1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - מתמחה מר איאד מוראד

המשיב - הובא

הסניגור - עו"ד עאדל דבאח

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסם מסוכן, והחלטה זו נסובה על בקשת המבקשת לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו.

עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 26.1.15 סחר המשיב שלא כדין בסם מסוכן בצוותא חדא עם אחיו, מר אחמד תיתי (להלן - "האח"), באופן שהקונה התקשר לטלפון הנייד שהיה בשימושו של האח, תיאם עמו את הגעתו למקום על מנת לקנות סמים, וכאשר הקונה הגיע למקום - מתחם מגוריהם של המשיב ואחיו - יצא המשיב לקראתו, מסר לו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.78 גרם ובתמורה קיבל מהקונה סכום של 50 ₪.

לטענת ב"כ המבקשת, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה הכוללות: דוחות הפעולה של שוטרים שתצפתו לעבר בית מגורי המשיב ותעדו את ההתרחשויות במקום, תפיסת הסם עם הקונה מיד לאחר שיצא מהמקום והודעתו המפלילה של הקונה. בנוסף לכך, ב"כ המבקשת הפנה למחקרי התקשורת למספר הנייד שאליו התקשר הקונה, שמעיד על קשר טלפוני בין המשיב ואחיו אשר החזיק בנייד הזה, לבין הקונה בסמוך לפני ביצוע העסקה.

2

לעומת זאת טען הסניגור, כי אין בחומר החקירה כדי להוות ראיות לכאורה לביצוע המעשה, שכן משום מה, השוטרים לא תיעדו בדוחות שלהם כי המשיב הוא זה אשר ביצע את העסקה עם הקונה וכן משום שנפל פגם במסדר זיהוי התמונות שנערך לקונה במשטרה - מסדר שבו הקונה הצביע על תמונת המשיב כמי שמכר לו את הסם - וזאת מחמת העובדה שהסניגור לא הוזמן למסדר.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי טענות הצדדים, נחה דעתי להיעתר לבקשה.

אפתח ואומר, כי כנגד אחיו של המשיב הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בגין מספר עסקאות של סחר בסמים מסוכנים. נתון זה הוא רלוונטי לענייננו משום שהסניגור ביקש לטעון בשני העניינים כפרשה אחת ולצורך כך הוגשו כל תיקי החקירה לעיוני, כולל תיקי החקירה המתייחסים לאח.

מעיון בהודעתו של הקונה אני מוצאת כי היא אכן מפלילה את המשיב בעבירה המיוחסת לו, שכן הקונה זיהה במסדר דפדוף באלבום תמונות את המשיב כמי שמכר לו את הסם.

בהקשר זה אבהיר, כי גם אם אניח, כטענת הסניגור, כי נפל פגם בהליך הזיהוי מחמת אי נוכחותו, הרי שההשלכות הנובעות מפגם זה והמשקל שיש לייחס לזיהוי בנסיבות כאלה, הם שיקולים שיש לברר במסגרת התיק העיקרי ולא בתיק דנן. בכל מקרה, אני לא מוצאת כי שיקולים אלה יש בהם בשלב הנוכחי כדי להפחית מעוצמתן של הראיות לכאורה.

הגם שדוחות הפעולה שמתייחסים למשיב ולאחיו לא נוקבים בשמותיהם כמי שמבצעים את העסקאות, וגם לא נמסר תיאור אחר שעשוי להצביע על המשיב ואחיו כמי שמעורבים בביצוע העסקאות (פרט לעובדה שהעסקאות בוצעו לכאורה במתחם ביתם של המשיב ואחיו), אני מוצאת כי דוחות אלה מהווים ראיות אשר מחזקות את גרסת הקונה לגבי ביצוע עסקת הסם עם המשיב ומחזקות את המסקנה כי פעילות של סחר בסמים איננה זרה למתחם הבית הספציפי הזה.

כמובן שגם מחקרי התקשורת עליהם הצביעה המבקשת בבקשתה מחזקים אף הם את הודעתו המפלילה של הקונה.

אשר על כן, אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה אשר יש בהן פוטנציאל ממשי להרשעת המשיב בעבירה המיוחסת לו.

3

אשר לקיומה של עילת מעצר- הסניגור הסכים לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית, אך טען כי יש לבחון אפשרות שחרור המשיב לחלופת מעצר לאחר קבלת תסקיר מעצר, שכן מדובר בעסקה בודדת אחת.

לא ברור מהי החלופה שיש בכוונת המשיב להציג. בכל מקרה, אם הכוונה היא לשחרור למעצר בית מלא, ספק אם חלופה כזו יכולה להוות חלופה ראויה, מהנימוקים שיצוינו להלן.

ערה אני אומנם לעובדה שלמשיב מיוחסת עסקת סם בודדת בלבד, ברם מדובר במשיב המעיד על עצמו כמי שמשתמש בסמים משך 20 שנה וצורך סמים 3-4 פעמים ביום. כאשר המשיב נשאל בחקירתו, הכיצד הוא מממן ומשיג את הסמים, מסר המשיב תשובה הזויה לפיה, הוא שולח את כלבתו הקטנה מידי יום מחוץ לבית והיא שבה אליו עם הסמים.

לא בכדי הפניתי לתשובה זו של המשיב, שכן תשובה זו מצביעה על היותו מכור לסמים משך תקופה ארוכה מאוד ובתדירות גבוהה. ברור אם כן, שמעצר בית בנסיבות כאלה, היא חלופה לא ריאלית.

מעבר לנדרש אוסיף, כי לחובת המשיב הרשעות רבות שבגינן ריצה עונשי מאסר לתקופות שונות: בעבירות אלימות, אחזקת נשק ואחזקת סכין ועבירות סמים בגין שימוש לצריכה עצמית והרשעה אחת בגין סחר בסמים מסוכנים המתייחסת ל-5 עסקאות שונות.

כמו כן, המשיב ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו חודשיים בלבד לאחר שסיים לרצות עונש מאסר בגין עבירות אלימות.

על יסוד כל האמור לעיל, לא ניתן לתת אימון במשיב כמי שיוכל להקפיד ולקיים תנאים של מעצר בית מלא לאור הקושי האינהרנטי הכרוך בחלופה מסוג זה.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. מס' 20171-02-15.

תיק החקירה הוחזר לידי ב"כ המבקשת.

4

ניתנה והודעה היום ו' אדר תשע"ה, 25/02/2015 במעמד הנוכחים.