייר מגולגל.

מטבע הדברים הדיון התמקד בסוגיית הנשק.

2

ב"כ המשיב לא חלק על הימצאות האקדח והתחמושת במקום בו נמצאו. לדבריו, קיימות ראיות לפיהן אלה הושלכו על ידי אחר כפי שהדבר נצפה על ידי סרט מצלמת האבטחה. עוד טען, כי קיימת טעות בזיהוי.

הסניגור המלומד הוסיף טענות אשר להעדר קיומו של חשד סביר או לשרשרת המוצג. במקום זה ייאמר מיד כי הטענה בדבר העדר חשד סביר מקומה לתיק העיקרי ואילו באשר לשרשרת המוצג מצאתי כי זו קיימת בשרשרת השוטרים אשר טיפלו במוצג.

ב"כ המבקשת הפנה לתשתית הראייתית.

עיינתי בראיות שהוצגו וצפיתי בסרטון מצלמת גוף של אריאל חזקיהו.

כרקע לדברים יש להדגיש כי הימצאות האקדח במקום שנמצא אינה שנויה במחלוקת.

כעולה בבירור מחומר הראיות, הפקחים יונתן אלון ואריאל חזקיהו, נהגו בניידת בעקבות המשיב וחברו. הם הבחינו ברוכב כאשר הוא לבוש חולצה לבנה. משהפנה מבטו לכיוון הניידת הוא השליך שקית לבנה לעבר חצר בית הספר.

אין מחלוקת כי הרוכב אשר לבש חולצה לבנה, הוא המשיב עצמו, אשר נלכד בסמוך למקום ההשלכה לאחר מרדף בן שניות ספורות.

באורח פלא, באירוניה כמובן, נמצאו האקדח והכדורים בדיוק באותו מקום בו הבחינו העדים בהשלכה. הקשיתי על ב"כ המשיב כיצד זה ידעו הפקחים לחפש את השקית במקום בו נמצאה, אלמלא הבחינו אכן בהשלכה עצמה. לכך, יש להוסיף את מקום נטישת האופנוע בצמוד למקום בו נמצאו. האקדח אכן נמצא עטוף בניילון נצמד שעה שהעדים ראו השלכה של שקית לבנה. אין בעובדה זו, כנטען על-ידי ב"כ המשיב, כדי להעיב על עוצמת הראיות. השעה הינה שעת ליל, ואפשר שהניילון הנצמד שצבעו לבן נדמה בעיניהם כשקית לבנה.

3

ב"כ המשיב תולה יתדותיו בטיעון עיקרי והוא הפנייה לדו"ח צפייה של השוטר אלכסיי נגב מיום 31.8.2020 בו הוא מתאר הנצפה במצלמת אבטחה במקום: רוכב אופנוע בודד המשליך דבר מה לעבר השער. דא עקא, שהאירוע המתואר על ידי אלכסיי נגב, ארע ביום 30.8.2020, קרי, יומיים לאחר האירוע מושא כתב האישום ובשעה שהאקדח והתחמושת כבר נמצאים ברשות המשטרה. הנה כי כן, ב"כ המשיב לא יוכל להיבנות מטיעון זה.

לכך יש להוסיף גם את סימני המתכת אשר נמצאו על כף ידו של המשיב בבדיקת פרופרינט. ראיה זו משמשת לחיזוק הראיות כמפורט לעיל ואינה בבחינת ראיה עיקרית.

לא מצאתי ממש בטענת הסניגור כי נמצאו הבדלים בצבע האופנוע כפי שנצפה על-ידי הפקחים. זה טוען צבע שחור וזה טוען צבע אפור. יש לזכור כי מדובר בשעת חשיכה וכי הצבעים אפור ושחור משיקים זה לזה וניתן לטעות בהם בשעת ליל.

אשר לשרשרת המוצג- על פניו קיימת שרשרת רציפה של שוטרים אשר טיפלו במוצג. אשר לעיתוי רישום המזכרים, הדבר יבורר וילובן במסגרת התיק העיקרי.

סוף דבר, נמצאה תשתית ראייתית לנטען כלפי המשיב.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

קובע להמשך דיון ליום 30.9.20 שעה 09:00.

המשיב יובא על-ידי שב"ס.

יש להזמין מתורגמן לשפה הערבית.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"א, 24 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.